EN
EN

דיבור נכון, פעולה נכונה, פרנסה נכונה

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

ניתן לדון בשלושת המרכיבים הבאים – דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה – יחדיו, שכן הם מהווים ביחד את הקבוצה הראשונה מבין שלוש הקבוצות המרכיבות את הדרך, הקבוצה של משמעת מוסרית (סילהקהנדהה). אף על פי שהעקרונות המנחים בקבוצה זו מכוונים לריסון פעולות בלתי מוסריות ולקידום התנהגות טובה, מטרתם העליונה הינה רוחנית יותר מאשר מוסרית. הם אינם ניתנים רק כקווים מנחים לפעולה, אלא בעיקר כאמצעי המסייע בטיהור מנטלי. כאמצעי הכרחי לרווחה אנושית, יש למוסר הצדקה בפני עצמו בלימוד של הבודהה ולא ניתן להפחית במידת חשיבותו. אולם בהקשר המיוחד של הדרך הנאצלת כפולת השמונה, עקרונות מוסריים כפופים למטרה העילאית, הסופית, שחרור מסבל. לפיכך, על מנת שאימון מוסרי יהפוך לחלק הולם של הדרך, על האימון להיות מונחה ע”י שני המרכיבים הראשונים, השקפה נכונה וכוונה נכונה, ולהוביל אל מעבר לו, לאימונים בריכוז ובחכמה.
אף על פי שהאימון במשמעת מוסרית מופיע כראשונה מבין שלושת קבוצות התרגולים, אין להתייחס אליו בקלות ראש. זהו הבסיס לדרך כולה, חיוני להצלחתם של האימונים האחרים. הבודהה עצמו דרבן פעמים רבות את תלמידיו לדבוק בחוקי המשמעת, “לראות סכנה במגרעת הקלה ביותר”. פעם אחת, כאשר נזיר ניגש אל הבודהה בבקשה להסבר קצר של האימון, הבודהה אמר לו: “ראשית בסס עצמך בנקודת המוצא של מצבים מיטיבים, כלומר, במשמעת מוסרית מטוהרת ובהשקפה נכונה. אז, כשהמשמעת המוסרית שלך טוהרה והשקפתך נכוחה, עליך לתרגל את ארבעת הבסיסים של תשומת הלב” (SN 47:3).
המילה בפאלי שמתורגמת ל”משמעת מוסרית”, סילה, מופיעה בטקסטים בכמה משמעויות בעלות חפיפה חלקית, שכולן קשורות להתנהגות נכונה. בחלק מהמקרים המשמעות היא פעולה התואמת את עקרונות המוסר, בהקשרים אחרים הכוונה היא לעקרונות עצמם, ובאחרים לסגולות האופי הנעלות שנובעות כתוצאה משמירה על עקרונות מוסר. סילה במובן של צווים או עקרונות מוסר מייצג את ההיבט הפורמאליסטי באימון המוסרי, סילה כסגולת אופי את הרוח החיה, וסילה כהתנהגות נכונה את הביטוי של סגולת אופי במצבי חיים ממשיים. לעיתים קרובות סילה מוגדרת פורמאלית כהינזרות מפעולה גופנית או מילולית לא מיטיבה. הגדרה זו, המדגישה פעולה חיצונית, נראית שטחית. יחד עם זאת, הסברים אחרים, מפצים על החסר וחושפים כי יש בסילה יותר ממה שנראה במבט ראשון. באבהידהאמה, למשל, קיימת זהות בין סילה לבין המרכיבים המנטליים של הימנעות (ויראטיו) – דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה – השוואה שמבהירה כי מי שבאמת זוכה לטיפוח באמצעות שמירה על צווים מוסריים היא התודעה. לפיכך, במקביל ליתרון “הציבורי” שמביא האימון של סילה במניעת פעולות מזיקות מבחינה חברתית, הוא מביא ליתרון אישי של טיהור מנטלי, כשהוא מונע מן הזיהומים להכתיב את התנהגותנו.
המילה המתורגמת “מוסריות” ונגזרותיה, מציעה מובן של מחוייבות וריסון שהינו זר למדיי למושג הבודהיסטי סילה; זוהי קונוטציה שמקורה כפי הנראה ברקע התאיסטי של מוסר מערבי. הבודהיזם, שאינו נשען על מסגרת חשיבה תאיסטית, מבסס את הקוד המוסרי שלו, לא על ציות אלא על הרמוניה. למעשה, כתבי הפרשנות מסבירים את המילה סילה במילה אחרת, סמאדהנה, שמשמעותה “הרמוניה” או “פעולה מתואמת” (“קואורדינציה”).
השמירה על סילה מובילה להרמוניה במספר רמות – חברתית, פסיכולוגית, קרמטית וקונטמפלטיבית. ברמה החברתית, עקרונות הסילה מסייעים לבסס יחסים בינאישיים הרמוניים. הם מרתכים את האוסף העצום של החברים הנבדלים בחברה, עם המניעים והמטרות הפרטיות שלהם, לכדי סדר חברתי מלוכד שבו הקונפליקט לפחות מופחת, אם לא נמנע לחלוטין. ברמה הפסיכולוגית, סילה מביאה הרמוניה לתודעה, מגנה מפני הפיצול הפנימי שנגרם כתוצאה מאשמה וחרטה על עבירות מוסר. ברמה הקרמית, שמירה על סילה מבטיחה הרמוניה עם החוק הקוסמי של קאמה (קרמה), ובהתאם לכך את התוצאות הטובות ביותר בהמשך התנועה העתידית במעגל החוזר על עצמו של לידה ומוות. ברמה הרביעית, הרמה הקונטמפלטיבית, סילה מסייעת לבסס את הטיהור הראשוני של התודעה, שיושלם, בדרך עמוקה ויסודית יותר, באמצעות התפתחות שיטתית של שלווה ותובנה.
כאשר הם מוגדרים בקצרה, המרכיבים של האימון המוסרי מנוסחים בדרך כלל על דרך השלילה, במונחים של הימנעות. אך סילה היא יותר מהימנעות מהשגוי. כל עיקרון המגולם בצווי המוסר, כפי שנראה, כולל למעשה שני היבטים, ששניהם חיוניים לאימון בשלמותו. האחד הוא הימנעות ממה שמזיק והאחר הינו מחוייבות למה שמיטיב; הראשון מכונה “הימנעות” (ואריטא) והשני מכונה “ביצוע” (צ’אריטא). בתחילת האימון הבודהה מדגיש את ההיבט של הימנעות. הוא אינו עושה זאת מפני שהימנעות ממה שמזיק מספיקה בפני עצמה, אלא כדי לבסס את שלבי האימון ברצף מתאים. השלבים מוצגים בסדרם הטבעי (מבחינה הגיונית יותר מאשר מבחינת רצף הזמן), כפי שנאמר בפתגם המפורסם בדהמפאדה: “להימנע מכל רע, לטפח את הטוב ולטהר את התודעה – זהו הלימוד של הבודהה” (V. 183). שני הצעדים הנוספים – טיפוח הטוב וטיהור התודעה – מקבלים אף הם את כובד המשקל הראוי להם, אך על מנת להבטיח את הגשמתם, נחישות להימנע ממה שמזיק הינה הכרח. ללא נחישות כזו, הניסיון לפתח איכויות מיטיבות צפוי לשאת אופי מעוכב ונפתל.
האימון במשמעת מוסרית חולש על שני הערוצים יסודיים של פעולה חיצונית, דיבור וגוף, כמו גם איזור נוסף של דאגה חיונית – הדרך שבה אדם מרוויח את לחמו. לפיכך, האימון כולל שלושה מרכיבים: דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה.

דיבור נכון, פעולה נכונה, פרנסה נכונה

ניתן לדון בשלושת המרכיבים הבאים – דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה – יחדיו, שכן הם מהווים ביחד את הקבוצה הראשונה מבין שלוש הקבוצות המרכיבות

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו