הכלל הרביעי: הקשבה עמוקה ודיבור אוהב

תיק נהאט האן (Thich Nhat Hanh) הוא אחד ממורי הזן היותר מוכרים ומוערכים כיום בעולם. משורר, פעיל שלום וזכויות אדם. נולד במרכז וייטנאם ב- 1926, הצטרף למנזר בגיל 16. ממייסדי תנועת הבודהיזם המעורב. הקים בתחילת שנות השישים את בית הספר לנוער עבור שירות חברתי שהכשיר את תלמידיו לשקם כפרים שהופצצו במלחמת וייטנאם, והיה מועמד לפרס נובל לשלום.

לאחר שנאסרה חזרתו לוייטנאם, תיק נהאט האן מצא מקלט בצרפת, שם הקים את קהילת המדיטציה פלאם וילאג’. במהלך שנות פעילותו הוא לימד, כתב והנחה ריטריטים ברחבי העולם בנושא ‘אומנות החיים בתשומת לב’. הוא פרסם למעלה מ-85 כותרים – ספרים, שירים ותפילות. בשנת 2018, כשבריאותו הדרדרה, הוא ביקש לחזור למנזר הבית שלו בוייטנאם, שם שהה עד יום מותו ב-22.01.2022 בגיל 95.

***

מתוך מודעות לסבל הנגרם כתוצאה מדיבור לא מודע ומחוסר היכולת להקשיב לאחרים, אני נודר לטפח דיבור אוהב והקשבה עמוקה על מנת להביא אושר ושמחה לאחרים ולהקל על סבלם. מתוך ידיעה שמילים יכולות לגרום לאושר או לסבל, אני נודר ללמוד לדבר בכנות, עם מילים המשרות ביטחון עצמי, אושר ותקווה. אני נחוש שלא להפיץ מידע שאני לא בטוח בו בוודאות ולא לבקר או להטיל רבב בדברים שבהם אני לא בטוח. אמנע מלהוציא מפי מילים שיכולות לגרום פילוג או חוסר הסכמה, או שיכולות לגרום למשפחה או לקהילה להתפרק. אעשה כל מאמץ לפייס ולפתור כל סכסוך, גדול כקטן.

ישנו ביטוי בשפה הווייטנאמית, “דיבור אוהב לא עולה כסף”. אם רק נבחר את מילותינו בזהירות, נוכל להביא אושר לבני אדם. משמעות השימוש במילים בצורה מודעת ובתשומת לב, מתוך טוב לב אוהב, הינה תרגול של נדיבות. לכן, כלל זה קשור ישירות לכלל השני. אנחנו יכולים להביא אושר להרבה בני אדם אם רק נתרגל דיבור אוהב. שוב, אנחנו רואים את טבע ההתהוות ההדדית של חמשת כללי המוסר.

אנשים רבים חושבים שהם יוכלו לתרגל נדיבות רק אחרי שצברו הון קטן. אני מכיר אנשים צעירים שחולמים להתעשר על מנת שיוכלו לגרום אושר לאחרים: “אני רוצה להפוך לרופא או לנשיא של חברה גדולה כך שאוכל להרוויח הרבה כסף ולעזור להרבה אנשים”. הם אינם מבינים שבדרך כלל קשה יותר להפגין נדיבות אחרי שהתעשרת. אם הינך מונע על ידי טוב לב אוהב וחמלה, ישנן דרכים רבות לגרום אושר לאחרים כבר עכשיו, החל מדיבור נדיב. הדרך בה אתה מדבר לאחרים יכולה להציע להם שמחה, אושר, בטחון עצמי, תקווה, אמון והארה. דיבור בתשומת לב הוא תרגול מעמיק.

הבודהיסטווה אוולוקיטשוורה הוא אדם שלמד את אמנות ההקשבה והדיבור לעומק כדי לעזור לבני האדם להשתחרר מהפחד, הסבל והייאוש שלהם. הוא המודל של תרגול זה, והדלת שהוא פותח נקראת “הדלת האוניברסלית”. אם נתרגל הקשבה ודיבור כמו אוולוקיטשוורה, גם אנחנו נוכל לפתוח את הדלת האוניברסלית ולהביא שמחה, שלווה ואושר להרבה אנשים ולהקל על סבלם.

הדלת האוניברסלית מתגלה
בקול הגאות הרועמת
אם נשמע ונתרגל אותה, נהפוך לילד
שנולד מליבו של פרח הלוטוס
רענן, טהור ושמח
היכול לדבר ולהקשיב
בתיאום עם הדלת הכלל-עולמית.
עם טיפת מים אחת בלבד
של חמלה
מענף הערבה,
האביב חוזר לעולם הגדול.

למדתי את השיר היפיפה הזה כשחקרתי את סוטרת הלוטוס בגיל שש-עשרה. כשאתם שומעים את “קולה של הגאות הרועמת”, שהיא התרגול של אוולוקיטשוורה, המסמל את הדלת האוניברסלית, אתם הופכים לילד שנולד בתוך לב הלוטוס. עם טיפת מים אחת של חמלה מענף הערבה של הבודהיסטווה, האביב חוזר לארצנו היבשה. משמעות הארץ היבשה היא עולם הסבל והאומללות. טיפת המים של החמלה היא התרגול של טוב-לב אוהב, אותו מסמלים המים על ענף הערבה. אוולוקיטשוורה מתואר בידי הסינים, הוויאטנמים, הקוריאנים והיפנים כאדם האוחז ענף ערבה. הוא טובל את הענף במי החמלה שבליבו, ובכל מקום בו הוא מזליף ממים אלו, הכול קם לתחיה. כשהוא מזליף אותם על ענפים יבשים ומתים, הם שבים להיות ירוקים. ענפים מתים גם הם מסמלים סבל וייאוש, ועלים ירוקים מסמלים את שובם של השלווה והאושר. עם טיפת מים אחת כזו, האביב חוזר לעולמנו הגדול.

בפרק ה”דלת האוניברסלית” של סוטרת הלוטוס, קולו של אוולוקיטשוורה מתואר בחמשה אופנים: הקול הפלאי, קול העולם הנצפה, קול הברהמה, קול הגאות העולה והקול שמעבר לעולם. אנחנו תמיד צריכים לזכור את חמשת הקולות הללו.

ראשון הוא הקול הפלאי. זהו סוג של דיבור שיפתח את הדלת האוניברסלית ויאפשר כל דבר שוב. הקול הזה נעים לאוזן. הוא מרענן ומביא שלווה, נחמה וריפוי לנפשנו. מהותו היא החמלה.

שני הוא קול העולם הנצפה. משמעות המילה אוולוקיטשוורה היא “זה שמסתכל עמוק לתוך העולם ושומע את זעקות העולם”. קול זה מקל על הסבל והרגשות המודחקים שלנו, כי זהו הקול של מישהו שמבין אותנו לעומק – הצער שלנו, הייאוש והפחד. כשאנחנו מרגישים שמבינים אותנו, הסבל שלנו הולך ומתמעט.

שלישי הוא קולו של הברהמה. משמעות ברהמה היא אציל – זהו לא רק קולם הרגיל של בני אדם, אלא דיבור אציל שנובע מהנכונות להביא אושר ולהרחיק סבל. אהבה, חמלה, אושר ואיזון נפש הינם ארבעת הברהמה ויהארה, המשכנים האציליים של הבודהות והבודהיסטוות. אם ברצוננו לחיות עם הבודהות והבודהיסטוות, נוכל לשכון במגורים אלה.

בימי הבודהה, מטרת התרגול של בני אדם רבים היתה להיוולד ולחיות עם ברהמה. הדבר דומה לתרגול הנוצרי הבא מתוך רצון לעלות לשמים ולהיות עם אלוהים. “בבית אבי ישנם הרבה משכנים” ואתה רוצה לשכון באחד מהמשכנים הללו. למי שרצה להיות עם ברהמה, הבודהה אמר, “תרגל את ארבעת המשכנים האצילים: אהבה, חמלה, אושר ואיזון נפש”. אם ברצוננו לחלוק לימוד אחד של הבודהה עם חברינו הנוצרים, יהיה זה: “אלוהים הוא אהבה, חמלה, אושר ואיזון נפש”. אם ברצונכם להיות עם אלוהים, תרגלו את ארבעת המשכנים הללו. אם אתם לא מתרגלים את ארבעתם, לא משנה כמה תתפללו או תדברו על החיבור לאלוהים, העלייה לגן עדן לא תהיה אפשרית.

רביעי, קול הגאות העולה, הוא קולו של הבודהה-דהרמה. זהו קול רב עוצמה, אותו קול שמשתיק את כל ההשקפות והספקולציות השגויות. זוהי שאגת אריה שמביאה שקט מוחלט אל ההר ומובילה לטרנספורמציה ולהחלמה.

חמישי, הקול שמעבר לעולם, הוא הקול שדבר לא יכול להשתוות אליו. קול זה אינו מכוון לתהילה, רווח או הישג תחרותי. זוהי שתיקה רועמת שמנפצת את כל הדעות והמושגים.

הקול הפלאי, קול העולם הנצפה, קול הברהמה, קול הגאות העולה והקול שמעבר לעולם, הינם הקולות שלהם עלינו להיות קשובים. אם נחשוב על חמשת הקולות הללו נסייע לאוולוקיטשוורה בפתיחת הדלת האוניברסלית, דלת ההקשבה האמיתית והדיבור האמיתי.

מכיוון שהוא חי חיי מודעות, כל הזמן חושב על העולם, ומכיוון שהוא המשגיח על העולם, אוולוקיטשוורה שם לב להרבה סבל. הוא יודע שהרבה מהסבל נולד מדיבור לא מודע ומחוסר היכולת להקשיב לאחרים; לכן הוא מתרגל דיבור קשוב ואוהב והקשבה עמוקה. ניתן לתאר את אוולוקיטשוורה בתור זה שמלמד אותנו מהי הדרך הטובה ביותר לתרגל את הכלל הרביעי.

“מתוך מודעות לסבל הנגרם כתוצאה מדיבור לא מודע ומחוסר היכולת להקשיב לאחרים, אני נודר לטפח דיבור אוהב והקשבה עמוקה כדי להביא אושר ושמחה לאחרים ולהקל על סבלם”.

זוהי בדיוק הדלת האוניברסלית שאותה מתרגל אוולוקיטשוורה.