EN
EN

הלב של דרך קשב – הצעד הראשון והאחרון של אמנות החיים הערים

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

עכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו –
כאן ועכשיו, כך הם החיים;
ומה עוד אנחנו מבקשים?
כל מה שאנחנו באמת רוצים
כבר מצוי ממש כאן ועכשיו בלב החיים –
ערות היא הדרך בה אנחנו מתייחסים לכל מה שאנחנו פוגשים,
היא הגישה בה אנחנו עכשיו פוגשים את החיים –
ערות היא דרך קשב לחיים;
הצעד הראשון והאחרון שאנחנו באמת צריכים,
בכל רגע מחדש, הוא פשוט להיות נוכחים-מודעים –
להיות כאן ועכשיו ולפגוש את החיים,
לחיות בעולם בלי להיות לכודים בדברים –
בלי להיות לכודים בדרמה של סערות הרגשות,
בדעות הקדומות ובמסקנות וברעיונות של הדברים;
ערות היא הלב של דרך קשב, אמנות החיים הערים.

*      *      *      *      *      *
הדברים פשוטים אבל לפעמים הם לא קלים, ולכן אנחנו מגיבים ומסתבכים –
בעולם המחשבה וההרגלים אנחנו רצים ורצים, רוצים ורוצים, ועדיין אנחנו לא מרוצים;
אנחנו לכודים באשליה ואבודים בשגרה, אנחנו לא מבינים את עובדות החיים –
ועדיין יש אפשרות באמת להבין את חוסר ההבנה, אפשר להיות ערים:
ערות היא הבנה חיה שלמה – הבנה של החיים, הבנה שהחיים שלמים;
ערות היא חופש מאשליה של מחשבה במונחים של דברים נפרדים וקבועים,
מחשבה של הפרדה ורצון בשליטה, וודאות וידיעה;
ערות היא חופש מהשגרה של התגובתיות בעולם ההרגלים,
החזרה התמידית על הדברים המוכרים והידועים.
*      *      *      *      *      *
ערות היא הוויה שלמה שאינה ניתנת לתפיסה באמצעים רגילים,
היא מרחב שלם של קשב לחיים כהווייתם, לאו דווקא כפי שאנחנו חושבים או רוצים;
ערות היא צעד אל הלא נודע, היא החופש לחיות לאור השאלה של החיים;
ערות היא המהות של אמנות החיים – להיות ערים, משמע להיות באמת בחיים:
לטבול בלב שלם בים החיים, לגלוש על הגלים ולשחק את הדרמה של החיים;
באמת לנשום את הנשימה של החיים, להיות קשובים לניגון של החיים –
ערות היא יראת כבוד לחיים, היא דרך קשב בלב החיים;
דרך קשב היא דרך של חיים.
*      *      *      *      *      *
ערות היא גישה של פגישה גלויה וקשובה לחיים,
ערות היא סדר חדש בחיים, מהפך שלם באיכות החיים –
החופש היחידי האפשרי הוא החופש להיות ערים:

כאשר אנחנו ערים, אנחנו חופשיים לפגוש בשלום ובחמלה את החיים –
כאשר הדברים מופיעים וחולפים, את הפרחים ואת הקוצים, מבחוץ ומבפנים;
אנחנו חופשיים לגלות בהכרת תודה את המתנה של החיים,
לגלות את האור בליבם של כולם – בלב האדם, בלב העולם;
חופשיים להיות קשובים ולראות יופי בכל הדברים, בשמחת חיים.
ערות היא החופש לאהוב בכל מצב את עצמנו וגם אחרים –
לאהוב את מי ואיך שאנחנו, ואת כל מי ומה שאיתנו –
בדרך קשב אנחנו חופשיים לאהוב את החיים, ללא אפליה וללא תנאים;
ערות היא פעולה קשובה לחיים – היא החופש לעזור לאחרים,
לעזור גם לאנשים נוספים באמת להבין ולהיות חופשיים –
ממש כאן ועכשיו, ערות היא חופש פעולה קשובה בלב החיים;
ומה עוד אנחנו מבקשים?
*      *      *      *      *
כל מה שאנחנו מבקשים, כל מה שאנחנו באמת רוצים, כבר מצוי ממש כאן ועכשיו בלב החיים, כאשר אנחנו ערים – בדרך בה אנחנו מתייחסים לכל מה שאנחנו פוגשים, בגישה בה אנחנו עכשיו פוגשים את החיים; ולכן עֵרוּת היא המהות של אמנות החיים, היא הצעד הראשון והאחרון שאנחנו באמת צריכים – ערות היא דרך קשב לחיים. הצעד הראשון הוא להיות כאן ועכשיו, והצעד האחרון, בכל רגע מחדש, הוא לפגוש את החיים – הצעד הראשון והצעד האחרון אינם שני צעדים נפרדים, מכיון שרק כאן ועכשיו יש חיים; ערות היא נוכחות ומודעות, שני היבטים שאינם נפרדים – הוויה שלמה של ערות, הוויה קשובה בלב החיים. ערות היא החופש להיות כאן ועכשיו ולפגוש את החיים, משמע להיות באמת בחיים: לפתוח את הלב לכל הדברים, לעצמנו ולאחרים, מבחוץ ומבפנים; לפתוח את הלב ליופי וגם לכאב, לפרחים ולקוצים – זו המהות של אמנות החיים הערים.
ערות היא הצעד הראשון והאחרון – היא החופש לחיות בעולם, בלי להיות לכודים בדברים של העולם: לחיות בעולם – זה הצעד הראשון, משמע להיות כאן ועכשיו נוכחים-מודעים, בלי לשגות באשליות של מקום וזמן ומצב אחרים; בלי להיות לכודים – זה הצעד האחרון, בכל רגע מחדש, משמע להיות חופשיים מהאשליה של עולם המחשבה ומהשגרה של התגובתיות בעולם ההרגלים – פשוט לפגוש את החיים ללא בחירה, להיות קשובים לחיים. לחיות בעולם, משמע לחיות את אותם החיים – כאן ועכשיו, אנחנו עדיין מי ואיך שאנחנו; אבל כאשר אנחנו ערים אנחנו כבר לא לכודים בדרמה של סערות הרגשות, לא לכודים בדעות הקדומות ובמסקנות, באמונות וברעיונות של הדברים – בלי להיות לכודים, משמע לפגוש את החיים בחופש, בשלום ובשמחה, באהבה ללא תנאים; ולכן ערות היא מה שאנחנו באמת רוצים.
כך אנחנו ערים: עכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו – כאן ועכשיו, כך הם החיים; ומה עוד אנחנו מבקשים? אנחנו כבר כאן ועכשיו, בכל רגע מחדש אנחנו כבר בחיים – עם הפרחים ועם הקוצים, עם הצרכים המסופקים ושאינם מסופקים – אין מקום מחוץ לחיים; ולכן השאלה האמיתית היחידה, השאלה של החיים, היא האם ניתן להיות ערים – יחד עם כל מה שמתרחש עכשיו, בכל מצב, בלב האדם ובלב העולם, בלב החיים. ערות היא נוכחות-מודעות יחד עם כל הדברים – התבוננות שלמה לאור השאלה, מבחוץ ומבפנים, בגישה של פגישה גלויה וקשובה לחיים; ערות היא מרחב שלם של קשב לחיים – דרך קשב היא דרך של חיים.
*       *       *       *       *       *
כאשר אנחנו כאן ועכשיו נוכחים-מודעים, אנחנו מגלים את עצמנו וגם אחרים סביבנו – אנחנו פוגשים את הדרמה של החיים, את עולם המחשבה וההרגלים: עולם המחשבה הוא אשליה של הפרדה ורצון בשליטה, פחד ובדידות, תשוקה לביטחון ונוחות ולכן היצמדות ואלימות, תסכול וחוסר סיפוק; ועולם ההרגלים הוא שגרה של תגובתיות ללא מוצא, זו החזרה התמידית על הדברים המוכרים והידועים – אנחנו רצים ורצים, רוצים ורוצים, ועדיין אנחנו לא מרוצים; אלה הסיפורים הבלתי גמורים, ‘אני’ ו- ‘שלי’, בהם אנחנו עסוקים ואותם אנחנו ממשיכים.
כאן ועכשיו אנחנו פוגשים את עולם המחשבה וההרגלים, בליבו הזהות העצמית של ‘אני’, היא פשוט תגובה של חוסר הבנה, נקודת משען נפרדת וקבועה לכאורה; כאן ועכשיו אנחנו מגלים את עצמנו כפי שאנחנו, כך הוא טבע האדם – שחיתות וקנאות, אכזריות ומלחמה של הישרדות; ולכן אנחנו אולי תמהים: “היכן החופש והחמלה והשמחה המובטחים?” אנחנו מחפשים נווה של רוגע, שקט ושלווה – מצב מסוים, תכונה נעלה, מקום מושלם – ועדיין אנחנו לא באמת מבינים – כל מה שאנחנו באמת רוצים כבר מצוי ממש כאן ועכשיו, אבל לא בדברים שאנחנו פוגשים אלא בגישה; אהבת אמת ושמחת חיים אינן הנוף בו אנחנו מתבוננים, אלא הגישה בה אנחנו עכשיו מתייחסים.
הדברים פשוטים, אפילו אם לפעמים הם לא קלים – אנחנו מתקשים להיות גלויים לחיים, בלי לשקוע וללכת לאיבוד, בלי להיות לכודים בעולם המחשבה וההרגלים; הדברים לא קלים ולכן אנחנו מנסים להתחמק מהקשיים, ולכן אנחנו מגיבים, ולכן אנחנו מסתבכים – אבל עדיין הדברים פשוטים: כל מה שאנחנו מבקשים כבר מצוי ממש כאן ועכשיו בלב החיים, אבל לא כדבר או מצב מסוימים, לא כתכונות שאנחנו מטפחים וצוברים בהדרגה – אין בעלות על ערות, היא אינה שייכת לזהות עצמית מסוימת; ערות היא גישה של פגישה כאן ועכשיו עם החיים, ללא הסתמכות על אמצעים.
ערות היא צעד אל הלא נודע, היא אינה ניתנת לתפיסה באמצעים רגילים – היא אינה מצויה במקום או בזמן או במצב מסוים, ולכן אין דרך לשם; ערות אינה דבר מסוים, אלא היא איכות הפגישה עכשיו עם כל הדברים. מה שאנחנו באמת רוצים אינו מצוי בתנאים המסוימים, אלא בדרך בה אנחנו מתייחסים לכל מה שאנחנו פוגשים, בגישה בה אנחנו ממש עכשיו פוגשים את החיים – בכל מצב, ללא תנאים, כאשר אנחנו באמת נוכחים-מודעים.
כאשר אנחנו כאן ועכשיו ערים, אנחנו פוגשים בקשב-לב שלם את עולם המחשבה וההרגלים – זה החופש היחידי האפשרי; רק ערות היא גישה של פגישה קשובה עם כל הדברים על-פי טבעם, היא קשב לדברים כהווייתם, היא הבנה חיה שלמה של טבע הדברים – כאשר אנחנו כאן ועכשיו פוגשים את החיים, ערות מתבטאת ומתגלה כחופש והבנה. ערות היא החופש לפגוש גלויות את הדברים כפי שהם – לאו דווקא כפי שאנחנו חושבים או רוצים; ערות היא הבנה אמיתית של עובדות החיים – הבנה שהדברים משתנים, אינם נפרדים; הבנה שאין אפשרות של שליטה על התנאים, לא ניתן לספק את כל הרצונות והצרכים, לא ניתן להתחמק מתוצאות המעשים.
ערות היא החופש להיות אור בלב החשכה, החופש להבין את חוסר ההבנה, בתוכנו ומסביבנו, בלב עולם ההרגלים והמחשבה, עולם הסבל והתגובה – ערות היא החופש להבין את עצמנו ולהבין אחרים, להבין את החיים; ורק כאשר אנחנו באמת מבינים ניתן להיות חופשיים – חופשיים להיות כאן ועכשיו ולפגוש את החיים, חופשיים לחיות בעולם בלי להיות לכודים בתגובתיות הרגילה, היא השגרה של ההרגלים והאשליה של המחשבה. כאן ועכשיו אנחנו חיים – אנחנו כפי שאנחנו, בלב עולם המחשבה וההרגלים; ועדיין יש אפשרות של ערות – אפשר לחיות בשלום ובשמחה, אפשר להיות חופשיים לאהוב את החיים.
*       *       *       *       *       *
ערות היא הצעד הראשון והאחרון, מה שאנחנו באמת רוצים – ערות היא החופש לפגוש כאן ועכשיו את החיים בשלום ובשמחה, בחמלה ובהכרת תודה. ערות היא החופש לגלות את הדברים הטובים והיפים של החיים, בעצמנו ובאחרים, ללא אפליה – בכל מצב להיות ערים לחדשות הטובות, הצרכים שכבר כאן ועכשיו הם מסופקים – זו הכרת תודה; וערות היא החופש לפגוש בלב פתוח גם את המצוקה והקשיים, מבחוץ ומבפנים, ללא תגובה של התכחשות או התיימרות – ללא תגובה, משמע לא לפחד מהפחד, לא לכעוס על הכעס, לא לשפוט את השיפוטיות; אלא להיות ביחד עם כל הדברים בלב שלם ובשמחת חיים – זו חמלה.
כאשר אנחנו קשובים לחיים ובאמת מבינים, כבר אנחנו חופשיים לפגוש בשלום את הסכסוכים והמאבקים, בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים, בלב האדם ובלב העולם – ערות היא החופש להיות שלום בלב המלחמה; כאשר אנחנו ערים כבר אנחנו חופשיים לראות יופי בשמחת חיים, אפילו יחד עם התסכולים כאשר אנחנו חווים חוסר אונים, יחד עם הכעסים ועם הפחדים, כאשר הם מופיעים ושוהים וכאשר הם חולפים; כבר אנחנו חופשיים לאהוב את מי ואיך שאנחנו ואת כל מי ומה שאיתנו, בתוכנו ומסביבנו – חופשיים לאהוב את הקוצים ואת הפרחים, חופשיים לאהוב את עצמנו וגם אחרים, חופשיים לאהוב את החיים, ללא אפליה וללא תנאים.
ערות היא החופש לפגוש בחמלה ובשמחה את כל הדברים, בכל מצב בו אנחנו נמצאים, לפתוח את הלב בהכרת תודה לחיים – כאשר אנחנו באמת ערים כבר אנחנו מבינים שהחיים הם מתנה, וכך אנחנו חופשיים להיות קשובים לניגון של החיים; אנחנו חופשיים ללמוד מכל מצב – להתעורר לחיים, להיות באמת בחיים; וכך אנחנו ממש כאן ועכשיו, בלב החיים, חופשיים ושמחים ואוהבים – זו איכות החיים הערים.
החופש היחידי הוא החופש להיות ערים – להיות קשובים לחיים ובאמת להבין; חופש אמיתי מתבסס על ערות והבנה, והוא תמיד מתבטא בפעולה – פעולה קשובה בלב החיים, בשלום ובשמחה, זו המהות של אמנות החיים הערים: ערות היא החופש לעזור לכולם להבין שלכל הקוצים יש פרחים – זו חמלה בפעולה; החופש לעזור לכולם להבין שכל הדברים כבר הם פרחים – זו פעולה בהכרת תודה.
ערות היא הצעד הראשון והאחרון שאנחנו באמת צריכים, היא החופש לאהוב – אבל אהבה אמיתית אינה מצב של רגש או תכונה של נפש, אהבה אינה אידיאל נעלה אלא פעולה, ממש כאן ועכשיו בלב החיים – אהבת אמת היא פעולה קשובה לחיים, פעולה קשובה שיש בה הבנה וחופש ושמחה; אהבה היא חופש פעולה קשובה, משמע החופש לעזור לעצמנו ולאחרים, לעזור לכולם להיות חופשיים לעזור גם לאנשים נוספים להבין ולהיות חופשיים.
הדברים באמת פשוטים – הצעד הראשון והאחרון, בכל רגע מחדש, הוא להיות כאן ועכשיו ולפגוש את החיים – ערות היא דרך קשב בלב החיים; ולכן ערות היא מה שאנחנו באמת רוצים – חיים בקשב-לב שלם, כאשר אנחנו חופשיים לאהוב, להיות באמת בחיים; ומה עוד אנחנו מבקשים?

הלב של דרך קשב – הצעד הראשון והאחרון של אמנות החיים הערים

עכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו –כאן ועכשיו, כך הם החיים;ומה עוד אנחנו מבקשים?כל מה שאנחנו באמת רוציםכבר מצוי ממש כאן ועכשיו בלב החיים –ערות היא …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו