EN
EN

היעדר טוב לב אוהב

הייתה אישה זקנה בסין שתמכה בנזיר במשך למעלה מעשרים שנה. היא בנתה לו בקתה ודאגה לו למזון בזמן שעסק במדיטציה. לבסוף היא תהתה כמה התקדם הנזיר במשך כל הזמן הזה. כדי לברר זאת, ביקשה את עזרתה של נערה מלאת תשוקה. “לכי וחבקי אותו”, היא אמרה לה, “ואז שאלי אותו פתאום: מה עכשיו?” הנערה נכנסה אל בקתת הנזיר, וללא הקדמות מרובות […]

Continue Reading..

הצהרה

טָנְזָן כתב ששים גלויות דואר ביום האחרון של חייו, וביקש מאחד ממלוויו לשלוח אותן. אז נפטר. על הגלויות היה כתוב: אני עוזב את העולם הזה. זו הצהרתי האחרונה. טנזן 27 ביולי, 1892

Continue Reading..

גלים גדולים

בימים המוקדמים של עידן מֵייגִ’י חי מתאבק ידוע בשם אוֹ-נָאמִי שפירושו “גלים גדולים”. או-נאמי היה חזק באופן יוצא דופן והיה בקי ברזי אומנות ההיאבקות. בתחרויות שנערכו באופן פרטי ניצח אפילו את המורה שלו, אך בציבור היה כה ביישן שאפילו תלמידיו הפילו אותו. או-נאמי חש שעליו לגשת למורה-זן ולבקש עזרה. הָאקוּג’וּ , שהיה מורה נודד, שהה באותה עת במקדש קטן לא […]

Continue Reading..

אי אפשר לגנוב את הירח

רְיוֹקָן היה מורה זן שחי חיים פשוטים ביותר בבקתה קטנה למרגלות הר. ערב אחד גנב נכנס לבקתתו רק כדי לגלות שאין שם דבר שיוכל לגנוב. ריוקן חזר ותפס אותו. “ודאי עשית דרך ארוכה כדי לבקר אותי”, הוא אמר לפורץ, ולא תוכל לחזור בידיים ריקות. בבקשה קח את בגדיי כמתנה”. הגנב היה מבולבל. הוא לקח את הבגדים והתחמק החוצה. ריוקן ישב […]

Continue Reading..

שירו האחרון של הוֹשִּין

מורה הזן הוֹשִּין  חי בסין שנים רבות. יום אחד חזר לאזור הצפון-מזרחי של יפן, היכן שלימד את תלמידיו. כאשר היה זקן מאד, הוא סיפר להם סיפור ששמע בסין. וזו לשון הסיפור:  בשנה אחת בעשרים וחמישה בדצמבר, טוֹקוּפוּ, שהיה זקן מאד, אמר לתלמידיו: ” בשנה הבאה לא אהיה עוד בין החיים, לכן, חברים, עליכם לנהוג בי יפה במהלך השנה הקרובה”. התלמידים […]

Continue Reading..

סיפורה של שוּנְקָאי 

שונקאי הענוגה, היה שכונתה גם בשם סוּזוּ, אולצה להתחתן בניגוד לרצונה כשהייתה צעירה למדי. מאוחר יותר, לאחר שנישואים אלה הסתיימו, היא למדה פילוסופיה באוניברסיטה. לראות את שונקאי היה משמעו להתאהב בה מייד. יותר מכך, לכל מקום שאליו הלכה התאהבה היא באחרים. האהבה היתה איתה באוניברסיטה, ולאחר מכן, כאשר הפילוסופיה כבר לא סיפקה אותה, והיא ביקרה במקדש כדי ללמוד אודות זן, […]

Continue Reading..

הסיני השמח

כל מי שילך ברובעי צ’יינה-טאון ברחבי אמריקה, יראה פסלים של בחור עב בשר הנושא שק פשתן. הסוחרים הסינים קוראים לו הסיני השמח או הבודהה הצוחק. הוֹטֵיי חי בזמן שושלת טאנג. לא הייתה לו כל כוונה לקרוא לעצמו מורה זן, או לאסוף תלמידים רבים סביבו. תחת זאת,  הוא הסתובב ברחובות עם שק גדול שבתוכו הוא שם סוכריות, פירות, או סופגניות, ואותם […]

Continue Reading..

בודהה

בטוקיו של תקופת מֵייגִ’י חיו שני מורים חשובים, הפוכים באופיים. אוּנשוֹ, מורה שינגון, שמר על הוראות הבודהה בקפדנות. הוא מעולם לא שתה משקאות משכרים, ומעולם לא אכל אחרי השעה אחת-עשרה בבוקר. המורה השני, טָנזַן, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה הקיסרית, מעולם לא מילא אחר ההוראות. כאשר התחשק לו אכל, וכאשר התעייף ישן בשעות היום. יום אחד אוּנשוֹ ביקר את טָנזַן, ששתה יין […]

Continue Reading..

דרך בוצית

טנזן ואֶקִידוֹ הלכו יום אחד בדרך בוצית. גשם כבד ירד. כאשר הגיעו לעיקול בדרך הם פגשו בנערה מקסימה בקימונו ממשי ואבנט, שלא יכלה לחצות את הצומת. “בואי נערה”, אמר טנזן מיד. הוא הרים אותה בזרועותיו ונשא אותה אל מעבר לחלק הבוצי.   אקידו לא דיבר עד בוא הלילה, עת הגיעו למקדש כדי ללון. אז לא יכול היה להתאפק. “אנחנו הנזירים לא […]

Continue Reading..

שוֹאוּן ואימו

שואון היה למורה סוטו זן. כאשר היה עדיין תלמיד אביו נפטר, והשאיר את שואון לדאוג לאמו. בכל פעם ששואון הלך לאולם המדיטציה הוא תמיד לקח עמו את אמו. מאחר שהתלוותה אליו לכל מקום, כאשר  ביקר במנזרים הוא לא היה יכול להתגורר עם הנזירים. לכן בנה לעצמו בית קטן ושם טיפל בה. הוא העתיק סוטרות, שיעורים בודהיסטיים, ובאופן זה הצליח לאסוף […]

Continue Reading..
שתפו
שתפו