קארמה, המשכיות, והדרך הנאצלת כפולת השמונה

תיק נהאט האן הוא אחד ממורי הזן היותר מוכרים ומוערכים כיום בעולם. משורר, פעיל שלום וזכויות אדם. נולד במרכז וייטנאם ב- 1926, הצטרף למנזר בגיל 16. ממייסדי תנועת הבודהיזם המעורב. הקים בתחילת שנות השישים את בית הספר לנוער עבור שירות חברתי שהכשיר את תלמידיו לשקם כפרים שהופצצו במלחמת וייטנאם, והיה מועמד לפרס נובל לשלום.

לאחר שנאסרה חזרתו לוייטנאם, תיק נהאט האן מצא מקלט בצרפת, שם הקים את קהילת המדיטציה פלאם וילאג’. במהלך שנות פעילותו הוא לימד, כתב והנחה ריטריטים ברחבי העולם בנושא ‘אומנות החיים בתשומת לב’. הוא פרסם למעלה מ-85 כותרים – ספרים, שירים ותפילות. בשנת 2018, כשבריאותו הדרדרה, הוא ביקש לחזור למנזר הבית שלו בוייטנאם, שם שהה עד יום מותו ב-22.01.2022 בגיל 95.

***

השקפה נכונה
מהי השקפה נכונה?השקפה נכונה היא הדרך שלנו להבין את העולם; היא עוזרת לנו להבין את המציאות האולטימטיבית. לעתים כה קרובות אנו נופלים קורבן להשקפות מוטעות, ועקב כך אנו יוצרים סבל לעצמנו ולאחרים. לכן עלינו להימנע מהשקפות מוטעות ומתפישות מוטעות. אם אנו ממשיכים לסבול בשל אלימות וטרור, הרי זה בגלל שאנו זקוקים להשקפה נכונה. לטרוריסטים יש השקפה מוטעית על עצמם ועל אחרים, וגם למתנגדי הטרוריסטים יש השקפות מוטעות על עצמם ועל הטרוריסטים. בהסתמכותנו על השקפות מוטעות, אנו ממשיכים להרוג זה את זה, לכן עלינו להתבונן יותר לעומק כדי להשיג השקפה נכונה. עם השקפה נכונה יהיה ביכולתנו חעצור את האלימות והטרור. השקפה נכונה היא הבסיס לחשיבה נכונה, דיבור נכון ופעולה נכונה, ולכן הבודהה התחיל עם ההשקפה הנכונה.

הבודהה מתאר את ההשקפה הנכונה בצורה מדוייקת, עמוקה וברורה. השקפה נכונה משקפת חכמה, שהיא טבע הקיום.

ארעיות
לדוגמא, הבודהה דיבר על הארעיות של הדברים, של התופעות, וגם אנשים חכמים אחרים דיברו על כך. למשל, הרקליטוס אמר שאינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים, כיוון שהנהר משתנה כל הזמן. עובדה היא שכל הדברים משתנים. השקפה נכונה הולכת יד ביד עם הבנת הארעיות. השקפה שאינה מבוססת על ארעיות היא השקפה מוטעית. כשיש לנו השקפה נכונה איננו סובלים, ואנו יכולים ליצור אושר.

זו לא רק פילוסופיה, אלה הם החיים. למשל, כשיש לכם קשיים עם בן או בת הזוג שלכם, ואתם עומדים להתווכח זה עם זה, הבודהה היה אומר לכם: “חברים יקרים, עצמו את עיניכם. דמיינו את אהובתכם בעוד שלוש מאות שנה. למה היא תיהפך אז?” כאשר תוכלו לראות מה יקרה בעוד שלוש מאות שנה, תראו שאין זה חכם להתווכח, כי החיים הם ארעיים. אם תוכלו לגעת בארעיות, כאשר תפתחו את עיניכם כבר לא תכעסו. ניצלתם מהכעס הודות לתובנה של הארעיות.

יכול להיות שמבחינה אינטלקטואלית אתם מסכימים שהדברים הנם ארעיים, אבל בחיי המעשה אתם פועלים כאילו שהדברים קבועים. הבודהה לא מדבר על הארעיות כפילוסופיה, אלא כפרקטיקה. עלינו לתרגל התמקדות בארעיות. למשל, כל יום, כאשר אתם מסתכלים, כאשר אתם מאזינים למשהו, עליכם להיות במגע עם תובנת הארעיות.

כאשר תתבוננו בפרח, תראו שהוא ארעי. כאשר תתבוננו באדם, תראו שהוא או היא ארעיים. כך התובנה של הארעיות נשארת איתנו כל הזמן, ולכן היא לא תיאוריה אלא התמקדות. המיקוד בארעיות הוא שישמור עליכם, ולא הרעיון של הארעיות.

בעזרת תשומת לב נוכל לשמר את תובנת הארעיות כתובנה חיה שתגן עלינו מיצירת מחשבה מוטעית או דיבור מוטעה. לכן, השקפה נכונה היא ההשקפה המכילה את טבע הארעיות.

היעדר-עצמי
אנו מדמיינים שלכל אדם יש נשמה נפרדת שנשארת אותו הדבר לעד, גם כשהגוף מזדקן ומתפורר. זוהי השקפה מוטעית, כיוון שהיא נוגדת את האמת של הארעיות. שום דבר לא נשאר זהה למשך שני רגעים רצופים. לכן אם אנו מקבלים את המציאות של הארעיות, עלינו לקבל גם את האמת של היעדר-עצמי.

את הארעיות אנו רואים מפרספקטיבה של הזמן. אם נסתכל על אותו הדבר עצמו מפרספקטיבת המרחב, נראה את היעדר העצמי. היעדר-עצמי וארעיות הם אותו הדבר.

כאשר הבן רואה את אביו כאדם אחר, כמישהו שגרם לו הרבה סבל וקשיים, הוא רוצה להעניש את אביו במילים ובמעשים. הוא לא יודע שכשהוא גורם סבל לאביו הוא באותו הזמן גורם סבל לעצמו. עליכם להבין שאתם ואביכם חולקים את אותה המציאות. אתם ההמשך של אביכם. אם אביכם סובל, גם אתם תסבלו, ואם אתם תוכלו לעזור לאביכם לא לסבול, אזי גם אושרכם יהיה אפשרי. עם ההבנה של היעדר-עצמי אנו יכולים להימנע משגיאות רבות, כיוון שהיעדר-עצמי מיתרגם להשקפה נכונה.

טרוריטסטים ואנטי-טרוריסטים חושבים על עצמם כשתי ישויות נפרדות. האנטי-טרוריסט אומר: “אנחנו צריכים להעניש את הטרוריסט, אנחנו צריכים להשמיד אותו”. וגם הטרוריסט חושב שהאדם השני הוא הסיבה לסבל בעולם, ובכדי לשרוד, יש להשמיד אותו. הם לא יודעים שהם אותו הדבר.

כל הקבוצות המצויות בקונפליקט צריכות להבין את היעדר-העצמי. אם הצד השני ימשיך לסבול, אם אין לצד השני ביטחון, שלום או הבנה, גם לצד שלנו לא יהיו ביטחון, שלום או הבנה. כאשר שני הצדדים מבינים שהם מצויים בהתהוות גומלין, כאשר הם נוגעים בטבע של היעדר-העצמי, אז תהיה השקפה נכונה. עם השקפה נכונה אנו נחשוב, נדבר ונפעל בדרך הנכונה, ואז הביטחון ייהפך למציאות. השקפה נכונה היא השקפה על המציאות שמיתרגמת לארעיות, היעדר-עצמי והתהוות גומלין.

התהוות גומלין
כאשר אנו מתבוננים לעומק בפרח אנו רואים את המרכיבים שחברו יחד כדי לאפשר לו להופיע. אנו יכולים לראות עננים, שהפכו לגשם. ללא הגשם, שום דבר לא יכול לצמוח. לכן כאשר אני נוגע בפרח, אני נוגע בענן, אני נוגע בגשם. זו אינה רק שירה, זוהי המציאות. אם נוציא את העננים ואת הגשם מתוך הפרח, הפרח לא יהיה שם. עם עין הבודהה, אנו רואים את העננים ואת הגשם בתוך הפרח. ואנו יכולים לגעת בשמש מבלי לשרוף את אצבעותינו. ללא השמש שום דבר לא יכול לצמוח, לכן איננו יכולים להוציא את השמש מהפרח. הפרח לא יכול להיות נפרד; עליו להיות בהתהוות גומלין עם האור, עם העננים, עם הגשם. המילה “התהוות גומלין” קרובה יותר למציאות מאשר “הוויה”. הוויה היא למעשה התהוות גומלין.

כך הדבר גם לגבָּי, לגביכם ולגבי הבודהה. הבודהה צריך להיות בהתהוות גומלין עם כל דבר. התהוות גומלין והיעדר-עצמי הם מושאי ההתבוננות שלנו. עלינו לאמן את עצמנו כך שבחיי היום יום שלנו נוכל לגעת בַּאמת של התהוות הגומלין, של היעדר-העצמי, בכל רגע. אתם במגע עם העננים, עם הגשם, עם הילדים, עם העצים, עם הנהרות, והמגע הזה מגלה לכם את הטבע האמיתי של המציאות, הטבע של הארעיות, הטבע של התהוות הגומלין, של היעדר-עצמי, של תלות גומלין. אם תוכלו לגעת במציאות באופן הזה, תהיה לכם השקפה נכונה. וכאשר תהיה לכם השקפה נכונה, כל מחשבותיכם יהיו נכונות, כל מילותיכן תהיינה נכונות, וכל פעולותיכם תהיינה נכונות.

זו הסיבה לכך שטיפוח השקפה נכונה הוא הבסיס של תירגול הבודהיזם. אנו יכולים לתרגל כפרטים, כקהילה, כעיר, כאומה. אם אנו כלואים בכלא של קביעות, של עצמי, לא נוכל להשיג השקפה נכונה. בכדי לטפח השקפה נכונה, צריך שיהיה לנו ריכוז. יש לנו שפע של אינטיליגנציה כדי להבין את המושגים של ארעיות והיעדר-עצמיות, אבל המושגים אינם עוזרים לנו. לכן עלינו לאמן את עצמנו לראות את הדברים בטבע האמיתי שלהם. עלינו לשמור את התובנה הזו חיה בכל רגע. לכן הריכוז הוא כל כך חשוב.

ריכוז נכון
המילה בסנסקריט ל”ריכוז נכון” היא סמאדהי. המושגים של ארעיות והיעדר-עצמי הם שימושיים, אבל אין בהם מספיק עוצמה כדי לשחרר אתכם, כדי לתת לכם את ההשקפה הנכונה. לכן עליכם להשיג ריכוז. “סמאדהי פראג’נה” היא השקפה נכונה, תובנה, שהיא הבסיס לכל חשיבה נכונה,דיבור נכון ופעולה נכונה. אבל כדי לטפח פראג’נה עלינו לתרגל ריכוז. עלינו לחיות בריכוז, לגעת בדברים באופן עמוק, בכל רגע. אנו חיים חיים עמוקים כאשר אנו יכולים לראות את הטבע של הארעיות, של העדר-עצמי, ושל התהוות גומלין בפרח, ואנו יכולים לעשות זאת הודות לתירגול הריכוז. ללא סמאדהי אין פראג’נה, אין תובנה. לכן ריכוז הוא הדלת הנפתחת אל המציאות האולטימטיבית. היא נותנת לנו השקפה נכונה.

תשומת לב נכונה
אבל לפני שנוכל להשיג ריכוז, עלינו לטפח תשומת לב. תשומת לב היא “סְמְרְטִי”.
תשומת לב היא האנרגיה היכולה לעזור לנו להחזיר את התודעה אל הגוף כך שנוכל לבסס את עצמנו ברגע הנוכחי. בדרך זו, נוכל להסתכל על השמיים הכחולים. נוכל להסתכל על העננים. נוכל להסתכל על הילד שיושב מולנו. וניגע עמוקות בפלאי החיים. זוהי תשומת לב.

תשומת לב היא היכולת לזהות מה קורה ברגע הנוכחי. כאשר מופיע כאב, נהיה מסוגלים לחבק אותו, בכדי להתמיר אותו. עם תשומת לב חזקה, נוכל להיווכח שממלכת האֵל היא בהישג יד, וששמחת החיים היא אפשרית.

אנדרה ג’יד (André Gide) אמר שאלוהים הוא אושר. אני אוהב זאת. והוא אמר “אלוהים זמין עשרים וארבע שעות ביממה”. אני מסכים איתו גם לגבי זה. אם אלוהים זמין עשרים וארבע שעות ביממה, אז “הממלכה שלו” קיימת גם כן. השאלה היחידה היא האם אנחנו זמינים עבור ממלכת האל, זמינים עבור האושר. תשומת הלב הופכת אותנו זמינים לממלכת האל, לפלאי החיים הנמצאים כאן, ברגע הנוכחי. אני יודע שיש הרבה בודהיסטים בצרפת, כולל ז’אן פול סארטר ואנדרה ג’יד, והמדען לבואזייה.

תשומת לב היא הדבר אותו אנו מתרגלים בפלאם וילג’. אנו הולכים כך שכל צעד מייצר תשומת לב. כאשר אנו נושמים, כאשר אנו רוחצים ידיים, כאשר אנו מבשלים, אנו עושים כל דבר בתשומת לב. יצירת האנרגיה של תשומת לב היא התירגול הבסיסי כיוון שתשומת לב היא הנַשָּׂא, היא הדבר אשר מביא את הריכוז.

כאשר אתם בתשומת לב למשהו, אתם מרוכזים. אנרגיית הריכוז נמצאת בתשומת הלב. ככל שתמשיכו, הריכוז הזה ילך ויתחזק. בעזרת ריכוז חזק ונמרץ תוכלו לפרוץ את דרככם אל המציאות, ואז תוכלו לגעת בארעיות כמציאות. תוכלו לגעת בהתהוות הגומלין, בהיעדר-העצמי.
הבודהה התחיל עם השקפה נכונה, אבל אני הייתי רוצה להתחיל עם תשומת לב.

מחיה נכונה
הדבר הבא הוא מחיה נכונה, כלומר העבודה שלנו, הג’וב שלנו. “חמשת אימוני תשומת הלב” מנחים אותנו לבחור מחיה (פרנסה) שתעזור לנו לייצר מחשבות נכונות, מילים נכונות ופעולות נכונות. לרוע המזל, ישנם סוגי עבודות שמזיקים לנו, שמזיקים לסביבה, ושמביאים לאלימות. עלינו להסתכל בתשומת לב, לראות באיזו עבודה לעבוד, כך שנוכל לתרגל חשיבה נכונה, דיבור נכול ופעולה נכונה בעבודה שלנו.
מורים בבית הספר יכולים לתרגל באופן כזה שבו מחשבותיהם, מילותיהם ופעולותיהם יזינו את תלמידיהם בכל רגע של היום. הילדים בכיתתם עשוי להיות נתונים תחת סבל רב. אולי הוריהם לא סיפקו להם תזונה הולמת. אולי לא היתה להם ההזדמנות לקבל חשיבה נכונה, דיבור נכון ופעולות נכונות, והם נפצעו.

כמורה, אתם מסתכל על הילד ואתה רואה סבל. ואתה יודע שעם חשיבה נכונה, דיבור נכון ופעולה נכונה, תוכל לרפא את פצעי הילד. יש לך היכולת לתת לילד הזה סיכוי נוסף על ידי שתמלא את תפקיד האב, האם, עבור הילד. הכיתה יכולה להפוך למשפחה. אם אתה רופא או מטפל, תוכל לעשות את אותו הדבר. אם יש בך הבנה וחמלה, יש לך כוח רב כיוון שכאשר אנשים באים אליך, המחשבות הנכונות שלך יעזרו לרפא את האנשים. אתה יכול לעזור להם כיוון שאתה ריפאת את עצמך על ידי כך שפיתחת את אנרגיית ההבנה והחמלה.

הבודהה דיבר על מחיה נכונה, לא רק עבור הנזירים והנזירות אלא עבור כל אחד. מחיה נכונה עוזרת לכם לייצר מחשבה נכונה ודיבור נכון. עלינו להקדיש זמן להסתכל על עבודתנו, לראות האם היא תומכת בנו ביצירת מחשבה נכונה ודיבור נכון בכל יום.

מחשבות נכונות תמיד הולכות יחד עם הבנה ואהבה. עיסוק שגורם לכם לייצר מחשבות של כעס והבחנה אינו טוב לבריאותכם או לבריאות העולם. יתכן שתצטרכו לקבל עבודה אחרת עם משכורת נמוכה יותר אשר תתן לכם את ההזדמנות והסיכוי לייצר מחשבות טובות ודיבור טוב. אפשר לחיות בדרך בריאה ומאושרת יותר. אם יש לכם השקפה נכונה, יהיה לכם מספיק אומץ לעצור את מהלך האלימות וההצמדות. לכן מחיה נכונה היא מאד חשובה, ואנו יכולים להגדיר זאת במונחים של חשיבה נכונה, דיבור נכון ופעולה נכונה.

מאמץ נכון
השמיני הוא נחישות נכונה, מאמץ נכון. הבודהה לימד אותנו כיצד לטפח ולטפל באנרגיה שלנו, והוא לימד אותנו גם כיצד לתרגל את שימור אותה האנרגיה. בפסיכולוגיה הבודהיסטית, אנו רואים את ההכרה שלנו כבעלת שתי שכבות. השכבה התחתונה נקראת “המחסן”. הוא תמיד בפעולה, גם כשאנו ישנים. המחסן מקבל מידע ומסווג אותו, והוא מבצע הרבה החלטות ללא התערבות ההכרה של התודעה, המהווה את השכבה העליונה.
כאשר אתם נוהגים במכונית אתם חושבים שהכרת התודעה היא שנוהגת, אבל למעשה חלק גדול מהעבודה נעשה על ידי ה”מחסן”, ללא החשיבה המודעת שלנו. כאשר אתם עושים את עבודתכם היומיומית, המחסן ממלא תפקיד חשוב.

כשהמחסן פועל, הוא לוקח פחות אנרגיה מטבולית מאשר כשהתודעה עובדת. הכרת התודעה נזקקת בעבודתה להרבה יותר סוכר, גליקוגן וחלבון. ברמת המחסן, הדברים נעשים מאד מהר ובצורה חסכונית. לכן רוב הדברים מטופלים על ידי המחסן, והכרת התודעה עושה רק את השלב האחרון, את ה”פיניש”. במחסן טמונים זרעים רבים, זרעים טובים וזרעים רעים. זרע הכעס נמצא שם. זרע הייאוש נמצא שם. זרע הרוע, זרע החמלה, כולם שם. זרע השמחה גם הוא נמצא שם. לכן, כדי לטפח את המאמץ הנכון הבודהה הציע ארבעה תרגולים.

ארבעה תירגולים לטיפוח מאמץ נכון
התירגול הראשון הוא: אל תשקה זרעים רעים. אתה יודע שיש זרעים שליליים בתוכך, ואם הם יופיעו אתה תסבול. לכן, תן להם לישון בשקט. כשאתה צופה בסרט, כשאתה קורא עיתון, כשאתה מאזין למוסיקה, יש סיכוי שאחד הזרעים יושקה ויופיע. עלינו לצרוך בתשומת לב, כך שהזרעים הרעים לא יושקו. כאשר אנו אוהבים זה את זה עלינו לחתום על חוזה שלום: “יקירי/יקירתי, אני מבטיח/ה אף פעם לא להשקות את הזרעים הרעים בך או בי, ועליך לעשות את אותו הדבר. יש לך את אותם הזרעים. את צריכה לא להשקות אותם בתוכך, ולא להשקות אותם בתוכי.”

התירגול השני הוא שבכל פעם שמופיעה תצורה מנטלית רעה, עלינו להחזיר אותה חזרה לישון, כי אם נשמור אותה שם למשך זמן רב מדי, היא תתחזק. אם נשאיר אותה למעלה בתודעה למשך שעה, אז לזרע הזה תהיה שעה להתחזק. זה מסוכן.

התירגול השלישי הוא לאפשר לזרעים הטובים להיות מושקים כדי שתהיה להם הזדמנות להופיע בתודעה. למשל, שיחת דהרמה היא כמו גשם שיכול להשקות את הזרעים הטובים בתוככם. כאשר הם יופיעו בהכרת התודעה, הנוף יהיה הרבה יותר יפה.

התירגול הרביעי הוא שכאשר זרע טוב כבר הופיע, אנו עוזרים לו להישאר בהכרת התודעה זמן רב ככל הניתן. כמו בזמן שבא לבקר אתכם חבר שהביא איתו חדשות טובות, ואתם מנסים לגרום לו להישאר אצלכם כמה שיותר זמן.

זהו הלימוד של הבודהה על מאמץ נכון, נחישות, ושימור אנרגיה. הוא מאד קונקרטי ומעשי, והוא נעשה בדרך טבעית ונינוחה. איננו צריכים להילחם או להיאבק; איננו צריכים לעשות מאמצים מתישים. בטבעיות ובעונג רב, אנו יכולים ליהנות מהתירגול.

אלו הם שמונה התירגולים הנכונים המייצגים את הדרך כפולת השמונה שהוצעה לכולנו על ידי הבודהה. אם לימוד מסויים יכול לגלות בפנינו את הדרך הנאצלה, הרי שהוא לימוד אותנטי של הבודהה.

ההשקפה הנכונה אודות לידה מחדש
המשכיות קורית עכשיו, כיוון שבכל יום אתם ממשיכים לייצר מחשבות, מילים ופעולות שנושאים את החתימה שלכם. איננו צריכים לחכות עד שהגוף הזה יפסיק להתקיים.

רוב האנשים חושבים על לידה מחדש במובן של נשמה המתקיימת באופן תמידי וקבוע. זהו בודהיזם פופולרי. אבל עלינו להתרומם אל הרמה של השקפה נכונה. המשכיות היא צורך, היא אמת. אבל יש לראות את ההמשכיות לאורם של היעדר עצמי, של ארעיות.

אם, למשל, אתם רוצים לזהות את ההמשכיות שלי, אל תסתכלו בכוון הזה (תיך נאט האן מצביע על עצמו). חלק מההמשכיות שלי אכן נמצא בכיוון הזה, אבל כאשר תסתכלו סביבכם, תיראו צורות נוספות של ההמשכיות. לכן, אל תחכו עד שהגוף יתפרק. אנו כבר התחלנו את ההמשכיות שלנו. אתם יודעים שיש לכם הכוח לשנות. אתם יכולים לוודא שתהיה המשכיות יפה. נניח שאתמול יצרתם מחשבה שלא היתה הולמת אתכם, והיום אתם מצטערים. אתם חושבים: “אני לא רוצה שההמשכיות שלי תהיה בדרך הזו”. אתם יכולים לתקן זאת, אתם יכולים להתמיר את ההמשכיות.
אם נגעתם בהשקפה נכונה, תהיו מסוגלים לייצר מחשבה אחרת, מחשבה שהולמת אתכם היום, מחשבה שנושאת בקרבה הבנה, חמלה ואי-הפליה. ברגע שתייצרו את מחשבה הנפלאה הזו, היא תצא מכם ותתפוס את המחשבה האחרת שיצרתם אתמול. ותוך חצי שניה היא תוכל להתמיר את המחשבה ההיא.

לכן, יש לכם הזדמנות לתקן את העבר; זה נפלא. אנו אומרים שהעבר כבר עבר, אבל העבר תמיד חוזר במופעים חדשים שלו, ובעזרת המופעים הללו אנו יכולים לתקן אותו.

אם אמרתם משהו שלא הולם אתכם, אימרו משהו אחר היום, וזה יתמיר את הכל. עשו משהו שונה היום, המבוסס על השקפה נכונה, והתמירו את כל הסיטואציה. זה אפשרי.

אם יש לכם סנגהה שתומכת בכם, אם אתם נתמכים על ידי השקפה נכונה קולקטיבית, אז קל מאד לייצר מחשבות כאלה, מילים כאלה, פעולות כאלה, להתמיר את הכל עכשיו, היום, להבטיח עתיד טוב, המשכיות טובה.

הלימוד של הבודהה הוא מאד עמוק, ובאותו זמן מאד מעשי. ללימוד הזה יש יכולת לרפא אותנו, להמיר את כאבנו, את פחדנו. כדאי להקדיש זמן ללמוד עוד על השיעורים האלה, ולהפוך אותם לתרגול בחיי היום-יום שלנו.