EN
EN

קַלְיַאנַה מיטַּה

פירושה המילולי של המילה קליאנה מיטה הוא “חבר טוב”, או “חבר נעלה”. המשמעות המקורית של מונח זה היא של נזיר בכיר המשמש כחונך או חבר של תלמידו (הנזיר) אשר “שואף לאושרו ודואג להתקדמותו בדרך” ומנחה אותו בתרגול. באופן ספציפי, גם מורה המדיטציה קרוי כך.

הבודהה מייחס חשיבות רבה ביותר לחבר לדרך ואומר כי ” חברות לדרך היא כל כולה של הדרך הרוחנית”.

בסוטרה אחרת, מסביר הבודהה מהן שבע התכונות של “חבר לדרך”:

“הוא נותן מה שיפה, מה שקשה לתת; עושה מה שקשה לעשות; סובל (מכיל) מילים כואבות ופוגעות;

מגלה את סודותיו לך; את סודותיך הוא שומר; כאשר מזל רע מכה, הוא אינו נוטש אותך; כאשר אתה למטה, הוא לא מתנשא מעליך.

אדם שבו נמצאות תכונות אלו הוא חבר שראוי לטפח על ידי כל מי שרוצה חבר”.

Continue Reading..

קרונא

קרונא” היא השלישית מארבעת “התכונות הנשגבות”. היא מתורגמת בדרך כלל כחמלה אבל גם כאי אלימות וסימפטיה, זוהי התכונה שגורמת לנו לנסות ולמצוא את הדרך היעילה ביותר לעזור באמת לאחרים.

קרונא” נכשלת כאשר עולה רצון להזיק ולהרע. “האויב הקרוב” של “קרונא” (התכונה שנתפשת בטעות כזהה לה) הוא רחמים, שמקורה בפחד ותחושת נפרדות בינינו ובין האחר.

Continue Reading..

קארמה

פירושה המילולי של המילה קרמה (או קַמַּה בפאלי) הוא פעולה.

המונח מציין רצון או בחירה מועילה /חיובית או לא מועילה/שלילית (אקוסלה צֶ’טַנַא, קוסלה צֶ’טַנַא), ושל הפקטורים המנטאליים הצמודים אליהם, אשר גורמים ללידה מחדש ומעצבים את גורלם של בני האדם.

אותם רצונות/בחירות קארמטיות (קמה צֶ’טַנַא), מבטאות את עצמן בתור פעולות מועילות או לא מועילות של הגוף (קאייא קמה), של הדיבור (ואצ’י קמה) ושל התודעה (מנו קמה).

הבודהא אומר במפורש: “רצון (צֶ’טַנַא) הו נזירים, הוא מה שאני מכנה קרמה, היות ובאמצעות הרצון אדם מבצע פעולות בעזרת הגוף, הדיבור או המחשבה…”

מכאן גם ברור שהמושג קרמה (קמה) בהקשר הבודהיסטי אינו מציין בשום אופן את תוצאות הפעולה ובוודאי שלא את גורלו של האדם או גורלן של אומות (מה שמכונה לעתים “קרמה של עם”).

חשוב לציין כי הרצון העומד מאחורי כל פעולה, אינו בהכרח רצון מודע. במרבית המקרים, אין בנו מספיק תשומת לב ומספיק יכולת אבחנה לדעת מהו המקור של פעולותינו והן נשלטות על ידי “שלושת הזיהומים” (“לובּהַה”- השתוקקות, “דוסה”- כעס/ איבה , “מוֹהַה”- בורות/ בלבול).

עם זאת, הדבר אינו משנה את העובדה שהאפקט הקארמטי יבוא לידי ביטוי בכול מקרה ואין אפשרות להימלט מהאפקט שלה, כפי שהבודהא מסביר:

“האנשים הם הבעלים של הקרמה שלהם, היורשים של הקרמה שלהם. הקרמה שלהם היא הרחם שממנה הם נולדים (הכוונה ללידה מחדש/ מעגל הסמסארה) , היא הידיד שלהם, המפלט שלהם. איזו קרמה שהם מבצעים, טובה או רעה, הם יהיו היורשים שלה”.

Continue Reading..

סמסארהמעגל הלידות והמוות

סמסארה או “מעגל הלידות מחדש” שפירושה המילולי הינו “נדודים נצחיים” מציין את אותו תהליך בלתי פוסק של לידה, מחלה, זקנה ומוות.
בצורה מדויקת יותר, ניתן לומר כי זוהי השרשרת המתמשכת של קומבינציות המצרפים (קנדהה), אשר משתנה ללא הרף מרגע לרגע אבל עדיין ממשיכה את אותו שטף של שינויים, בלי להפסיק, כאשר עבור אותה סמסארה, תקופת חיים אחת מציינת רק שבריר קטן וחולף ממנה.
לכן, כדי להיות מסוגל להבין לעומק את האמת הנאצלת הראשונה של הסבל, על האדם להתבונן בסמסארה, כלומר באותו שטף מתמיד של לידות מחדש ולא רק על תקופת חייו הנוכחית שעשויה להיות לעיתים עם סבל מועט.

Continue Reading..

סאמסווא

סאמסווא שפירושו המילולי “ידידות” או “חברות”, מדבר על שני סוגי הידידים שיכולים להיות לאדם ועל השפעתם עליו, בכול הקשור להתקדמות בדרך הרוחנית, לפיתוח מוסר וחוכמה ולחייו בכלל.

הבודהה מייחס חשיבות מכרעת לסוג האנשים שעימם מבלה אדם את חייו ומהם הוא שואב השפעה (ומכאן חשיבותה הקריטית של הסנגהה, כאלמנט המאפשר הארה). הוא רואה בכך את תחילתו של תהליך שיכול ללכת לשני כיוונים מנוגדים.

לגבי ידידות עם אנשים רעים (אסאפוריסא-סאמסווא), אומר הבודהה:

“ידידות עם אנשים רעים מביאה להאזנה לעצות מזיקות, מכאן להרהורים לא נבונים, מכאן לחוסר תשומת לב ובלבול מנטלי, מכאן לחוסר ריסון של החושים, מכאן לביצוע שלושת סוגי המעשים הרעים בגוף, בדיבור ובמחשבה, מכאן לחמשת המכשולים (ניוורנה), מכאן לכמיהה לקיום (מחדש)”.

לגבי ידידות עם אנשים טובים (סאפוריסא-סאמסווא), אומר הבודהה:

“ידידות עם אנשים רעים מביאה להאזנה לעצות מועילות, מכאן לאמון (בדרך), מכאן לתשומת לב ולתודעה בהירה, מכאן לריסון של החושים, מכאן לביצוע שלושת סוגי המעשים המועילים, מכאן לארבעת יסודות תשומת הלב (סטיפתהאנה), מכאן לשבעת גורמי ההארה (בוג’הנגה), מכאן להארה בעזרת חוכמה (פַּנְיַא-וימוטי).

Continue Reading..

סטיפּתְהַאנַה

“יסודות תשומת הלב” או “מסגרת ההתייחסות” (לתרגול) הינם הבסיס לתרגול הבודהיסטי, אשר הבודהה מכנה “הדרך היחידה המובילה להתעוררות”.

ארבעת האובייקטים שבהם יש להתבונן הם: הגוף, הרגשות, המחשבות ואובייקטים מנטליים, כאשר יש בחירה באובייקט אחד מתוכם ולא לשילוב ביניהם.

ההתבוננות היא באובייקט כשלעצמו, ברגע הנוכחי וללא היצמדות אליו או דחייה ממנו (“בגוף כגוף” וכך, לגבי האחרים).

התרגול נעשה תוך שימוש בתכונות המנטאליות של תשומת לב, הבנה בהירה והתמדה/חריצות (סטי, סמְפַּג’אנה, אַטַפּי).

Continue Reading..

סַמַאדְהי

סמאדהי מתורגם בדרך כלל כ”ריכוז”.

התרגום המילולי של המונח סמאדהי הוא: “המצב (המנטאלי) של שהייה ממוקדת בחוזקה”.

זהו הקיבוע של התודעה על אובייקט יחיד (כך שהתודעה “אינה זזה” מאותו אובייקט).

ריכוז, למרות שלעתים קרובות הוא חלש מאד הינו אחד משבע התכונות המנטאליות שתמיד מתלוות להכרה. כלומר, לא יכולה להיות כלל הכרה, בלי מידה כלשהי של ריכוז ולו חלש מאד.

“ריכוז נכון” (סַמַּא סמאדהי) כחוליה האחרונה ב”דרך הנאצלת כפולת השמונה” (מַגַּה), מוגדר כארבעת “מצבי הספיגה” – ארבעת הג’האנה.

בהקשר הרחב יותר, הכולל בתוכו גם את המצבים החלשים יותר של “ריכוז נכון”- הוא (אותו “ריכוז נכון = סמא סמאדהי) קשור לכל “המצבים המועילים מבחינה קארמטית” (קוסלה) של ההכרה.

לעומת זאת, “ריכוז שגוי” (מיצ’א סמאדהי) קשור לכל “המצבים הלא מועילים מבחינה קארמטית” (אקוסלה) של ההכרה.

כאשר בכתבים הבודהיסטיים אין אזכור או חלוקה של הריכוז ל” נכון” או “לא נכון”, הכוונה היא ל”ריכוז נכון”.

Continue Reading..

עשר הפעולות השליליות

“עשר הפעולות השליליות” הן אותן פעילויות שיש להימנע מהן היות ועשייתן גורמת בבירור לאפקט שלילי למי שמבצע אותם, לפי עקרונות “חוק הסיבה והתוצאה” (חוק הקרמה).

שלוש פעולות שליליות מבוצעות באמצעות “השער” של הגוף:

1. הריגת יצור חי (נטילת חיים כלשהם)

2. גניבה (לקיחת מה שלא ניתן)

3. קיום יחסי מין לא נאותים

ארבע פעולות שליליות מבוצעות באמצעות “השער” של הדיבור:

4. שקר (אי אמירת אמת)

5. דיבור מפלג (מעורר מחלוקת בין אנשים)

6. דיבור בוטה (גס, משפיל, מעליב וכו’)

7. הליכת רכיל (דיבור חסר מטרה)

שלוש פעולות שליליות מבוצעות באמצעות “השער” של המחשבה:

8. חמדנות

9. זדון (מחשבה להרע )

10. השקפה שגויה (בורות, אי הבנה של ארבעת האמיתות הנאצלות)

תשע הפעולות השליליות הראשונות קיימות כמעט בכל קוד מוסרי של דרכים רוחניות ואילו האחרון ייחודי לבודהיזם.

Continue Reading..

קוּסַלַה / אַקוסלה

קוסלה מתורגמת כ: מועילה, מיומנת, יעילה, טובה, חיובית, ראויה לשבח, מוסרית.

לעומתה, אקוסל מתורגמת כ: לא מועילה, שלילית, לא מיומנת, מזיקה, ראויה לגנאי, לא מוסרית.

שני מושגים אלו קשורים לאופן שבו כל פעולה שאנו מבצעים (קַמַּה/ קרמה = פעולה) מאופיינת בהתאם לכוונה שעמדה מאחוריה, בתודעתנו (לרוב, כוונה שהיא ברמה לא מודעת ונגזרת מהדפוסים והנטיות שצברנו).

בסופו של דבר, לכל פעולה יש תוצאה או אפקט שיגיע לידי ביטוי (באופן בלתי נמנע, גם אם איננו יכולים לראות את ההקשר בין פעולה שביצענו וביון האפקט שלה).

“פעולה יעילה” (קוסלה קמה) תביא בסופו של דבר לאפקט/תוצאה חיובית ולאושר.

לעומתה, “פעולה לא יעילה” (אקוסלה קמה) תביא בסופו של דבר לסבל.

Continue Reading..
שתפו
שתפו