EN
EN

סוטת קאקאצ’ופאמה: משל המסור (קטע)

« בחזרה אל: סוטרות

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

 
פעם, נזירים, כאן בסאוואטי, הייתה גבירה בשם וודהיקה. הדעות החיוביות הבאות היו קיימות לגבי הגבירה וודהיקה :
” הגבירה וודהיקה היא נעימת הליכות, הגבירה וודהיקה לא מתרגזת בקלות, הגבירה וודהיקה היא אישה שלווה”.
לגבירה וודהיקה הייתה שפחה בשם קלי שהייתה שקדנית, נקייה ומסודרת בעבודתה. מחשבה עלתה אצל קלי השפחה:
“הדעות הבאות קיימות לגבי גבירתי וודהיקה : “הגבירה וודהיקה היא נעימת הליכות, הגבירה וודהיקה לא מתרגזת בקלות, הגבירה וודהיקה היא אישה שלווה”.
האם קיים אצל גבירתי כעס לא מבוטא? או שהיא נעדרת כעס לחלוטין ? או שרק בזכות העובדה שאני שקדנית, נקייה ומסודרת בעבודתי, הכעס שמצוי אצל גבירתי לא בא לידי ביטוי?
מדוע שלא אבדוק זאת?”
“וכך, השפחה קלי קמה לאחר עלות השחר. אז שאלה אותה הגבירה וודהיקה:
“היי, קלי!”
“כן גבירתי”
“מדוע קמת לאחר עלות השחר?”
“אין שום סיבה, גבירתי”
“אין לך שום סיבה, שפחה רעה שכמוך, ועדיין קמת לאחר עלות השחר?” הגבירה הכועסת והלא מרוצה הזעיפה פניה (בשלב זה – היא עדיין לא מדברת).
אז עלתה המחשבה אצל קלי השפחה: “כעס מצוי אצל גבירתי מבלי שתבטא אותו, היא אינה נעדרת כעס. רק בזכות העובדה שאני שקדנית, נקייה ומסודרת בעבודתי, הכעס שמצוי אצל גבירתי לא בא לידי ביטוי. מדוע שלא אבדוק אותה קצת יותר?”
וכך, השפחה קלי קמה עוד יותר מאוחר. אז אמרה לה הגבירה וודהיקה:
“היי, קלי!”
“כן גבירתי”
“מדוע קמת עוד יותר מאוחר?”
“אין שום סיבה, גבירתי”
“אין לך שום סיבה, שפחה רעה שכמוך, ועדיין קמת עוד יותר מאוחר?”
הגבירה הכועסת והלא מרוצה רטנה (בשלב זה – היא כבר מדברת).
אז עלתה המחשבה אצל קלי השפחה: “כעס מצוי אצל גבירתי מבלי שתבטא אותו, היא אינה נעדרת כעס. רק בזכות העובדה שאני שקדנית, נקייה ומסודרת בעבודתי, הכעס שמצוי אצל גבירתי לא בא לידי ביטוי. מדוע שלא אבדוק אותה קצת יותר?”
וכך, השפחה קלי קמה אפילו עוד יותר מאוחר. אז אמרה לה הגבירה וודהיקה:
“היי, קלי!”
“כן גבירתי”
“מדוע קמת עוד יותר מאוחר?”
“אין שום סיבה, גבירתי”
“אין לך שום סיבה, שפחה רעה שכמוך, ועדיין קמת עוד יותר מאוחר?”
הגבירה הכועסת והלא מרוצה לקחה מערוך והכתה את השפחה בראשה, גורמת לה לפצע פתוח (בשלב זה- היא כבר מכה).
“אז, קלי השפחה, כשראשה מדמם עדיין, יצאה והתלוננה על גבירתה בפני השכנים: “האם ראיתן, גבירות, את מעשה ידיה של (גבירתי) נעימת ההליכות? האם ראיתן את מעשה ידיה של זו שלא מתרגזת בקלות? את מעשה ידיה של זו שהינה שלווה? כיצד יכלה מתוך כעס ורוגז רק על כך שלא קמתי עם עלות השחר לאחוז מערוך ולהצליף בראשה של שפחתה היחידה כשהיא גורמת לפצע פתוח בו ?”
“לאחר שכך נאמר, הדעות השליליות הבאות היו קיימות לגבי הגבירה וודהיקה:
“הגבירה וודהיקה היא רעה, הגבירה וודהיקה בעלת מזג חם, הגבירה וודהיקה היא אישה אלימה”.
“באותו אופן, נזירים, נזיר יכול להיות תמיד נעים הליכות, תמיד רגוע, תמיד שליו, כאשר אינו נתקל בדיבור לא נעים.
אבל רק כאשר הוא נתקל בדיבור לא נעים, ניתן לדעת באמת שהוא נעים הליכות, רגוע, שליו.
איני מכנה נזיר ככזה שקל לנזוף בו (הכוונה היא שניתן להעביר עליו ביקורת בונה בלי שיתנגד באופן אוטומטי, ייעלב ויכעס על המבקר אותו), רק בזכות העובדה שהוא עוטה גלימה, מקבץ אוכל למחייתו, מתגורר ומשתמש בתרופות רק כדי לקיים את גופו (אלו הם “ארבעת הצרכים הבסיסיים” שנזירים חייבים להסתפק בהם).
מדוע זה כך? מכיוון שאם אין לו גלימות, אוכל, מגורים ותרופות (כלומר, חסר את אותם “ארבעת הצרכים הבסיסיים”), הוא אינו נוח לנזיפה, הוא אינו הופך את עצמו לנוח לנזיפה.
אבל אם נזיר הוא נוח לנזיפה, הופך עצמו לנוח לנזיפה מתוך כבוד לדהרמה, מתוך הערכה לדהרמה, מתוך הערצה לדהרמה אזי אני מכנה אותו נוח לנזיפה.
לכן, נזירים, עליכם לאמן עצמכם: נהיה נוחים לנזיפה ונהפוך עצמנו נוחים לנזיפה, מתוך כבוד לדהרמה, מתוך הערכה לדהרמה, מתוך הערצה לדהרמה”
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
“נזירים, ישנם חמישה אספקטים אלו של הדיבור, שאחרים יכולים לפנות אליכם לפיהם: בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, בדברים שהם אמת או שקר, בחיבה או גסות ונוקשות, באופן מועיל או באופן מזיק, עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
אנשים אחרים עשויים לפנות אליכם בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, הם יכולים לפנות אליכם בדברים שהם אמת או שקר, הם יכולים לפנות אליכם בחיבה או בגסות ונוקשות, הם יכולים לפנות אליכם באופן מועיל או באופן מזיק, הם יכולים לפנות אליכם עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
בכול מקרה כזה עליכם לאמן את עצמכם: תודעתנו תישאר לא מושפעת ולא נענה במלים רעות. נישאר אוהדים (סימפטטיים) לאיכות החיים של אחרים, עם תודעה של רצון טוב, וללא (עלייתה של) שנאה פנימית.
נמשיך למלא אותו בתודעה חדורה ברצון טוב ונמשיך (להרחיב את מצב התודעה הזה) ונמלא עצמנו ברצון טוב כלפי כול העולם, שופעים, ללא גבול, עד אינסוף, חופשיים מעוינות, חופשיים מזדון.
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
“נניח שאדם מגיע עם מכוש ועם סל, באומרו: “אהפוך את האדמה הגדולה הזו לחסרת אדמה”. הוא יחפור פה ושם, יפזר את העפר , יירק פה ושם, ישתין פה ושם, באומרו:” היי ללא אדמה, היי ללא אדמה”.
ועכשיו, מה אתם חושבים – האם מעשיו אלו יגרמו לאדמה הגדולה להיות ללא אדמה?”
“לא אדוני. ולמה זה כך? כי האדמה הגדולה היא עמוקה ועצומה. לא ניתן בקלות להופכה להיות ללא אדמה. האדם הזה יזכה רק בעייפות ואכזבה.”
“באותו אופן, נזירים, ישנם חמישה אספקטים אלו של הדיבור, שאחרים יכולים לפנות אליכם לפיהם: בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, בדברים שהם אמת או שקר, בחיבה או גסות ונוקשות, באופן מועיל או באופן מזיק, עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
אנשים אחרים עשויים לפנות אליכם בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, הם יכולים לפנות אליכם בדברים שהם אמת או שקר, הם יכולים לפנות אליכם בחיבה או בגסות ונוקשות, הם יכולים לפנות אליכם באופן מועיל או באופן מזיק, הם יכולים לפנות אליכם עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
בכול מקרה כזה עליכם לאמן את עצמכם: תודעתנו תישאר לא מושפעת ולא נענה במלים רעות. נישאר אוהדים (סימפטטיים) לאיכות החיים של אחרים, עם תודעה של רצון טוב, וללא (עלייתה של) שנאה פנימית.
נמשיך למלא אותו בתודעה חדורה ברצון טוב ונמשיך (להרחיב את מצב התודעה הזה) ונמלא עצמנו ברצון טוב כלפי כול העולם, שופעים, ללא גבול, עד אינסוף, חופשיים מעוינות, חופשיים מזדון.
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
 
“נניח שאדם מגיע כשהוא אוחז לכה (שרף להמסת אבקות צבע), אבקה צהובה, כחולה כהה או אדומה, באומרו: “אצייר תמונות בחלל, אגרום לתמונות להופיע (בחלל) “.
ועכשיו, מה אתם חושבים- האם יצייר תמונות בחלל, יגרום לתמונות להופיע?”
“לא אדוני. ולמה זה כך? כי החלל חסר צורה וחסר תכונות. אין זה קל לצייר שם תמונות ולגרום להן להופיע. האדם הזה יזכה רק בעייפות ואכזבה.”
“באותו אופן, נזירים, ישנם חמישה אספקטים אלו של הדיבור, שאחרים יכולים לפנות אליכם לפיהם: בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, בדברים שהם אמת או שקר, בחיבה או גסות ונוקשות, באופן מועיל או באופן מזיק, עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
אנשים אחרים עשויים לפנות אליכם בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, הם יכולים לפנות אליכם בדברים שהם אמת או שקר, הם יכולים לפנות אליכם בחיבה או בגסות ונוקשות, הם יכולים לפנות אליכם באופן מועיל או באופן מזיק, הם יכולים לפנות אליכם עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
בכול מקרה כזה עליכם לאמן את עצמכם: תודעתנו תישאר לא מושפעת ולא נענה במלים רעות. נישאר אוהדים (סימפטטיים) לאיכות החיים של אחרים, עם תודעה של רצון טוב, וללא (עלייתה של) שנאה פנימית.
נמשיך למלא אותו בתודעה חדורה ברצון טוב ונמשיך (להרחיב את מצב התודעה הזה) ונמלא עצמנו ברצון טוב כלפי כול העולם, שופעים, ללא גבול, עד אינסוף, חופשיים מעוינות, חופשיים מזדון.
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
 
“נניח שאדם מגיע כשהוא אוחז בלפיד מעשב בוער, באומרו: “עם לפיד זה אחמם את נהר הגנגס ואגרום לו לרתוח “.
ועכשיו, מה אתם חושבים- האם מעשיו אלו יגרמו לנהר גנגס לרתוח?”
“לא אדוני. ולמה זה כך? כי נהר הגנגס הוא עמוק ועצום. לא ניתן בקלות להרתיחו בעזרת לפיד של עשב בוער . האדם הזה יזכה רק בעייפות ואכזבה.”
“באותו אופן, נזירים, ישנם חמישה אספקטים אלו של הדיבור, שאחרים יכולים לפנות אליכם לפיהם: בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, בדברים שהם אמת או שקר, בחיבה או גסות ונוקשות, באופן מועיל או באופן מזיק, עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
אנשים אחרים עשויים לפנות אליכם בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, הם יכולים לפנות אליכם בדברים שהם אמת או שקר, הם יכולים לפנות אליכם בחיבה או בגסות ונוקשות, הם יכולים לפנות אליכם באופן מועיל או באופן מזיק, הם יכולים לפנות אליכם עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
בכול מקרה כזה עליכם לאמן את עצמכם: תודעתנו תישאר לא מושפעת ולא נענה במלים רעות. נישאר אוהדים (סימפטטיים) לאיכות החיים של אחרים, עם תודעה של רצון טוב, וללא (עלייתה של) שנאה פנימית.
נמשיך למלא אותו בתודעה חדורה ברצון טוב ונמשיך (להרחיב את מצב התודעה הזה) ונמלא עצמנו ברצון טוב כלפי כול העולם, שופעים, ללא גבול, עד אינסוף, חופשיים מעוינות, חופשיים מזדון.
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
“נניח שיש תיק מעור חתול, חבוט, חבוט היטב, חבוט מכול צד, רך, רך כמו משי, חופשי מכול אוושה או קולות פיצוח (כאשר נוגעים בו) – ואדם מגיע כשהוא נושא מקל או חתיכת חרס,באומרו: “בעזרת  מקל או חרס זה אקח את התיק מעור חתול, חבוט, חבוט היטב, חבוט מכול צד, רך, רך כמו משי, חופשי מכול אוושה או קולות פיצוח – ואגרום לו להשמיע קולות אוושה ופיצוח (כלומר לעשותו נוקשה מחדש) “.
ועכשיו, מה אתם חושבים – האם אדם זה יצליח לקחת תיק מעור חתול, חבוט, חבוט היטב, חבוט מכול צד, רך, רך כמו משי, חופשי מכול אוושה או קולות פיצוח – בעזרת מקל או חתיכת חרס לגרום לו להשמיע קולות אוושה ופיצוח?”
“לא אדוני. ולמה זה כך? כי תיק הזה מעור חתול, חבוט, חבוט היטב, חבוט מכול צד, רך, רך כמו משי, חופשי מכול אוושה או קולות פיצוח. לא ניתן בקלות לגרום לו להשמיע קולות אוושה ופיצוח. האדם הזה יזכה רק בעייפות ואכזבה.”
“באותו אופן, נזירים, ישנם חמישה אספקטים אלו של הדיבור, שאחרים יכולים לפנות אליכם לפיהם: בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, בדברים שהם אמת או שקר, בחיבה או גסות ונוקשות, באופן מועיל או באופן מזיק, עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
אנשים אחרים עשויים לפנות אליכם בזמן הנכון או לא בזמן הנכון, הם יכולים לפנות אליכם בדברים שהם אמת או שקר, הם יכולים לפנות אליכם בחיבה או בגסות ונוקשות, הם יכולים לפנות אליכם באופן מועיל או באופן מזיק, הם יכולים לפנות אליכם עם תודעה של רצון טוב או של שנאה.
בכול מקרה כזה עליכם לאמן את עצמכם: תודעתנו תישאר לא מושפעת ולא נענה במלים רעות. נישאר אוהדים (סימפטטיים) לאיכות החיים של אחרים, עם תודעה של רצון טוב, וללא (עלייתה של) שנאה פנימית.
נמשיך למלא אותו בתודעה חדורה ברצון טוב ונמשיך (להרחיב את מצב התודעה הזה) ונמלא עצמנו ברצון טוב כלפי כול העולם, שופעים, ללא גבול, עד אינסוף, חופשיים מעוינות, חופשיים מזדון.
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
“נזירים, גם אם שודדים יחתכו אתכם בפראות, איבר אחרי איבר, בעזרת מסור כפול ידיות (הכוונה למסור גדול לכריתת עצים ששני אנשים אוחזים בו משני צידיו ומנסרים איתו ביחד), מי מכם שמאפשר לליבו לכעוס אפילו על כך, לא ממלא את הנחיותיי. אפילו במקרה כזה עליכם לאמן עצמכם כך: “תודעתנו תישאר לא מושפעת ולא נענה במלים רעות. נישאר אוהדים (סימפטטיים) לאיכות החיים של אחרים, עם תודעה של רצון טוב, וללא (עלייתה של) שנאה פנימית.
נמשיך למלא אותו בתודעה חדורה ברצון טוב ונמשיך (להרחיב את מצב התודעה הזה) ונמלא עצמנו ברצון טוב כלפי כול העולם, שופעים, ללא גבול, עד אינסוף, חופשיים מעוינות, חופשיים מזדון.
כך עליכם לאמן את עצמכם.”
“נזירים, אם תהיו מודאגים מהאזהרה הזו שבמשל המסור, האם אתם רואים אספקט כלשהו של דיבור, עדין או גס, שלא תוכלו לשאת?”
“לא, אדוני”
“אם כך, דאגו להרהר באופן קבוע באזהרה זו שבמשל המסור. הדבר יתרום לאיכות חייכם ולאושרכם לטווח הארוך.”
זה מה אמר המבורך. מסופקים, הנזירים התענגו על דברי המבורך.
Kakacupama Sutta: The Simile of the Saw (excerpt)
translated from the Pali by
ThanissaroBhikkhu
MN 21  PTS: M i 122

סוטת קאקאצ’ופאמה: משל המסור (קטע)

 פעם, נזירים, כאן בסאוואטי, הייתה גבירה בשם וודהיקה. הדעות החיוביות הבאות היו קיימות לגבי הגבירה וודהיקה :” הגבירה וודהיקה היא נעימת הליכות, הגבירה וודהיקה לא

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו