EN
EN

הגורם הראשון: השקפה נכונה

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

מאחרי כמעט כל מה שאנו עושים, אומרים או חושבים קיימות השקפות. לחלקן אנו מודעים, אך לרבות מהן איננו מודעים. ההשקפות שלנו הן הנטיות, נקודות המבט והאמונות שבעזרתן אנו מבינים את עצמנו ואת עולמנו. הן הבסיס לבחירתנו איך לחיות את חיינו. לעיתים קרובות השקפותינו הבסיסיות כה מוטבעות ומושרשות בנו עד שכבר איננו תופסים אותן כהשקפות, אלא כמהות האמיתית של הדברים.
השקפות בסיסיות הן הכללות שמיושמות לטווח רחב של מצבים. למשל, ישנם אנשים בעלי השקפה עמוקה ומושרשת שהעולם הוא מקום מסוכן. השקפה זו גורמת להם להיות זהירים, לחיות בחרדה מתמדת ולהתמקד בצורך בביטחון. אחרים, שרואים את העולם דרך משקפיים וורודים ומאמינים שהעולם אמור להיות גן עדן נעים, מוצאים את עצמם מודאגים ומבולבלים כאשר זה אינו כך. ישנם גם אנשים שמנוהלים ע”י אמונה לא- בדוקה שקיימת סמכות חיצונית ערטילאית כלשהי שתמיד תבוא לעזרנו, או לחילופין, שתעביר עלינו ביקורת ושיפוט. כנגדם יש אחרים המאמינים שהם לבד ביקום, ושהם חייבים לשנס מותניים ולדרוש מעצמם יותר.
לעיתים קרובות השקפותינו הבסיסיות מתגבשות מוקדם בחיינו. הן עשויות להיווצר בעקבות חוויותינו בחיים ומושפעות מהחינוך הדתי שקבלנו, מהמשפחה שלנו או מהחברה בה גדלנו.
כמה מההשקפות העקשניות ביותר הן השקפותינו לגבי עצמנו. הן מורכבות מאמונות לגבי מי אנחנו, מה אנחנו צריכים, איפה אנחנו עומדים ביחס לאחרים ואיזה ערך עצמי יש לנו. סבל רב נובע מאמונות עצמיות אלה, וכאשר אנו מפרשים אותן כאמת אובייקטיבית ולא כהשקפה, סבלנו גובר ומתעצם עוד יותר.
אי אפשר לחיות בלי השקפות. למרבה המזל אנו יכולים לפתח מודעות להשקפות שלנו ולבחור השקפות יעילות יותר לחיות לפיהן. לשם כך נדרשים ארבעה דברים. ראשית, עלינו להגביר את המודעות שלנו לאמונותינו הלא מודעות שהן המשקפיים דרכם אנו רואים את העולם. שנית, עלינו ללמוד לשחרר את עצמנו מההשקפות שמזיקות לנו. שלישית, אנו צריכים להבחין בין השקפות מועילות ובין השקפות מזיקות. ורביעית, עלינו למצוא את הדרך לחיות את חיינו לאור השקפות מועילות.
מדיטציה היא אחד ממגרשי האימונים הטובים ביותר להשגת מטרה זו. בתרגול מדיטציה ניתן להבחין באמונות מושרשות שעל פי רוב סמויות מעינינו בחיי היום יום. לפעמים זה מתאפשר על ידי זיהוי של מחשבות שמרבות לחזור על עצמן. במקרים אחרים זה קורה על ידי הבחנה במתחים גופניים שמכוונים אותנו אל ההשקפות שמסתתרות אחוריהם, או על ידי הבנת הקשר שבין מצבנו הרגשי ובין המחשבות שלנו, כך שהאמונות המסתתרות מאחוריהן נחשפות. גם אם אין זה קל לחסום מחשבות לא מועילות, ההבנה שאין בהן תועלת ושכדאי להימנע מהן היא נקודת מפנה עצומה. אז אפשר להפסיק להזדהות עם המחשבות ולהתחיל ללמוד איך להרפות ממחשבות שאינן מועילות. השחרור מרפה את המתח ואת השליטה שיש להשקפות אלה על חיינו.
הרפיה מאמונות מושרשות מרגיעה את הכפייתיות שמאחרי החשיבה. ולהיפך, חשיבה גמישה עוזרת להשתחרר מאחיזתן של אמונות מושרשות. כאשר התודעה נרגעת אנו יכולים לאמץ נקודת מבט חדשה, שלפיה אין זה רצוי להיאחז במחשבות ובהשקפות כלשהן, וכי שחרור מהם מזמין שלוות נפש. זו השקפה מועילה בזמן מדיטציה כי היא מאפשרת לשחרר.
בזמן מדיטציה קל יותר להגיע לתובנות לגבי טבע החשיבה מאשר בחיי היום יום. מדיטציה מאפשרת הזדמנות ללמוד להתנתק, ואולי אף להרפות ממחשבות לגמרי. כשאנו מתחילים להפנים את השיעורים האלה במדיטציה, אנו יכולים להתחיל ליישם אותם גם בחיי היום יום. 
כאשר אנו מבחינים במחשבות, אנו יכולים להבדיל בין מחשבות מועילות לבין מחשבות מזיקות. כשאנו משפרים את יכולתנו להשתחרר ממחשבות בזמן מדיטציה, אנו יכולים להתחיל להרפות מדרכי חשיבה לא מועילות גם בחיי היום יום. כך גוברת יכולתנו להחליף אותן במחשבות מועילות, בעיקר באלה שהבודהה כינה בשם השקפה נכונה.
הבודהה הדגיש שני סוגים של השקפה נכונה. האחד הוא שכל מה שאנו עושים, אומרים או חושבים אינו מתקיים בריק, אלא יוצר השלכות ממשיות ונפשיות בהתאם לטבען המוסרי; אם מה שאנו עושים, אומרים וחושבים נובע מחמדנות ושנאה, ההשלכות תהינה מזיקות. אם זה נובע מנדיבות וחסד, ההשלכות תהינה מועילות.
גם אם השקפה זו אינה נכונה בכל המקרים, מה שיותר חשוב זה שאם נחיה לאורה נגביר את נטייתנו לחשוב, לדבר ולפעול באופן שייטיב עמנו ועם הסובבים אותנו.
הסוג השני של השקפה נכונה נקרא “ארבע האמיתות הנאצלות”. אם ברצוננו להשתחרר מסבל, הידיעה מהו הגורם לסבלנו עשויה לסייע. אם אנו שואפים להתגבר על הסבל אך איננו יודעים איפה לחפש את סיבותיו, אנו נמשיך להיצמד לאמונות, למנהגים ולמקורות מרפא חיצוניים שאין להם שום קשר לשורש הבעיה. ארבע האמיתות הנאצלות מכוונות אותנו למצוא את שורש הבעיה בתוכנו. בעוד אנו מורגלים להצביע על מישהו אחר או על אירוע מסוים כגורם לסבלנו, הדרך הבודהיסטית לשחרור מתחילה כאשר אנו נוטלים על עצמנו אחריות לתרומה הפסיכולוגית הפנימית שלנו לסבלנו. ארבע האמיתות הנאצלות מדגישות במיוחד את תפקידן של התשוקה וההיאחזות הכפייתית.
כהשקפה נכונה, ארבע האמיתות הנאצלות מהוות פרספקטיבה שאנו יכולים לאמץ על מנת למצוא יותר חופש ושמחה. אם אנו רוצים לסבול פחות, יועיל מאוד לשים לב מתי אנו סובלים (האמת הנאצלת הראשונה); קל מאוד להסיח את הדעת מהסבל ע”י עיסוק בדברים אחרים.
יועיל לנו גם אם נחשוף את ההאחזויות שגורמות לסבל (האמת הנאצלת השנייה) כך שנוכל להתחיל להשתחרר מהן. ההבנה שאפשר לשחרר לגמרי את כל ההאחזויות וכך להכחיד את הסבל (האמת הנאצלת השלישית) מעניקה כיוון ועידוד לתרגול שנדרש כדי להגשים זאת. ולבסוף, ידיעת הדרך המאפשרת את יצירת התנאים הדרושים לשחרר את עצמנו מההאחזויות (האמת הנאצלת הרביעית) מכוונת אותנו לתרגול שיכול לבוא לעזרתנו. 
הבודהה התווה את הדרך כפולת השמונה כתרגולים אשר מהווים את האמת הנאצלת הרביעית. אימוץ של השקפה נכונה הוא הראשון שבהם, משום שהוא מציב אותנו על הדרך שהתווה הבודהה לשחרור. אם ברצוננו למצוא את הדרך, שתי ההגדרות של השקפה נכונה מראות לנו היכן למצוא אותה. השקפה נכונה גם מנחה ושומרת עלינו כשאנו מתרגלים את שאר שבעת ההיבטים של הדרך כפולת השמונה. היא מנחה אותנו לזכור תמיד את המטרה של הדרך כפולת השמונה, כלומר, שחרור מסבל. היא שומרת עלינו כאשר היא חושפת סבל והיאחזויות העולים בנו כשאנו מתרגלים את שאר שבעת ההיבטים של הדרך. כאשר אנו מודעים אליהם גדלים סיכוינו לשחרר את ההיאחזויות שלנו.
תרגול ארבע האמיתות הנאצלות כהשקפה נכונה קשור מאוד לנינוחות, לשלווה. ככל שאנו שלווים יותר, כך קל לנו יותר להבחין בסבל, בסיבותיו, בסיומו ובדרך הנכונה להכחדתו. וככל שאנו מרבים להשתמש בארבעת האמיתות הנאצלות כדי להתגבר על היאחזויות, חיינו נהיים שלווים יותר.
כאשר אנשים מתפתחים בדרך הבודהיסטית הם חווים נינוחות הולכת וגוברת כך שארבע האמיתות הנאצלות נהיות מובנות בחייהם באופן טבעי. הדבר דומה למטלית צחורה שככל שהיא נקייה יותר, כל כתם חדש שמופיע עליה בולט יותר. מסיבה זו קיימת מסורת עתיקה המבינה אתהמושג הבודהיסטי “צ’אטארי אריאסצ’אני” (cattāri ariyasaccāni) לא כ”ארבע האמיתות הנאצלות” אלא כ”ארבע האמיתות של האצילים”. תחביר הביטוי מאפשר את שתי המשמעויות. לאלה המתחילים להשתמש בהן בהקשר של ראיה חכמה לחיים ולתרגול, הן נקראות “ארבע האמיתות הנאצלות”. לאלה שכבר חווים את השלווה של ההליכה בדרך, הן הופכות להשקפת עולם טבעית ולכן הן הופכות ל- “ארבע האמיתות של האצילים”. כך או כך, השקפה נכונה מאפשרת את השלווה העמוקה והמשמעותית ביותר. זוהי שלווה שכאשר היא מושגת, אינה זקוקה לשום השקפה שהיא.              

הגורם הראשון: השקפה נכונה

מאחרי כמעט כל מה שאנו עושים, אומרים או חושבים קיימות השקפות. לחלקן אנו מודעים, אך לרבות מהן איננו מודעים. ההשקפות שלנו הן הנטיות, נקודות המבט …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו