EN
EN

שלוש הידיעות

« בחזרה אל: סוטרות

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

כך שמעתי. פעם אחת הבודהה סייר בקוסלה מלווה בקבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. הוא הגיע לכפר ברהמינים בקוסלה בשם מַנַסָאקַטַה ונשאר במטע עצי מנגו מצפון לכפר על גדות הנהר אַצִ’ירַבַטִי.
באותה עת שהו במנסאקטה מספר רב של ברהמינים ידועים ומצליחים מאוד, ביניהם צַ’נְקִי, טָארוּקְּהַה, פּוֹקְּהַרַסָאטִי, גָ’אנוּסוֹנִי וטוֹדֵיַּה.
וָאסֵטְּהַה ובְּהָארַדְבָגַ’ה יצאו לטיול לאורך הדרך, ובעודם הולכים התעורר ביניהם ויכוח בנושא דרכים נכונות ושגויות.
הברהמין הצעיר ואסטהה אמר: “זוהי הדרך הישרה היחידה, זוהי הדרך הישירה, דרך הגאולה המובילה את ההולך בה לאיחוד עם ברהמא, כפי שמלמד הברהמין פוקהרסאטי!”
והברהמין הצעיר בהארדבג’ה אמר: “זוהי הדרך הישרה היחידה… כפי שמלמד הברהמין טארוקהה!”
ואסטהה לא היה מסוגל לשכנע את בהארדבג’ה, וגם בהארדבג’ה לא היה מסוגל לשכנע את ואסטהה.
הדרך הנכונה והדרך השגויה (Maggamaggakatha)
וואסטהה אמר אז לבהארדבג’ה: “הפרוש הזה גוטמה שוהה מצפון לכפר, ודיווחים טובים נפוצו בדבר האדון המכובד הזה… ‘האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה ארהנטים.’ הבה נלך אל הפרוש גוטמה ונשאל אותו, ומה שיאמר לנו – נקבל.” ובהארדבג’ה הסכים.
וכך הלכו שניהם לפגוש את הבודהה. לאחר שהחליפו ברכות, ישבו לצידו וואסטהה אמר: “המכובד גוטמה, בעת שטיילנו לאורך הדרך, התעורר בינינו ויכוח על דרכים נכונות ושגויות. אני אמרתי: ‘זוהי הדרך הישרה היחידה… כפי שמלמד הברהמין פוקהרסאטי’ ובהארדבג’ה אמר: ‘זוהי הדרך הישרה היחידה… כפי שמלמד הברהמין טארוקהה’. זוהי המחלוקת בינינו, זהו הויכוח, זהו השוני.”
“אם כן, ואסטהה, אתה טוען שהדרך לאיחוד עם ברהמא היא זאת שמלמד הברהמין פוקהרסאטי, ובהארדבג’ה טוען כי הדרך היא זאת שמלמד הברהמין טארוקהה. על מה המחלוקת, על מה הויכוח, מהו השוני?”
“דרכים נכונות ושגויות, המכובד גוטמה. ישנם סוגים רבים כל כך של ברהמינים המלמדים דרכים שונות: הברהמינים של האַדְהַרִיַיה, הטִיטִּירִיַיה, הצַ’נְדוֹקַה, הצַ’נְדָאבַה, הבְּרָאהְמַצַ’רִיַיה – האם כל הדרכים הללו מובילות לאיחוד עם ברהמא? כפי שבסמוך לעיר או לכפר היו דרכים רבות – האם כל הדרכים הללו מובילות לאותו הישוב? באופן דומה, האם כל הדרכים של הברהמינים השונים… מובילות את ההולך בהן לאיחוד עם ברהמא?”
דבקותו של הצעיר ואסטהה
“אתה אומר: ‘הן מובילות’, ואסטהה?”
“אני אומר: ‘הן מובילות’ המכובד גוטמה.”
“אתה אומר: ‘הן מובילות’, ואסטהה?”
“אני אומר: ‘הן מובילות’ המכובד גוטמה.”
“אתה אומר: ‘הן מובילות’, ואסטהה?”
“אני אומר: ‘הן מובילות’ המכובד גוטמה.”
“אבל ואסטהה, האם יש ברהמין אחד ויחיד מהברהמינים הללו, המלומדים בשלוש הוודות, שראה את ברהמא פנים את פנים?”
“לא, המכובד גוטמה.”
“אם כך, האם המורה של המורה של מישהו מהם ראה את ברהמא פנים אל פנים?”
“לא, המכובד גוטמה.”
“אם כך, האם האב הקדום משבעה דורות של המורה של אחד מהם ראה את ברהמא פנים אל פנים?”
“לא, המכובד גוטמה.”
“ובכן, ואסטהה, מה לגבי הקדושים הראשונים של אותם ברהמינים מלומדים בשלוש הוודות, יוצרי המנטרות, דרשני המנטרות, שמזמוריהם העתיקים מושרים, מושמעים ונאספים על ידי הברהמינים של ימינו, ושעליהם שרים ומדברים – כגון אַטְהַקַה, ווָאמַקָה, ווָאמַדֵוָוה, ווֵסָאמִיטָה, יַמַטַגִי, אַנְגִירַסָה, בְּהָארַדְוָואגַ’ה, ווָאסֵטְהָא, קַסַפָה וְבְּהַגוּ – האם הם אי פעם אמרו: ‘אנו יודעים ורואים מתי, כיצד והיכן מופיע ברהמא’?”
“לא, המכובד גוטמה”
אם כך, ואסטהה, אף אחד מאותם ברהמינים המלומדים בוודות לא ראה את ברהמא פנים אל פנים, גם לא מי ממוריהם, או המורים של מוריהם, אפילו לא האב הקדום של מורה כלשהו משבעה דורות. גם מבין הקדושים הראשונים איש לא יכול היה לומר: ‘אנו יודעים ורואים מתי, כיצד והיכן מופיע ברהמא’. אם כך, מה שאותם ברהמינים המלומדים בוודות אומרים הוא: ‘אנו מלמדים את הדרך הזאת לאיחוד ברהמא, אותו איננו יודעים או רואים, זוהי הדרך הישרה היחידה… המובילה לאיחוד עם ברהמא’. מה דעתך, ואסטהה? במקרה כזה, האין מה שאותם ברהמינים מצהירים מתברר כבלתי מבוסס?”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
“ובכן, ואסטהה, כאשר אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות מלמדים דרך אותה הם אינם יודעים או רואים, באומרם: ‘זוהי הדרך הישרה היחידה …’, אין זה יכול להיות נכון. בדיוק כפי שחבורה של אנשים עיוורים הולכת, כולם נאחזים זה בזה, והראשון אינו רואה דבר, האמצעי אינו רואה דבר, האחרון אינו רואה דבר – כך גם ביחס לדבריהם של אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות: הראשון אינו רואה דבר, האמצעי אינו רואה דבר, האחרון אינו רואה דבר. דבריהם של אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות מתבררים כמגוחכים, מילים בעלמא, ריקות ויהירות.
מה דעתך ואסטהה, האם ברהמינים אלה המלומדים בשלוש הוודות רואים את השמש ואת הירח בדיוק כמו שאנשים אחרים רואים, וכאשר השמש והירח עולים ושוקעים האם הם מתפללים, שרים וסוגדים בידיים צמודות?”
“כן, המכובד גוטמה.”
“מה דעתך ואסטהה, האם ברהמינים אלה המלומדים בשלוש הוודות, אשר רואים את השמש ואת הירח בדיוק כמו שאנשים אחרים רואים… האם הם יכולים להראות את הדרך לאיחוד עם השמש ועם הירח באומרם: ‘זוהי הדרך הישרה היחידה… המובילה לאיחוד עם השמש והירח’?”
“לא, המכובד גוטמה.”
“אם כן, ואסטהה, אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות אינם יכולים להראות את הדרך לאיחוד עם השמש ועם הירח, אותה הם ראו. כך גם אף אחד מביניהם לא ראה את ברהמא פנים אל פנים, … אפילו לא האב הקדום של מורה כלשהו משבעה דורות. גם מבין הקדושים הראשונים איש לא יכול היה לומר: ‘אנו יודעים ורואים מתי, כיצד והיכן מופיע ברהמא’. האין מה שאותם ברהמינים מצהירים מתברר כבלתי מבוסס?”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
המשל על הנערה היפה ביותר בארץ (Janapadakalyaniupama)
“ואסטהה, בדיוק כפי שאדם היה אומר: ‘אני יוצא לחפש ולאהוב את הנערה היפה ביותר בארץ.’ יתכן ויאמרו לו: ‘האם אתה יודע לאיזה מעמד היא שייכת?’
‘לא.’
‘ובכן, האם אתה יודע מהו שמה, מאיזה שבט היא, האם היא גבוהה או נמוכה… בעלת עור כהה או בהיר… או מהיכן היא מגיעה?’
‘לא.’
יתכן ויאמרו לו: ‘ובכן, אינך יודע או רואה את זו שאתה מחפש ובה אתה חושק?’ והוא יאמר: ‘לא’. האין דברי אותו אדם נראים מטופשים?”
“בהחלט, המכובד גוטמה.”
“אם כן, ואסטהה, כך הוא הדבר: אף לא אחד מאותם ברהמינים… ראה את ברהמא פנים אל פנים, גם לא מי ממוריהם…”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
“זה נכון, ואסטהה. כאשר אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות מלמדים דרך שהם אינם יודעים ורואים, אין זה יכול להיות נכון.
המשל על גרם המדרגות  (Nisseniupama)
ואסטהה, זה בדיוק כמו שמישהו בונה בצומת דרכים גרם מדרגות עבור ארמון. אנשים יאמרו לו: ‘גרם מדרגות זה לארמון – האם אתה יודע האם הארמון יפנה מזרחה, מערבה, צפונה או דרומה, או האם הוא יהיה גבוה, נמוך או בגובה בינוני?’ והוא יאמר: ‘לא’. אז יתכן ויאמרו לו: ‘ובכן, אינך יודע או רואה לאיזה מין ארמון אתה בונה את גרם המדרגות?’ והוא יאמר: ‘לא’. האין דברי אותו אדם נראים מטופשים?”
“בהחלט, המכובד גוטמה.”
“אם כן, ואסטהה, כך הוא הדבר: אף לא אחד מאותם ברהמינים… ראה את ברהמא פנים אל פנים, גם לא מי ממוריהם…”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
“זה נכון, ואסטהה. כאשר אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות מלמדים דרך שהם אינם יודעים ורואים, אין זה יכול להיות נכון.
המשל על הנהר אַצִ’ירַבַטִי (Aciravatinadiupama )
“ואסטהה, בדיוק כפי שהנהר הזה אַצִ’ירַבַטִי היה מלא וגדוש במים כך שעורב היה יכול לשתות מתוכו, ואדם שהיה מגיע בכוונה לחצות אותו ולהגיע לגדה השניה, לצלוח אותו, ובעומדו על הגדה הזו היה קורא: ‘בואי הנה הגדה האחרת, בואי הנה!’ מה דעתך ואסטהה? האם הגדה הזו של הנהר אצ’ירבטי תבוא אל הצד השני לאור העובדה שאותו איש קורא, מתחנן, מבקש או משדל?”
“לא המכובד גוטמה.”
“אם כן, ואסטהה, אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות אשר מזניחים באופן עקבי את חובותיהם כברהמינים, ובאופן עקבי נוהגים לא כפי שברהמין אמור לנהוג, מכריזים: ‘אנו קוראים לאִינְדְרַה, סוֹמַה, וַרוּנַה, אִיסָאנַה, פַּגָ’אפַּטִי, בְּרַהְמָא, מַהִידְּהִי, יַמַה.’ ושברהמינים כאלה המזניחים בעקביות את חובותיהם כברהמינים… יזכו כתוצאה מקריאותיהם, תחנוניהם, בקשותיהם ושידוליהם, להשיג לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, איחוד עם ברהמא – זה לא יתכן.”
“ואסטהה, זה בדיוק כמו שהנהר הזה אצ’ירבטי היה מלא וגדוש במים כך שעורב היה יכול לשתות מתוכו, ומישהו שהיה מגיע כדי לחצות אותו… אבל היה קשור וכפות לגדה הזו על ידי שרשרת כבדה, כשידיו מאחורי גבו. מה דעתך ואסטהה? האם אדם זה יהיה מסוגל להגיע לגדה השניה?”
“לא המכובד גוטמה.”
“בדיוק באותו אופן, ואסטהה, בתורת האציליים, חמשת הכבלים הללו של תשוקות החושים מכונים כבלים ושלשלאות. מהם החמישה? מראות הנראים בעין, נעימים, אהובים, מקסימים, מושכים, מהנים, ומעוררי תשוקה, קולות הנשמעים באוזן… ריחות הנקלטים באף… טעמים הנחווים בלשון… תחושות גוף המורגשים בגוף, נעימות… מעוררות תשוקה. חמישה אלו מכונים בתורת האציליים כבלים ושלשלאות. אותם ברהמינים, ואסטהה, המלומדים בשלוש הוודות, הינם עבדים, מעוורים על ידי חמשת הכבלים הללו של תשוקות החושים, נהנים באשמה, לא מודעים לסכנה, ולא יודעים את הדרך להיחלץ.
ושברהמינים כאלה, המלומדים בשלוש הוודות, אשר מזניחים בעקביות את חובותיהם כברהמינים… שמוחזקים כעבדים בידי חמשת הכבלים של תשוקות החושים… ולא יודעים את הדרך להיחלץ, ישיגו לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, איחוד עם ברהמא – זה לא יתכן.
בדיוק כפי שהנהר הזה אצ’ירבטי היה מלא וגדוש במים כך שעורב היה יכול לשתות מתוכו, ומישהו היה מגיע כדי לחצות אותו… והיה משתרע על הגדה, מכסה את ראשו בצעיף. מה דעתך ואסטהה? האם אדם זה יהיה מסוגל להגיע לגדה השניה?”
“לא המכובד גוטמה”
“באותו אופן, ואסטהה, בתורת האציליים, חמשת המכשולים הללו, מכונים מעצורים, מחסומים, מַעֲטִים, כיסויים. מהם החמישה? המכשול של תאוות חושים, של זדון, של קהות-חושים ועייפות, של חוסר-מנוחה ודאגה, של ספק. חמישה אלו מכונים מעצורים, מחסומים, מַעֲטִים, כיסויים. ברהמינים אלה, המלומדים בשלוש הוודות אחוזים, נצורים, חסומים, ומסובכים בחמשת המכשולים הללו. אך שברהמינים כאלה המלומדים בשלוש הוודות, המזניחים בעקביות את חובותיהם כברהמינים… והם אחוזים… ומסובכים בחמשת המכשולים הללו, ישיגו לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, איחוד עם ברהמא – זה לא יתכן.
נשיאת נטל (Samsandanakatha)
מה דעתך, ואסטהה, מה שמעת שנאמר מפי הברהמינים המכובדים, זקנים, מורים של מורים? האם ברהמא נושא בנטל של רעיות ורכוש או שאינו נושא בנטל?”
“אינו נושא בנטל, המכובד גוטמה.”
“האם הוא מלא שנאה או נטול שנאה?”
“נטול שנאה, המכובד גוטמה.”
“האם הוא מלא זדון או נטול זדון?”
“נטול זדון, המכובד גוטמה.”
“האם הוא בלתי טהור או טהור?”
“טהור, המכובד גוטמה.”
“האם הוא חסר משמעת עצמית או בעל משמעת עצמית?”
“בעל משמעת עצמית, המכובד גוטמה.”
“ומה דעתך, ואסטהה, האם הברהמינים המלומדים בשלוש הוודות, נושאים בנטל של רעיות ורכוש או שאינם נושאים בנטל?”
“נושאים בנטל, המכובד גוטמה.”
“האם הם מלאי שנאה או נטולי שנאה?”
“מלאי שנאה, המכובד גוטמה.”
“האם הם מלאי זדון או נטולי זדון?”
“מלאי זדון, המכובד גוטמה.”
“האם הם בלתי טהורים או טהורים?”
“בלתי טהורים, המכובד גוטמה.”
“האם הם חסרי משמעת עצמית או בעלי משמעת עצמית?”
“חסרי משמעת עצמית, המכובד גוטמה.”
“אם כך, ואסטהה, הברהמינים המלומדים בשלוש הוודות נושאים בנטל של רעיות ורכוש, וברהמא אינו נושא בנטל. האם יש מכנה משותף כלשהו, דבר משותף כלשהו בין אותם ברהמינים הנושאים בנטל והברהמא שאינו נושא בנטל?” “לא, המכובד גוטמה.”
“כך הדבר, ואסטהה. ושאותם ברהמינים הנושאים בנטל, המלומדים בשלוש הוודות, יתאחדו לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, עם הברהמא שאינו נושא בנטל – זה לא יתכן.”
“באותו אופן, האם לברהמינים הללו המלומדים בשלוש הוודות והם מלאי שנאה… מלאי זדון… בלתי טהורים… חסרי משמעת עצמית… יש מכנה משותף כלשהו, דבר משותף כלשהו, עם הברהמא בעל המשמעת?”
“לא, המכובד גוטמה.”
“כך הדבר, ואסטהה. ושאותם ברהמינים חסרי משמעת, יתאחדו לאחר המוות עם ברהמא, זה לא יתכן. אבל אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוודות, ביושבם על הגדה, טובעים בייאושם, חושבים שאולי ימצאו נתיב יבש לעבור בו לצד השני. לכן הידע המשולש שלהם מכונה המדבר המשולש, השממה המשולשת, ההרס המשולש.”
בשומעו דברים אלה אמר ואסטהה: “המכובד גוטמה, שמעתי אותם אומרים: ‘הפרוש גוטמה יודע את הדרך לאיחוד עם ברהמא.'”
“מה דעתך ואסטהה, נניח שהיה פה אדם, שנולד וגדל במַנַסָאקַטַה, ומישהו היה בא ממנסאקטה ואיבד את הדרך היה שואל אותו מה הדרך. האם אותו אדם, שנולד וגדל במנסאקטה, יהיה במצב של בלבול ומבוכה?”
“לא, המכובד גוטמה. ומדוע לא? כי אדם זה יודע את כל הדרכים.”
ואסטהה, ניתן לומר כי אדם כזה כאשר ישאל מהי הדרך, יהיה מבולבל ונבוך – אך כאשר הטטהאגטה, יִשַּאֶל על עולם הברהמא והדרך להגיע אליו, בשום אופן הוא לא יהיה נבוך או מבולבל. זאת, ואסטהה, כי אני יודע את ברהמא ואת עולם הברהמא, ואת הדרך לעולם הברהמא, ואת דרך התרגול באמצעותה ניתן לזכות בעולמו של ברהמא.”
בשומעו זאת, אמר ואסטהה: “המכובד גוטמה, שמעתי אותם אומרים: ‘הפרוש גוטמה מלמד את הדרך לאיחוד עם ברהמא.’ טוב יהיה הדבר אם המכובד גוטמה ילמד אותנו את הדרך לאיחוד עם ברהמא, אנא מהמכובד גוטמה שיעזור לאנשי ברהמא!”
“אם כן, ואסטהה, הקשב, שים לב היטב ואני אומר לך.”
“טוב מאוד, אדוני המכובד.” אמר ואסטהה. והבודהה אמר:
הדרך לעולם הברהמא
ואסטהה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.
חניך יוצא קדימה אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 41-63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא שומר על דלתות החושים… (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 64-74). הוא משיג את הג’האנה הראשונה… (סוטה “פירות הפרישות”,פסקה 75)
“ואז כשתודעתו שופעת אהבה, הוא שוהה בהתפרשות לרבע ראשון, שני, שלישי, ורביעי. כך הוא שוהה בהתפרשות לכל העולם כולו, מעלה, מטה, מעבר, בכל מקום, כשכל הזמן תודעתו מלאה באהבה, שופעת, חסרת גבולות, ללא שנאה או זדון.
בדיוק כפי שחצוצרן כביר מסוגל בקלות להשמיע תרועה לארבעת הכיוונים, כך על ידי תרגול זה, ואסטהה, על ידי שחרור זה של הלב באמצעות אהבה הוא לא משאיר דבר ללא נגיעה, דבר שלא הושפע במישור החושי. זו, ואסטהה, היא הדרך לאיחוד עם ברהמא.
ואז, כשתודעתו מלאה בחמלה… בשמחה אמפטית, באיזון נפשי, הוא שוהה בהתפרשות לרבע ראשון, שני, שלישי, ורביעי. כך הוא שוהה בהתפרשות לכל העולם כולו, מעלה, מטה, מעבר, בכל מקום, כשכל הזמן תודעתו מלאה באיזון נפשי, שופע, חסר גבולות, ללא שנאה או זדון.
בדיוק כפי שחצוצרן כביר מסוגל בקלות להשמיע תרועה לארבעת הכיוונים, כך על ידי תרגול זה, ואסטהה, על ידי שחרור זה של הלב באמצעות חמלה… באמצעות שמחה אמפטית… באמצעות איזון נפשי, הוא לא משאיר דבר ללא נגיעה, דבר שלא הושפע במימד החושי. זו, ואסטהה, היא הדרך לאיחוד עם ברהמא.
מה דעתך, ואסטהה, האם נזיר שוהה כך כשהוא נושא בנטל של רעיות ורכוש, או שאינו נושא בנטל?”
“אינו נושא בנטל, המכובד גוטמה. הוא נטול שנאה… נטול זדון… טהור וממושמע, המכובד גוטמה.”
“כך, ואסטהה, הנזיר אינו נושא בנטל, הברהמא אינו נושא בנטל. האם יש לנזיר שאינו נושא בנטל דבר מה משותף עם הברהמא שאינו נושא בנטל?”
“בהחלט כן, המכובד גוטמה.”
“זה נכון ואסטהה. לכן, שנזיר אשר אינו נושא בנטל, לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, ישיג איחוד עם ברהמא שאינו נושא בנטל – זה אפשרי. באותו אופן, נזיר שאין בו שנאה… שאין בו זדון… טהור… בעל משמעת… לכן, שנזיר בעל משמעת, לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, ישיג איחוד עם ברהמא – זה אפשרי.”
ואז, לאור הדברים, אמרו הברהמינים הצעירים ואסטהה ובהרדוואג’ה לבודהה: “מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אנו שמים את מבטחנו בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותנו המכובד כחסידים מעתה ועד סוף חיינו!”
Tevijja Sutta

שלוש הידיעות

כך שמעתי. פעם אחת הבודהה סייר בקוסלה מלווה בקבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. הוא הגיע לכפר ברהמינים בקוסלה בשם מַנַסָאקַטַה ונשאר במטע עצי מנגו

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו