EN
EN

השיחה עם סוֹנַדַנְדַה

« בחזרה אל: סוטרות

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

תכונותיו של ברהמין אמיתי
הברהמינים ואנשי קַמְפָּא
1.     כך שמעתי. פעם הבודהה נדד בשטחו של שבט האַנְגַה בלוויית קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והוא הגיע לעיר קַמְפָּא. בקמפא הוא התמקם ליד בריכת הלוטוסים של גַגַּרָא. באותה העת הברהמין סוֹנַדַנְדַה התגורר בקמפא, מקום מאוכלס בצפיפות, מלא עשב, עצי בנייה, מים ותירס, אשר הוענק לו מידי סֶנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה, מלך מַגַדְהַה, כמתנה מלכותית עם סמכות מלכותית.
2.     והברהמינים ואנשי קמפא שמעו כך: ‘הפרוש גוטמה מבני שבט השַקְיַיה, אשר יצא קדימה לפרישות משבט השקייה נודד בשטח האנגה… והוא נמצא ליד בריכת הלוטוסים של גגרא. ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: ‘האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה ארהנטים.’ וכך הברהמינים ואנשי קמפא עזבו את קמפא בקהל גדול בהמוניהם והלכו אל בריכת הלוטוסים של גגרא.
3.     בדיוק אז, הברהמין סונדנדה היה בדרכו לבלות במרפסת ביתו את מנוחת הצהריים וכאשר ראה את כל הברהמינים ושאר האנשים בדרכם לבריכת הלוטוסים של גגרא, הוא שאל את מנהל משק הבית לסיבה.
“אדוני, זהו הפרוש גוטמה מבני השקייה… זוהי הסיבה שהם הולכים לראותו.”
“אם כך, עוזרי, לך אל הברהמינים ואנשי קמפא ואמור להם: ‘אנא המתינו רבותיי, הברהמין סונדנדה יבוא איתכם לראות את הפרוש גוטמה.'” והעוזר העביר את ההודעה לברהמינים ולאנשי קמפא.
דברי השבח לסונדנדה
4.     כעת, באותה עת כחמש מאות ברהמינים ממחוזות שונים שהו בקמפא בעניינים כלשהם, וכאשר שמעו שסונדנדה מתכוון לבקר את הפרוש גוטמה, הם קראו לו ושאלו אותו אם הדבר נכון.
“אכן כן, רבותיי, אני הולך לבקר את הפרוש גוטמה.”
5.     “אדוני, אל נא תבקר את הפרוש גוטמה, אין זה ראוי שתעשה זאת! אם סונדנדה המכובד ילך לבקר את הפרוש גוטמה, המוניטין שלו ירד, בעוד שזה של הפרוש גוטמה יעלה. לכן, אין זה ראוי שסונדנדה המכובד יבקר את הפרוש גוטמה, אלא על הפרוש גוטמה לבוא לבקר אותו. המכובד סונדנדה הוא בעל לידה טובה גם מצד אימו וגם מצד אביו, בעל שושלת טהורה עד לדור השביעי, רציפה, עם לידה ללא דופי, לכן אל לו לבקר את הפרוש גוטמה, אלא על הפרוש גוטמה לבקר אותו. סונדנדה המכובד הינו בעל עושר ורכוש רב… סונדנדה המכובד הינו מלומד, בקיא במנטרות, מומחה בשלוש הוודות, פרשן מיומן של חוקים ופולחנות, מומחה בתורת הצלילים והמשמעויות, וחמישית, מסורת שבעל-פה, בעל ידע שלם בפילוסופיה טבעית ובסימניו של אדם דגול. סונדנדה המכובד הינו יפה תואר, נעים למראה, בעל גוון עור היפה ביותר, בצורה וארשת של כבְּרַהְמָא, כלל לא בעל מראה ממוצע. הוא בעל מידות טובות, מעלות ההולכות וגוברות, ניחן בסגולות ההולכות וגדלות. הוא מדבר היטב, מתנסח בנעימות, בנימוס, בהצהרות טהורות ובהירות, ומדבר לעניין. הוא מורם של מורים רבים, מלמד את המנטרות לשלוש מאות צעירים, ובחורים רבים מגיעים ממחוזות ואזורים שונים ומחפשים ללמוד את המנטרות בנוכחותו, משתוקקים ללמוד אותם מפיו. הוא בוגר בגילו, מבוגר, מכובד, מתקדם בשנותיו, נעוריו כבר מזמן מאחוריו, בעוד הפרוש גוטמה הוא צעיר שיצא לפרישות רק לא מזמן. סונדנדה המכובד הינו מוערך, עשה רבות בחייו, בעל הוקרה והערכה והוא נערץ על ידי המלך סנייה בימביסארה והברהמין פּוֹקְּהַרַסָאטִי. הוא מתגורר בקמפא, מקום מאוכלס בצפיפות, מלא עשב, עצים, מים ותירס, אשר ניתן לו מידיו של המלך סנייה בימביסארה כמתנה מלכותית עם סמכות מלכותית. ומאחר שכך המצב, אין זה ראוי שהוא ילך לבקר את הפרוש גוטמה, אלא שהפרוש גוטמה יבוא לבקר אותו.
דברי השבח לבודהה
6.     לשמע הדברים השיב סונדנדה: “כעת הקשיבו, רבותיי, מדוע ראוי שאנו נבקר את גוטמה המכובד ומדוע אין זה ראוי שהוא יבקר אותנו. הפרוש גוטמה הינו בעל לידה טובה משני הצדדים, בעל שושלת טהורה עד לדור השביעי, רציפה, עם לידה ללא דופי… (כמו פסקה 5). ולכן ראוי שאנו נלך לבקר את הפרוש גוטמה. הוא יצא קדימה לפרישות, ועזב קבוצה גדולה של קרובי משפחה. למעשה, הוא וויתר על זהב ועושר גדול כדי לצאת לפרישות, גם חבוי וגם גלוי. הפרוש גוטמה, בעוד הוא בצעירותו, צעיר שחור שיער, בשחר נעוריו, בשלב הראשון של חייו, יצא קדימה מחיי-בית אל חיי חסר-בית. הותיר את הוריו העצובים בוכים עם פנים מלאי דמעות, לאחר שחתך את שערותיו ואת זקנו, ולבש את הגלימות הצהובות, הוא יצא קדימה אל חיי חסר-בית. הוא יפה תואר… מוסרי… מדבר היטב… מורם של מורים רבים. הוא זנח את תאוות החושים והפיג את היוהרה. הוא מלמד על פעולות ועל תוצאותיהן, ומכבד את דרך החיים חסרת האשמה של הברהמין. הוא נווד מלידה גבוהה, ממשפחת קְהַטִּיַיה של מנהיגים. הוא נווד ממשפחה עשירה, בעלת רכוש ועושר גדול. אנשים באים להיוועץ בו ממלכות זרות וארצות זרות. אלפים רבים של ישויות שמיימיות שמו בו את מבטחם.
ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: ‘האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר…’ (כמו פסקה 2). הוא בעל שלושים ושניים הסימנים של אדם דגול. הוא מזמין, נעים בדיבורו, אדיב, לבבי, ברור ובהיר בדבריו. הוא מקבל הערכה, כבוד, הוקרה והערצה מארבעת הקבוצות. ישויות שמימיות ואנשים רבים מסורים לו. בכל מקום בו הוא שוהה, בכל עיר או כפר, אותו מקום אינו מוטרד מיצורים לא-אנושיים. יש לו קהל גדול של חסידים, מורם של רבים, ראשים ומנהיגים מתחומים רבים באים להיוועץ בו. אין זו הדרך עם המוניטין של הפרוש גוטמה, כמו עם מספר פרושים וברהמינים אחרים, אשר אודותם מספרים כך או אחרת – תהילתו של הפרוש גוטמה מבוססת על הישגיו בחוכמה ומוסר עילאי. אכן המלך סֵנִיַיה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה שם בו את מבטחו יחד עם בנו, אישתו, אנשיו ושריו. כך גם המלך פַּסֶנַדִי של קוֹסַלַה והברהמין פּוֹקְהַרַסָאטִי. הם מוקירים, מכבדים, מעריכים ומעריצים אותו.
הפרוש גוטמה הגיע לקמפא והוא מתגורר בבריכת הלוטוסים של גַגַרָא. וכל פרושים או ברהמינים המגיעים לשיטחנו הינם אורחנו. ועלינו לברך, לכבד, להעריך ולהעריץ אורחים. מאחר והוא הגיע לברכת הלוטוסים של גגרא, הפרוש גוטמה הוא אורחנו ועלינו לנהוג בו כאחד. ועל כן אין זה ראוי שהוא יגיע אלינו, אלא עלינו ללכת אליו. ועד כמה שאשבח את הפרוש גוטמה, שבחים אלו אינם מספקים, הוא מעבר לכל הלל.”
7.     כאשר שמעו זאת, הברהמינים אמרו לסונדנדה: “אדוני, מאחר ואתה משבח כל כך את הפרוש גוטמה, אף אם הוא היה מתגורר מאה יוֹגַ’נוֹת מכאן, יהיה זה ראוי לאדם עם אמונה ללכת עם תיק צד לבקר אותו. ועל כן, אדוני, כולנו נלך לבקר את הפרוש גוטמה.” וכך סונדנדה הלך עם קבוצה גדולה של ברהמינים אל בריכת הלוטוסים של גגרא.
הרהוריו של סונדנדה
8.     אך כאשר סונדנדה חצה את מעבי-הג’ונגל, הוא חשב: ‘אם אשאל את הפרוש גוטמה שאלה, יתכן ויאמר לי: ‘ברהמין, זו אינה שאלה ראויה, אין זו כלל שאלה ראויה.’ ואז יתכן שקבוצת עמיתי תבוז לי, באומרם: ‘סונדנדה הינו שוטה, חסר דעת, הוא אינו מסוגל להעלות שאלה ראויה בפני הפרוש גוטמה.’ ואם אדם מגונה בפני קבוצת עמיתיו, המוניטין שלו נפגע, ואז הכנסתו נפגעת, מאחר והכנסתנו מבוססת על צבירת מוניטין. או אם הפרוש גוטמה ישאל אותי שאלה, יתכן ותשובתי לא תספק אותו, ויתכן ויאמר: ‘אין זו הדרך הנכונה להשיב לשאלה זו.’ ואז יתכן שקבוצת עמיתי תבוז לי… ואם, לאחר שאהיה בנוכחותו של הפרוש גוטמה, אפנה ואלך מבלי להציג את עצמי, יתכן וקבוצת עמיתי תבוז לי…’
9.     אז סונדנדה ניגש אל הבודהה, החליף עמו ברכות נימוסין והתיישב במקום ראוי. כמה מהברהמינים ובעלי-הבית קדו בפני הבודהה, כמה החליפו עמו ברכות נימוסין, כמה ברכו אותו בכפות ידיים צמודות, כמה הכריזו את שמם ושבט מוצאם, וכמה התיישבו במקום ראוי בדממה.
10.כך סונדנדה התיישב במקומו כאשר מחשבות רבות חולפות בראשו: ‘אם אשאל את הפרוש גוטמה שאלה, יתכן ויאמר לי: ‘ברהמין, זו אינה שאלה ראויה…’ אילו רק הפרוש גוטמה ישאל אותי שאלה מתחום הידע שלי של שלוש הוודות, אז אוכל לתת לו תשובה שתספק אותו!’
חוכמת הברהמין
11.והבודהה, תוך שהוא קורא את מחשבותיו, חשב לעצמו: ‘סונדנדה הזה מודאג. נניח ואשאל אותו שאלה מתחום הידע שלו כמורה של שלוש הוודות.’ וכך אמר לסונדנדה: “על פי כמה מאפיינים ברהמינים מזהים ברהמין? כיצד אדם יכול להצהיר בכנות ומבלי ליפול לשקר: ‘אני ברהמין’?”
12.וסונדנדה חשב: ‘כעת מה שרציתי, קיוויתי, חשקתי ויחלתי אכן קרה… עכשיו אוכל לתת לו תשובה שתספק אותו.’
13.לאחר שנעמד והתבונן סביב האסיפה אמר: “גוטמה המכובד, ישנם חמישה מאפיינים כאלו… מה הם? ברהמין הינו בעל לידה טובה גם מצד אמו וגם מצד אביו, בעל שושלת טהורה מהדור השביעי… הוא מלומד, בקיא במנטרות… הוא יפה תואר, נעים למראה, … הוא מוסרי, … הוא משכיל וחכם, והוא הראשון או השני להחזיק את מצקת הקורבן. אלו הם חמשת המאפיינים של ברהמין אמיתי.”
14. “אך אם אחד מחמשת המאפיינים האלו לא מתקיים, האם לא ניתן לזהות אדם כברהמין אמיתי, כאשר הוא בעל ארבעה מאפיינים אלו.”
15. “דבר זה יתכן, גוטמה. ניתן להשמיט את עניין המראה, כיוון שכמה חשיבות כבר יש לזה? אם יש לו את ארבעת המאפיינים האחרים ניתן לזהות אותו כברהמין אמיתי.”
16.”אך אם אחד מארבעת המאפיינים האלו לא מתקיים ונותרים שלושה, האם עדיין ניתן לזהות אדם כברהמין אמיתי?”
“דבר זה יתכן, גוטמה. ניתן להשמיט את עניין המנטרות. כיוון שכמה חשיבות כבר יש לזה? אם יש לו את שלושת המאפיינים האחרים ניתן לזהות אותו כברהמין אמיתי.”
“אך אם אחד משלושת המאפיינים האלו לא מתקיים, ונותרים שניים, האם עדיין ניתן לזהות אדם כברהמין אמיתי?”
“דבר זה יתכן, גוטמה. ניתן להשמיט את עניין הלידה, כיוון שכמה חשיבות כבר יש לזה? אם ברהמין הינו מוסרי, בעל מוסר מתגבר… ואם הוא משכיל וחכם והוא הראשון או השני להחזיק את מצקת הקורבן – אז ניתן לזהות אותו כברהמין אמיתי ויהיה זה נכון מצידו לטעון כך.”
17. לשמע הדברים, הברהמינים אמרו לסונדנדה: “אל תדבר כך, סונדנדה, אל תאמר זאת! סונדנדה המכובד ממעיט בערכם של מראה, המנטרות ולידה, ובפועל מאמץ את מילותיו של הפרוש גוטמה!”
18.אז הבודהה אמר לברהמינים: “אם אתם חושבים שהברהמין סונדנדה לא ממוקד במשימתו, משתמש במילים לא נכונות, חסר חוכמה, ואינו ראוי לשוחח עם הפרוש גוטמה, הפסיקו אותו, ואתם דברו עימי. אך אם אתם חושבים שהוא משכיל, מדבר כהלכה, חכם וראוי לשוחח עם הפרוש גוטמה, אז הפסיקו אתם והניחו לו לדבר.”
19. אז סונדנדה אמר למכובד: “הנח לזה, גוטמה המכובד, והיה שקט. אני אשיב לעניין זה.” ולברהמינים אמר: “אל תאמרו שסונדנדה המכובד ממעיט בערכם של מראה… ומאמץ את דבריו של גוטמה המכובד! אינני ממעיט בערכם של מראה, המנטרות או לידה.”
20. באותה עת אחיינו של סונדנדה, אדם צעיר בשם אַנְגַקַה ישב באסיפה, וסונדנדה אמר: “רבותיי, האם אתם רואים את אחייני אנגקה?”
“כן, אדוני.”
“אנגקה הינו יפה תואר, יפה ונעים למראה, בעל גוון עור היפה ביותר, בצורה וארשת של כברהמא, כלל לא בעל מראה ממוצע, ואין אף אחד באסיפה הזו השווה לו מלבד הפרוש גוטמה. הוא מלומד… אני הייתי מורה המנטרות שלו. הוא בעל לידה טובה משני הצדדים… אני מכיר את הוריו. אך אם אנגקה היה לוקח חיים, לוקח דבר מה שלא ניתן לו, פוגע מינית, דובר שקר ושותה משקאות משכרים – מה כבר מראה טוב, או מנטרות, או לידה היו תורמים לו? אך מהסיבה שברהמין הינו מוסרי… כיוון שהוא חכם…: על סמך שתי נקודות אלו שהוא יכול להכריז: ‘אני ברהמין.'”
על חוכמה ומוסר  (Silapannakatha)
21.”אך, ברהמין, אם מישהו היה משמיט אחת משתי נקודות אלו, האם אדם היה יכול להכריז בכנות: ‘אני ברהמין’?”
“לא גוטמה. כיוון שחוכמה מטוהרת על ידי מוסר, ומוסר מטוהר על ידי חוכמה: כאשר האחד קיים גם השני קיים, האדם המוסרי הינו בעל חוכמה והאדם החכם הינו בעל מוסר, והשילוב של מוסר וחוכמה מכונה הדבר הנעלה ביותר בעולם. בדיוק כפי שיד אחת רוחצת את השניה, או כף רגל אחת את שניה, כך חוכמה מטוהרת על ידי מוסר ושילוב זה מכונה הדבר הנעלה ביותר בעולם.
22. “בדיוק כך, ברהמין. חוכמה מטוהרת על ידי מוסר, ומוסר מטוהר על ידי חוכמה: כאשר האחד קיים גם השני קיים, האדם המוסרי הינו בעל חוכמה והאדם החכם הינו בעל מוסר, והשילוב של מוסר וחוכמה מכונה הדבר הנעלה ביותר בעולם. אך, ברהמין, מהו מוסר זה ומהי חוכמה זו?”
“אנו יודעים רק זאת, גוטמה. יהיה טוב אם גוטמה המכובד יסביר את משמעות העניין.”
סונדנדה הופך לחסיד
23. “אם כך הקשב היטב ברהמין, שים לב ואני אומר לך.”
“כן אדוני.”, אמר סונדנדה בתשובה והבודהה אמר:
“ברהמין, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.
חניך יוצא קדימה אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות  41-63) ברהמין, כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא שומר על דלתות החושים… (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 64-74 ). הוא משיג את ארבעת הג’האנות… (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 75-82 ) ברהמין, כך הוא מפתח את התודעה במלואה. הוא משיג תובנות שונות… (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 83-96) ומגשים את חידלון התחלואים… (סוטה “פירות הפרישות”, הפסקה על חידלון התחלואים, פסקה 97) ברהמין, כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. והוא יודע: ‘הלידה הגיעה לקיצה, החיים הרוחניים הגיעו לקיצם, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר לעשות מעבר לכך.’
24. לשמע הדברים סונדנדה אמר: “מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי גוטמה המכובד כחסיד מעתה ועד סוף חיי! אנא מגוטמה המכובד וקהילת הנזירים שלו שיקבלו ממני ארוחה מחר!” והבודהה הסכים בשתיקה. אז סונדנדה משראה את הסכמתו, קם, קד בפני הבודהה, חלף מולו כשצידו הימני מופנה אליו והלך לדרכו. בבוקר למחרת הוא הורה לאנשיו להכין אוכל רך וקשה בביתו שלו, וכאשר הגיעה העת הוא הכריז: “גוטמה המכובד, הגיעה העת, הארוחה מוכנה.”
25. והבודהה, לאחר שהשכים קום, הלך עם גלימתו וקערתו ובליווי נזיריו אל משכנו של סונדנדה והתיישב במושב שהוכן קודם לכן. וסונדנדה הגיש לבודהה ולנזיריו את מיטב המזון במו ידיו עד שהיו מסופקים. ולאחר שהמכובד אכל והרחיק את ידו מהקערה, סונדנדה לקח מושב נמוך והתיישב במקום ראוי. ואז אמר למכובד:
26. “גוטמה המכובד, אם כאשר אכנס לאסיפה, אקוד בפני הבודהה, קהילתי תבוז לי. במקרה זה המוניטין שלי יפגע, ואם המוניטין של אדם נפגע, נפגעת הכנסתו… לכן אם כאשר אכנס לאסיפה אצמיד את כפות ידי בהוקרה, אנא מהמכובד גוטמה שיראה זאת כאילו הייתי קם ממקומי. ואם כאשר אכנס לאסיפה אוריד את הטורבאן מראשי, אנא ראה בזאת כאילו אני קד לכפות רגליך. או כאשר אני נוהג בכרכרה שלי, אני ארד מרכבי כדי לקוד בפני המכובד קהילתי תבוז לי… לכן אם, כאשר אני נוהג בכרכרה שלי ארים את מוט הדירבון שלי אנא קבל זאת כאילו ירדתי ממרכבתי, ואם אנמיך את ידי, אנא ראה בזאת כאילו אני קד בראשי לרגליך.
27.אז לאחר שהבודהה העביר לסונדנה שיחת דהמה, עורר בו השראה, החדיר בו התלהבות ושימח אותו, הוא קם ממקום מושבו והלך לדרכו.
Sonadanda Sutta

השיחה עם סוֹנַדַנְדַה

תכונותיו של ברהמין אמיתיהברהמינים ואנשי קַמְפָּא1.     כך שמעתי. פעם הבודהה נדד בשטחו של שבט האַנְגַה בלוויית קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והוא הגיע לעיר

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו