EN
EN

תודעת בהוואנגה והאופן בו מתבטא חוק הקארמה

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

א. תודעת בהוואנגה – ההסבר הבסיסי

הצורה שבה פועל- “חוק הסיבה והתוצאה”- ניתנת להבנה מוחלטת רק על ידי בודהות. כדי (להתחיל) להבין נושא קשה זה, יש צורך להתוודע למושג “תהליך מחשבה” (CITTAVITHI) כפי שהוא מוסבר “באבידהמא”.
תודעה (MIND) או הכרה (CONSCIOUSNESS):
זוהי “התמצית” של מה שאנו מכנים “ישות” (BEING) והיא משמשת בתפקיד חשוב ביותר- באותה “מכונה” מורכבת. התודעה- היא זו הגורמת/מאפשרת לזהם או לטהר את האדם ובמובן זה, תודעה הינה- גם אויבו הגדול ביותר של האדם וגם  ידידו הגדול ביותר.

הבודהיזם מגדיר סוג מסוים של תודעה בשם בהוואנגה.  זוהי התודעה אשר קיימת  כאשר אדם שרוי בשינה עמוקה ללא חלומות. אז, הוא חווה סוג מסוים של תודעה/הכרה שהיא פחות או יותר פסיבית מאשר אקטיבית.
תודעה כזו, דומה לתודעה שאדם חווה ברגע העיבור/ההיריון וברגע המוות.

הפירוש המילולי של בהוואנגה הוא “גורם של חיים”, “סיבה חיונית”, “תנאי לקיום”. בהוואנגה מכונה כך, משום שהוא תנאי הכרחי לקיום ההמשכי,  והוצע המונח “שטף- חיים” או “רצף- חיים” “LIFE CONTINUUM” כמונח הקרוב באנגלית – למושג בסנסקריט

אותה תודעה (בהוואנגה) – נוצרת/עולה  ונעלמת  בכל רגע ורגע (כלומר אינה תודעה קבועה ויציבה).  התודעה זורמת כמו נהר, ואינה נשארת זהה לשני רגעים עוקבים. נקודה חשובה היא העובדה שאנו חווים את אותו סוג תודעה (בהוואנגה)- לא רק בשינה נטולת חלומות, אלא גם במצבי ערות.

במהלך חיינו אנו חווים “רגעי מחשבה” (“רגע-מחשבה”: הינו ביטוי שמחבר זמן עם מחשבה- במובן של יחידה בסיסית” של פעילות התודעה שלנו) מסוג בהוואנגה- יותר מכל סוג אחר של תודעה. בכך, בהוואנגה הופכת ל”תנאי חיוני” של חיים.

הערה: למרות שישנם מלומדים מערביים שמזהים את המושג בהוואנגה עם “תת הכרה” שאמורה להתקיים “מתחת” לנקודת סף של ההכרה (הרגילה)- ולדעתם, שני סוגי ההכרה הללו (“תת הכרה” ו”הכרה רגילה”) קיימות במקביל.

לפי הבודהיזם אין שני סוגי הכרה שמתקיימים במקביל: בכל רגע ורגע אנו חווים סוג מסוים ( מיוחד) של הכרה  זמנית ומתחלפת. ההכרה הנ”ל שאותה אנו חווים תלויה באובייקט כלשהו – פיזי או מנטאלי (תזכורת: וכאשר האובייקט ו/או המגע איתו נעלמים- כך גם הכרה זו). כזכור, ישנם שישה סוגי הכרה, אשר קשורים לששת אברי החושים (הכרה של העין, הכרה של האוזן… והכרה של התודעה- שכולם כלולים במצרף החמישי – מצרף ההכרה)

“יחידת הזמן”  של כל הכרה כזו נקראת “רגע-מחשבה”. כל רגע-מחשבה כזה מתחלף ברגע מחשבה אחר, כאשר המהירות שבה הדבר קורה, הינה בלתי נתפסת (הפרשנים נוהגים לומר שבזמן שבו ישנו ברק, ישנם מיליונים של מיליונים של “רגעי מחשבה” שעלו ונעלמו…)

ב. “תהליך מחשבה” (17 השלבים-המרכיבים “רגע מחשבה” אחד)

הכרת בהוואנגה היא ההכרה הנחווית  כאשר אין הפרעה/כאשר ההכרה אינה מופרעת על ידי גירוי חיצוני. כל הכרה כזו “מתנדנדת”  למשך  “רגע מחשבה” אחד ובמקומה באה הכרת בהוואנגה חדשה- וכן הלאה.

הכרת בהוואנגה נעלמת, כאשר אובייקט פיזיקאלי או מנטאלי חודר לתודעה שלנו (ואז מופיעה “הכרה ויזואלית” או “הכרה אאודיאלית” וכו’- לפי האובייקט)

לדוגמא, מה קורה כאשר ישנו גירוי ויזואלי.  נניח שאובייקט מסוים מוצג בצורה פיזיקאלית, עכשיו, כאשר “זרם התודעה/ההכרה מסוג בהוואנגה” מופסק ישנם 17 שלבים עוקבים כדלקמן (למספור המדויק והעוקב של 17 השלבים-ראה בהמשך):

“תודעת דלתות החושים” (אשר תפקידה להפנות את התודעה כלפי האובייקט)- עולה ואז נפסקת.

מיד אחרי “תודעת דלתות החושים” עולה “הכרה ויזואלית”  אשר רואה האובייקט- אבל עדיין לא יודעת דבר עליו.  (רואה במובן של מבחינה בקיום של “משהו”)

אחריה ישנו רגע (רגע מחשבה) של קבלת האובייקט שאותו ראינו וזה נקרא “הכרה מקבלת”

אחריה, עולה “הכרה חוקרת” (או “רגע מחשבה חוקרת”) אשר בוחנת את “האובייקט” שניראה.

אחריה, עולה “הכרה מחליטה” (או “רגע מחשבה מחליטה”)  אשר מבחינה (כלומר: מחליטה: “מה זה”)- ומאפשר ל”רצון  חופשי” (FREE WILL) לקחת חלק בתהליך

כאן נכנס לתמונה שלב פסיכולוגי מכריע הקרוי- “ג’אוואנה” (JAVANA). בשלב זה ישנה ההחלטה על הפעולה שתתבצע (“פעולה”: במונחי מחשבה, דיבור או מעשה), בין אם זו תהיה פעולה מוסרית או לא מוסרית. קאמא (קארמה) מיוצרת בשלב זה (של ג’אוואנה).

חשוב להסביר את שלבי הג’אוואנא ומשמעותו (בהקשר הקארמטי):
אם האובייקט הובן בצורה נכונה, הוא יהפוך למוסרי (כלומר, שהפעולה שבאה בעקבות המגע איתו תהיה מוסרית/ נכונה/  יעילה). אם האובייקט הובן בצורה מוטעית, הפעולה תהיה לא מוסרית.

כל זאת (ההחלטה לפעול בצורה מוסרית או לא מוסרית) ללא  קשר לכך שהאובייקט “נחשק” או “לא נחשק” (“נעים” או “לא נעים”) בתודעה. כלומר, יש לנו את האפשרות (מבחינת “רצון חופשי”) לעשות את שלב / תהליך הג’אוואנה- כמוסרי או לא מוסרי.

לדוגמא, אם אדם רואה אויב שלו, באופן אוטומטי יעלה בו כעס. לעומת זאת, אדם חכם, יקרין כלפי אותו אויב מחשבות של אהבה (META)

למרות שזו עובדה (אצל אדם שלא פיתח “חכמה”) שסביבה, נסיבות, נטיות טבעיות וכדומה, מתנות (מלשון התניה) את המחשבות, במקרה כזה, הרצון החופשי – “מכופף”. אבל, עדיין קיימת האפשרות (הפוטנציאל) להתגבר על כל אותם כוחות חיצוניים ולייצר מחשבות מוסריות או לא מוסריות, על  ידי הפעלת הרצון החופשי שלנו. כלומר, יתכן והגורם או הסיבה (לחוויה שלנו) הוא “אלמנט    חיצוני”- אבל אנו עדיין האחראים לפעולה שנבצע בסופו של  דבר.

קשה למצוא מילה שתעביר את המשמעות של ג’אוואנה והוצעו תרגומים של המושג כמו “הבנה”/”הבנה מחוויה קודמת” או “דחף”. הפרוש המילולי בפאלי הוא “מרוץ/ריצה”  והסיבה לכך היא ש”בתהליך המחשבה” החלק של ג’אוואנה רץ –  נמשך במשך “שבע רגעי מחשבה” של אותו אובייקט, מתוך 17 המרכיבים את אותו “רגע מחשבה” (הערה: ברגע המוות בלבד, ג’אוואנה מתקיים במשך חמישה “רגעי מחשבה”)

ואם נחזור ל”תהליך המחשבה” (אחרי שלב ג’אוואנה)- הוא מסתיים בשני “רגעי מחשבה” של “הכרה רושמת”.

“תהליך מחשבה” (THOUGHT PROCCESS) אחד, אורך כולו שבעה עשר “רגעי מחשבה”- לפי  הפירוט, שלב אחר שלב, להלן:

שלב 1- בהוואנגה של העבר PAST BAHAVANGA.

שלב 2- בהוואנגה רוטטת VIBRATING BAHAVANGA

שלב 3- בהוואנגה עוצרת (או מעוררת) ARREST BAHAVANGA

שלב 4- הכרת דלתות החושים SENSE-DOOR CONSC.

שלב 5- הכרת החושים SENSE CONSC.

שלב 6- בהוואנגה מקבלת RECEIVING  CONSC.

שלב 7- הכרה חוקרת INVESTINGATING CONSC.

שלב 8- הכרה מחליטה/קובעת DETERMINING CONSC.

שלב 15-9 – ג’אוואנה JAVANA

שלב 17-16- הכרה רושמת REGISTERING CONSC.

השלבים המתוארים למעלה מתחלקים לחמישה סוגי פעילויות הכרה:

קבוצה ראשונה (שלבים 1-3)  המעבר מ”הכרת בהוואנגה” (הכרה פסיבית- דמויות “שינה  עמוקה-ללא חלומות”) שמתרחשת כאשר אין הפרעה מאובייקט   כלשהוא (חיצוני/פנימי – פיזיקאלי/מנטאלי)

קבוצה שנייה (שלבים 4-6) “פתיחת ההכרה”- פתיחת דלתות החושים והכרת החושים  הספציפית (לפי האובייקט, למשל: לצורה – פתיחת “הכרת  הראיה” וקשר/מגע עם האובייקט (עדיין בלי “לדעת”/להגדיר מהו)

קבוצה שלישית (שלבים 7-8) “תהליך ההמשגה” (על בסיס זיכרון, דפוסים קודמים, נטיות  וכו’..) וקבלת החלטה (כיצד להגיב לאובייקט, לאחר “שקוטלג”)

קבוצה רביעית (שלבים 9-15)  ג’אוואנה- התהליך שבו “מופעל רצון חופשי”- נעשית פעולה (מוסרית או לא מוסרית)

קבוצה חמישית (שלבים 16-17)  “רישום התהליך”- ב”זיכרון” שלנו (מה שמאפשר: חזרה אליו  בעתיד כמו גם, בסיס להחלטות נוספות והיכולת להעביר את הידע / הפוטנציאל של תהליך המחשבה הזה אל הבא אחריו)

כמה הערות לגבי שלבים 9-15 (ג’אוואנה):

1. תוך 7 “רגעי מחשבה” אלו (הג’אוואנה),שהן כזכור, השלבים של ה”ביצוע” בעל הערך הקארמטי- אחרי קבלת ההחלטה), האפקט של הראשון מביניהם (תזכורת: מס’ 9 ב”תהליך המחשבה” כולו)- הוא החלש ביותר, מבחינת הפוטנציאל (הקארמטי) שלו. הוא יתבטא (רק) בחיים אלו (תקופת החיים הנוכחית) ולכן, הוא קרוי “קאמא אפקטיבית באופן מיידי”. במידה והוא לא פועל בחיים הנוכחים, הוא יהפוך ל “לא אפקטיבי”.

2. האפקט של השביעי מביניהם (תזכורת: שהוא מס’ 15 ב”תהליך המחשבה כולו”) – הוא החלש ביותר, לאחר הראשון. האפקט שלו יבוא לידי ביטוי (רק) בחיים הבאים . לכן הוא נקרא “קאמא בעלת אפקטיביות מאוחרת”. זו, כמו הקודמת, תהפוך ל”לא אפקטיבית”, אם לא פעלה בלידה הבאה.

3. האפקט של יתר (שלבים 10-14) “רגעי המחשבה” הבונים את “ג’אוואנא”, יכול להתבצע בכל תקופת חיים, שבה אנו נודדים “בסאמסארה”- עד להארה הסופית. סוג קאמא כזה נקרא “קאמא ללא גבול” או “קאמא סתמית”

מה קורה לאחר ש”תהליך מחשבה” אחד מסתיים:

1. אחרי סיום של “תהליך מחשבה” אחד כזה (שיכלול כאמור את אותם 17 “רגעי מחשבה” או   “יחידות מחשבה” שפורטו למעלה), הוא נעלם  ואחריו מופיע ועולה  “תהליך מחשבה” חדש נוסף.

2. שוב, גם “תהליך המחשבה” השני מתנהל באותו סדר פנימי (מ”רגע המחשבה” מס’ 1 ועד “רגע המחשבה” מס’ 17), כאשר הידע/הפוטנציאל של “תהליך המחשבה” השני, מגיע (ל”רגע מחשבה” מס’ 1 שלו)- מ”רגעי מחשבה” מס’ 16+17 של “תהליך המחשבה”  הקודם (“ההכרה הרושמת” של “תהליך המחשבה” הראשון).

ג. “משל איש תחת עץ המנגו”

על מנת להקל במקצת את הבנת התהליך המסובך הזה, המפרשנים מביאים את “משל האיש תחת עץ המנגו”. משל זה מדמה את האופן שבו אדם מבצע פעילות יומיומית, ניתנת לצפייה  ומובנת (של אכילת פרי המנגו), כדי לתאר את ההיבטים המנטאליים והקארמטיים  העומדים מאחוריה:

המשל: “אדם שוכב מתחת לעץ מנגו וישן בשינה ללא חלומות כאשר ראשו מכוסה” (הנמשל: “הכרת בהאוואנא”- ההתנהגות הלא מופרעת של הכרת בהאוואנגה)

המשל: “רוח נושבת בענפי עץ”, הנמשל: “שלב 1- בהוואנגה של העבר”

המשל: “ענפי העץ נעים לכאן ולכאן”, הנמשל: “שלב 2- בהוואנגה רוטטת”

המשל: “פרי מנגו נופל מהעץ ליד ראשו (המכוסה) של האדם הישן, הנמשל: “שלב 3- בהוואנגה עוצרת (או מעוררת)

המשל: “האדם מוריד את כיסוי הראש שלו ופונה לכיוון הפרי שנפל”, הנמשל: “שלב 4- הכרת דלתות החושים”

המשל: “הוא רואה את הפרי”, הנמשל: “שלב 5- הכרת החושים”

המשל: “ואז מרים אותו בידיו”, הנמשל: “שלב 6- בהוואנגה מקבלת”

המשל: “הוא בוחן את הפרי”, הנמשל: “שלב 7- הכרה חוקרת”

המשל: “ומוודא שהפרי בשל וראוי למאכל “, הנמשל: “שלב 8- הכרה מחליטה/קובעת”

המשל: “ואז, הוא אוכל את הפרי” – כלומר, מבצע פעולה שיש לה ערך קארמטי, הנמשל: “שלב 15-9 – ג’אוואנה”

המשל: “ובולע את השאריות עם רוק”, הנמשל: “שלב 17-16 הכרה רושמת”

המשל :”ושוב, חוזר לישון-שינה ללא חלומות”, הנמשל: ” הכרת בהאוואנגה”- לשוב חזרה להכרת בהוואנגה, עד לפעם הבאה שתהיה הפרעה ואותו תהליך יתחיל מחדש.

תודעת בהוואנגה והאופן בו מתבטא חוק הקארמה

א. תודעת בהוואנגה – ההסבר הבסיסי הצורה שבה פועל- “חוק הסיבה והתוצאה”- ניתנת להבנה מוחלטת רק על ידי בודהות. כדי (להתחיל) להבין נושא קשה זה, …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו