EN
EN

דיבור מיומן

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

לפני שנים, כשהתחלתי ללכת בדרך הבודהה, הופתעתי מהדגש שהושם על תרגול של דיבור מיומן. הבודהה חשב שהדרך בה אנו מתקשרים זה עם זה חשובה כל כך, שהוא לימד תרגול דיבור מיומן לצד לימוד נעלה כמו השקפה, מחשבה, פעולה מיומנת ותשומת לב כעמוד התווך של הדרך הנאצלת כפולת השמונה.
הבודהה ראה שאנו תמיד נמצאים במערכת יחסים, ובראש ובראשונה מערכת היחסים החשובה ביותר: זו שעם עצמנו. על הכרית אנו שמים לב כיצד אנו מדברים עם עצמנו – לעיתים בחמלה, לעיתים בשיפוטיות או בחוסר סבלנות. המילים שלנו הן אמצעי עוצמתי עימו אנו יכולים לגרום לאושר או לסבל.
דיבור מיומן מתחיל בהימנעות מלשקר, להשמיץ, לקלל או להשתמש במלים קשות. עלינו להימנע משפה בוטה, מתעללת, לא נעימה או פוגענית ולחדול מדברי שטות, הבל, פטפוט או רכילות. מה שנותר הן מילים אמיתיות, אדיבות, עדינות, מועילות ובעלות משמעות. הדיבור שלנו ינחם, ירומם ויעורר השראה, ואנו נשמח את הסובבים אותנו.
עמוד התווך של דיבור מיומן הוא דיבור ישיר וכנה, שמשמעותו היא שעלינו להימנע אפילו משקרים קטנים ולבנים. עלינו להיות מודעים לחוסר יושר בצורה של גוזמה, הקטנה והאדרה עצמית. אופנים אלו של דיבור לא מיומן נובעים לעיתים קרובות מפחד שאיננו מספיק טובים – וזה אף פעם אינו נכון. יושר מתחיל בבית, כך שתרגול דיבור מיומן מתחיל בכך שאנו כנים עם עצמנו.
הבודהה הזהיר נגד רכילות כיון שראה את הסבל הנגרם מסוג כזה של דיבור לא מיומן. ישנו סיפור חסידי ישן על כפרי שחש חרטה על הנזק שדברי הרכיל שלו הסבו לשכנו. הוא פנה אל הרב שלו לדרוש בעצתו. הרב הציע לו ללכת לעיר לקנות תרנגולת ולהביא אותה אליו ובדרך למרוט את כל נוצותיה. בשובו של האיש עם העוף המרוט, הורה לו הרב לחזור על עקבותיו ולאסוף כל אחת ואחת מהנוצות המפוזרות. האיש ענה שזה בלתי אפשרי, כיון שהרוח וודאי העיפה את הנוצות ופיזרה אותם בכל כפרי הסביבה. הרב הנהן בהסכמה והאיש הבין: לעולם לא נוכל באמת לקחת את מילותינו בחזרה. כפי שכתב משורר הזן בַּשוֹ: פעמון המקדש חדל מלצלצל, אולם הקול ממשיך להישמע מתוך הפרחים.
רכילות מוגדרת כדיבור על מישהו שאיננו נוכח. אין זה משנה אם מה שנאמר הוא חיובי או שלילי; אם האדם איננו נמצא בנוכחותנו, זוהי רכילות. אם עלינו לדבר על מישהו שאינו נוכח, עלינו לדבר עליו כאילו הוא נמצא איתנו. תרגיל שאני עושה פעם-פעמיים בשנה הוא לייעד תקופת זמן – שבוע או חודש – בה אינני מדבר על איש שאינו נוכח. אני מוצא שהקול שלי זוכה במנוחה הגונה, וחלקו של האגו שלי שמאמין שאינני מרכל, מקבל זעזוע רציני. בכל פעם שאני עושה את התרגיל הזה, אני מוצא שהשפעת תרגול המודעות הזה נותרת עמי במשך שבועות ואפילו חודשים. כשאני מתחיל לדבר על משהו, תזכורת קטנה מצפצפת במוחי: “אל תרכל.” 
מילה על קנטור – הימנעו! קנטור הנו תמיד על חשבון מישהו ובדרך כלל מכאיב יותר מכפי שהאדם שספג אותו מגלה. במילים פשוטות, קנטור גורם סבל. באותה אנרגיה בה משתמשים כדי לקנטר, אפשר להביע מחמאה כנה. 
לדיבור מיומן יש שותף לתקשורת בשם הקשבה עמוקה. לא משנה כמה דיבורם של אנשים הוא בלתי מיומן, הם לרוב מנסים להעביר מסר החבוי מתחת לדבריהם. מה המשמעות האמיתית של: “אבא, אני שונא אותך!” מפיו של ילד הנמצא בעיצומה של התקפת זעם? מה המשמעות של: “עכשיו, כשאת יוצאת עם רוברט, אין לך זמן בשבילי”, מפיה של חברה ותיקה? ביטויים כעוסים אלו מביעים רצון לתשומת לב. כשאנו מקשיבים באופן מעמיק ולוקחים זמן לנשום, אנו נמנעים מאותה תגובה מותנית שהייתה גורמת לסבל, ובמקומה מגיבים בחמלה למה שנמצא מתחת לדיבור הקשה. אנו יכולים לנחם את ילדנו באהבתנו או להרגיע את החברה שלנו בכך שהיא חשובה לנו ושננסה לבלות עימה יותר.
לעיתים, דממה נאצלת היא הדיבור המיומן ביותר. משך מספר שנים סייעתי לסנגהה שבועית. חוקי הסנגהה היו שאיש אינו מגיב על משהו שנאמר על ידי חבר סנגהה אחר בזמן השיתוף. לא אמרנו אפילו: “אני מסכים עם בוב”, או “אחותי עברה בדיוק את אותו הדבר.” כל מה שעשינו היה להקשיב. עם הזמן הבנו כיצד היה מוחנו תכופות עסוק בהכנת תגובה בזמן שחשבנו שאנו בעצם מקשיבים. הידיעה שלא נגיב שינתה באופן דרמתי את האופן שבה הקשבנו.
ערב אחד הצטרפה אלינו אישה צעירה וחלקה עם הקבוצה שזה עתה איבדה את בעלה בן ה-37 שנפטר מסרטן. במשך השבועות הבאים, כשדיברה, לא יכולנו לעיתים להבין את דבריה דרך התייפחויותיה הכבדות. לפעמים, כשהקשבנו, התמלאו אף עיננו בדמעות, אך לא הגבנו. לראות מישהי שופכת את ליבה ועוברת סבל עז כל כך, בזמן שאנו חשים שאיננו מציעים לה דבר, היה מוזר.
ואז, יום אחד, סיפרה לנו האישה שהיא עזבה את קבוצות התמיכה השונות שלה כיון שהיא מקבלת בדיוק את מה שהזדקקה לו מהסנגהה שלנו. אפשרנו לה לחוות ולהביע את כאבה מבלי לשפוט או להציע תרופות פלא. היינו נוכחים בשבילה, עדים לצערה, חובקים אותה בחמלה דוממת. להיות באמת נוכח בשביל מישהו אחר היא המתנה הגדולה ביותר שביכולתנו להציע. לפעמים אנשים צריכים להיות עצובים, ושתיקה נאצלת יכולה להיות באמת אצילה.
כשאנו חושבים על דיבור מיומן כיום, עלינו גם לקחת בחשבון תופעה שלא הייתה קיימת בזמן הבודהה: דואר אלקטרוני. עם הפופולאריות של הטלפון, נעשינו בני אדם שזנחו את אמנות כתיבת המכתבים. איזה מתכון מושלם לדיבור לא מיומן: בני אדם שאיבדו מזמן את המיומנות של כתיבת מכתבים מתחשבת, מצוידים כעת ביכולת טכנולוגית לשרבט מיילים מהירים בזה אחר זה. הכותב היזהר!
הצעד החשוב ביותר בפיתוח דיבור מיומן הוא לחשוב לפני שמדברים (או כותבים). דבר זה נקרא דיבור בתשומת לב. רק דברים מעטים יכולים לשפר את טבעם של מערכות היחסים שלנו כפי שיעשה פיתוח של דיבור מיומן. השתיקה מציעה לנו, ולסובבים אותנו, את המרחב לו אנו זקוקים בכדי לדבר בצורה יותר מיומנת. כשאנו מדברים במיומנות גדולה יותר, העצמי האמיתי שלנו – העצמי החומל והאוהב – מתגלה בקלילות ובעדנה. לכן, לפני שאתה מדבר, עצור, נשום, וחשוב אם מה שאתה עומד לומר עדיף על שתיקה. 

דיבור מיומן

לפני שנים, כשהתחלתי ללכת בדרך הבודהה, הופתעתי מהדגש שהושם על תרגול של דיבור מיומן. הבודהה חשב שהדרך בה אנו מתקשרים זה עם זה חשובה כל כך,

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו