EN
EN

ה”ניוואראנא” – חמשת המכשולים

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

א.  מהם חמשת המכשולים

חמשת הניוואראנא (המכשולים) הם חמש תכונות המהוות מכשולים לתודעה  ו”מעוורים” את היכולת לראיה מנטאלית.(#)

ההופעה שלהם אינה מאפשרת להגיע ל:

– “אופאצ’ארה סמאדהי” -“כניסה לריכוז” או “ריכוז קרוב”: שהיא רמה של ריכוז אשר חייבת להתקיים לפני כניסה לכל אחת מה”ג’הנא”  ואשר שייכת עדיין ל”ספירת החושים” (קאמה לוקה)

– “אפאנא סמאדהי“-“ריכוז מלא”: שהוא הריכוז הקיים בזמן השהות ב”ג’האנא”, כאשר המצב הקודם (“ריכוז קרוב”/”ריכוז כניסה”) מופיע רק בג’האנא הראשונה בלי להשיג אותה (להיכנס אליה)

(#) יתרה מכך, ההופעה שלהן (של חמשת המכשולים) אינה מאפשרת להבחין – לראות את האמת

ישנם 5 סוגים של “מכשולים”=ניוואראנא (NIVARANA) :

1. תשוקות חושיות =קאמא צ’אנדא (KAMACCHANDA)

2. דחייה\איבה =וייאפאדא (VYAPADA)

3. עצלות=טהינהא וקהות =מידהא (THINA-MIDDHA)

4. חוסר מנוחה =אודקצ’א ודאגה =קוקוצ’א (UDDHACCA KUKUCCA)

5. ספקות עמוקים =ויצ’קיצ’א (VICIKICCHA)

הגדרות נוספת  לחמשת הניוואראנא הם:

1. תשוקות החושים ( kamacchanda – sensuous desire)

2. איבה – שנאה – כעס (vyapada – ill will)

3. רפיון ועצלות (thina-middha – sloth and torpor)

4. חוסר שקט ונקיפות מצפון (uddhacca kukkuca – restlessness & scruples)

5. ספיקות עמוקים (vicikiccha – skeptical doubt)

ישנו משל יפה שמופיע ב”אנגוטארא ניקאייה” (ספר – ניפאטא 5, סוטא 193):

1. תשוקות החושים מושוות ל”מים שמעורבבים עם הרבה צבעים”

2. איבה ושנאה מושווים ל”מים רותחים ומבעבעים”

3. רפיון ועצלות מושווים ל”מים מכוסים באצות”

4. חוסר שקט ופקפוק מושווים ל”מים לא שקטים, מוקצפים ע”י רוח”

5. ספקות עמוקים מושווים ל”מים עכורים ומלאים בבוץ”

כפי שמים כאלה אינם יכולים לשקף את דמותו האמיתית של המתבונן, כך ההימצאות של אותם חמשת המכשולים. אדם אינו יכול לראות את התועלת האמיתית עבורו, לא את התועלת לאחרים ולא את שניהם

ב. השעיה זמנית מול הכחדה מלאה של  המכשולים

ההשעיה הזמנית של “חמשת המכשולים” קיימת כאשר נכנסים למצב של “הג’הנה הראשונה”. השעיה זמנית כזו נקראת “התגברות ע”י ריסון” (vikkhambhana pahana – overcoming through repression)

חמשת המכשולים נעלמים לתמיד כאשר נכנסים ל”ארבעת השבילים הנעלים” (ariya-puggala – Supermundane paths):

(מס’ 5) ספקות עמוקים – בכניסה לשלב הראשון ל”סוטאפאנה”

(מס’ 1) תשוקות חושים + (מס’ 2 ) איבה/שנאה + (מס/ 3) חוסר שקט/דאגה: בכניסה לשלב השלישי ל” אנאגאמי”

(מס’ 3) רפיון ועצלות + (מס’ 4)  חוסר שקט: בכניסה לשלב הרביעי ל”ארהנט”

ג. תיאור מפורט – חמשת המכשולים

(1) קאמא צ’אנדא = תשוקות חושיות

פרושה “היקשרות – דרך החושים” או היצמדות לאובייקטים המסווגים (באופן אוטומטי+ בחושים שלנו) “נעימים” כמו: צורה, קול, ריח, טעם, מגע. “תשוקות חושיות” נחשבת גם לאחד מה”כבלים”= סאמיוג’אנא (FETTERS) אשר קושרים אדם לסאמסארה.

יש לשים לב כי כל תפישת המציאות שלנו, הן “החיצונית” (כל מה שנתפס כ”לא-אני” או “סיטואציה חיצונית”) והן ה”פנימית” (מה שנתפס כ”אני” או “שלי” או סיטואציה “פנימית”) מקורה  בששת החושים( היות וגם ה MIND = התודעה נתפסת כ”חוש לכל דבר”, כאשר “הכלי” שלה הוא מחשבות, רעיונות וקונצפטים)

בדרך כלל מתייחסים ל”תשוקות החושים” כמייצרות “השתוקקות” (טאנהא) או “היאחזות” (אופאדאנא), שמובנם שלילי ואומרים: “יש להיזהר מהשתוקקות”. אבל, מעבר להיבט זה, שהוא חשוב ביותר ויש להתייחס אליו, בלי ספק, יש לזכור שכל תפיסת המציאות שלנו קיימת (רק) דרך החושים שהם הפילטרים. התהליך של: אובייקט – מגע – בסיס חושים – תפיסה, הוא התהליך שבעזרתו אנו חווים את המציאות הן “פנימה” והן “החוצה” במילים אחרות “תפיסת המציאות” שלנו שגויה (תמיד) בגלל שכל המידע “מסונן” דרך החושים – והיות ואנו לא מכירים אפשרות אחרת ( של קבלת מסר “לא מסונן”) אנו נוטים (בגלל הבורות) לקבל כ”נכון” + “האמת היחידה” , את המסרים האלה

הסימבול: אגם שלתוכו שפכו צבעים רבים אשר גורמים לו להראות צבעוני, מושך ואטום ואינם מאפשרים להתבונן לתוכו

(2) ויאפאדא =דחיה\איבה\ זדון

דחייה (AVERSION) או זדון (ILL WILL) היא “צידה השני” של ההיקשרות: בעוד שאובייקט שסווג (תזכורת: באופן אוטומטי, לא מודע ובכלל הנטיות שלנו/הסנקהרות) כ”נעים” מוביל להיקשרות (ATTACHMENT) הרי שאובייקט שסווג (כנ”ל) כ”לא נעים” מוביל לדחייה ואיבה (AVERSION)

היקשרות ודחייה נחשבים לשני “המדורות הגדולות” (GREAT FIRES) אשר בגללן “בוער” כל העולם. שני אלו (היקשרות ודחייה), ביחד עם “בורות” (IGNORANCE) – מייצרים את כל הסבל שקיים בעולם
תזכורת: ולכן קרויים “שלושה רעלים”(קילאסא או קלאשה)

אנו מדברים כאן על “תגובות שליליות” או “רגשות מטרידים”, כפי שמכנים אותם כמו: כעס, שנאה, קנאה

מקורן של תכונות אלו הוא בתפיסת ה”אני/שלי” – הפרדה בין א’ (אני) לבין ב’ (כל היתר): כל מה שנתפס כמאיים על “תחושת העצמי” גורם לדחייה  (אוטומטית/ אינסטינקטיבית/ברמה “הכי הישרדותית” שמקורה בפחד (“האגו  מפחד” – שיפגעו בו). לפיכך, גם כאן, (כמו במקרה של מכשול מספר 1 – “תשוקות החושים”) – אנו עוסקים ב”מכשול יום יומי” (שעולה “באופן אוטומטי”)

הסימבול: אגם שמימיו רותחים ומעלים בועות, מה שאינו מאפשר להתבונן פנימה בלי עיוות של ההשתקפות

(3) טהינא מידהא = עצלות וריפיון

“עצלות” (טהינה) מוסברת כמצב דיכאוני של התודעה באופן כללי: זוהי תודעה אשר נמצאת ללא תנועה,כלומר תודעה ש”נסוגה לתוך עצמה”. תודעה במצב של עצלות אינה “נדלקת” או מתעוררת משום גירוי,שבתנאים רגילים היה מביא לתגובה (בין אם משהו “נעים” שהיה גורם להשתוקקות  ובין אם משהו” לא נעים” שהיה גורם לדחייה)

אין לבלבל מצב זה ,בשום אופן עם מצב של “איזון” (אופאקא) שבו התודעה שקטה, אבל בתשומת לב וערנות לכל הקורה כאן ועכשיו. במצב זה האדם חסר מוטיבציה, שום דבר אינו מעניין או מושך אותו, הוא מעביר כל דבר למחר

“ריפיון” (מידהא) מוסבר כמצב שבו התודעה “נטולת הבעה” או “נטולת רגשות”

הדימוי: “כמו עטלף שתלוי הפוך על עץ או מולסה (סוכר גולמי) שנצמד למקל ואינו נוזל או מנורת חמאה שבה החמאה קשה מדי מכדי לבעור”. כלומר, התודעה נמצאת במין “הילוך איטי”

חשוב להבין כי “עצלות ורפיון” אינם מתייחסים להיבט הגופני (היות וגם ארהנטים, אשר הרסו את המכשול הזה, יכולים גם הם לסבול מעייפות וחוסר אונים גופני) אלא להיבט המנטלי (התודעה שבאה לידי ביטוי ברגש). כלומר גם כאן, זהו “הצד השני” (התאום המשלים) של חוסר שקט וגם כאן מדובר על מצב גופני, שמבטא קושי רגשי/מנטאלי

אין לבלבל מכשול זה עם מצב של עייפות אמיתית, שמאותתת לנו להפסיק לתרגל וללכת לישון

הסימבול: אגם מכוסה באזוב וטחב, אשר מסתירים את מה שנמצא בתוכו. (אזוב וטחב מתפתחים רק במקום שבו אין מים זורמים ואין תנועה…).

(4) אודהאצ’א קוקוצ’א = חוסר שקט ודאגה

אודהאצ’א-היא חוסר שקט של התודעה (המיינד) או התרגשות של התודעה

קוקוצ’א– דאגה שהיא: או חרטה מביצוע של משהו רע (ולמעשה תוצאה הנובעת מביצוע של מעשה רע ), או דאגה מכך שלא מקבלים משהו שנתפס כטוב/נדרש/הכרחי/רצוי.

תזכורת: “חרטה על משהו רע שנעשה” אינה פוטרת את האדם מהתוצאות ההכרחיות שיבואו מכך (לפי חוק הסיבה והתוצאה). החרטה הטובה ביותר, היא הרצון שלא לחזור על אותו רוע.

חוסר שקט יכול להיווצר מכמה סיבות:

1. פעילות

2. עומס יתר – ברמה הרגשית או ברמה המנטאלית (אשר מציף אותנו)

3. פחד – קשור למכשול הקודם, ואשר ביטויו הגופני הוא “חוסר שקט” (הפרשת יתר של הורמונים כמו אדרנלין/הזעה/תחושת חום וכו’) ו”הכנה למצב התגוננות”

4. בריחה – כאשר אנו “נפגשים” עם נושא קשה/בעייתי/לא נעים (ברמה הרגשית או ברמה המנטאלית בד”כ) הנטייה שלנו היא לברוח ממנו (להכחיש/ להתעלם/ לא לעסוק בו) ו”אי שקט” (שהוא הביטוי הגופני לכך) יכול לשמש כ”רמזור” במקרה כזה

כלומר, הנקודה החשובה היא שחוסר השקט אינו “עומד בפני עצמו”, הוא משמש כאיתות/רמזור (ברמה הגופנית) לכך שיש משהו שמטריד אותנו ברמה הרגשית

הסימבול: רוח הנושבת על פני האגם ומעלה גלים על פניו

(5) ויצ’קיצ’א = ספקות עמוקים

ספק או חוסר החלטיות הוא: “זה אשר חסר את התרופה של החכמה”:

וי /VI = חוסר/DEVOID

צ’יקיצ’א /CIKICCHA = חכמה/WISDOM

המכשול הזה מוסבר גם בתור: ה”רוגז” כתוצאה ממחשבות מבולבלות  :

ויצ’י /VICI = חיפוש/ SEEKING

קיצ’א / KICCHA = רוגז/VEXATION

חשוב להבין כי המושג הנ”ל אינו בשימוש של “ספק כלפי הבודהא”: היות וגם “לא בודהיסטים” מדכאים באופן זמני ספק כאשר הם משיגים את (מצב התודעה של) הג’האנא.
הערה: רק כאשר משתמשים במושג ספק בתור אחד מעשרת  ה”כבלים”= סאמיוג’אנא (FETTERED) אשר קושרים את האדם לסאמסרה, שם המושג כולל ספק ביחס לבודהא (וכן לדהרמה  ולסנגה)

כאשר ההתייחסות היא בתור “מכשול”, ספק מצביע על “חוסר יציבות” או “חוסר החלטיות” של האדםכלפי משהו ספציפי שאותו אדם עשה או מתעתד לעשות

הפרשנים מסבירים “ספק” בתור חוסר היכולת לקבל החלטה ברורה/מוחלטת לכאן או לכאן, ובמילים אחרות “חוסר החלטיות”

בדרך כלל, הספקות שלנו מופנים כלפי כל מצב חדש (גופני/רגשי/מנטאלי) והם מייצרים לנו נימוק (בדרך כלל לא מודע) מדוע לא לשנות. ספקות מסוג זה מקורן: בבורות-חוסר ידיעה מהו טבעם האמיתי של הדברים ובפחד שמקורו באיום על תחושת “העצמי”

בניגוד לכך, ישנם “ספקות נאצלים” אשר בודקים את המצב הנוכחי שלנו ואינם מוכנים לקבל אותו “כפי שהוא”, באופן אוטומאטי. ספקות מסוג זה (השני) הן מנוע רב עוצמה לשינוי

ההליכה בדרך, מייצרת תהליך פנימי שבו הספקות מהסוג הראשון מתחלפים בספקות מהסוג השני (ואלו עוזרים לנו בדרך ואינם מהווים “מכשול”)

הסימבול: אגם שמלא בחול שלא שקע (עקב מחשבות מבולבלות…) שמעכיר את המים ואינו מאפשר לראות את הדברים בצלילות ובהירות.

ד. פירוט – שלבי ההכחדה הסופית של המכשולים

באופן עקרוני, ההכחדה (הסופית) של חמשת המכשולים נעשית רק באחד מארבעת שלבי ההארה:

1. היקשרות לתאוות החושים

ההתגברות (כאשר הם עולים) קיימת כאשר אדם מגיע לדרגת סאקאדאגאמי (הדרגה השנייה)
ההכחדה הסופית בהשגת אנאגאמי (הדרגה השלישית)
צורות “עדינות” של היקשרות, כמו היקשרות  ל”עולמות של חומר” (רופה ראגא) או ל”עולמות של רוח” (א-רופה ראגא) מוכחדות רק בהשגת – ארהנט (הדרגה הרביעית והאחרונה)

 2. דחיה/שנאה

גם כאן, ההתגברות בהשגת סאקאדאגאמי
ההכחדה הסופית בהשגת אנאגאמי

 3. עצלות/רפיון

מוכחדות (סופית) בהשגת ארהנט

4. חוסר שקט ודאגה

חוסר שקט מוכחד בהשגת ארהנט
דאגה מוכחד בהשגת אנאגאמי

5. ספק

מוכחד בהשגת סוטהאפאטאנא (הדרגה הראשונה) הן ספק “רגיל” (כפי שהוסבר מקודם – כמכשול) ,והן ספק בהקשר הבודהיסטי כאלמנט הקשור להשגת שלבי הארה (כלפי הבודהא, הדהרמה והסנגה)

ה. פירוט דיכוי  המכשולים – עבודה עם מרכיבי הג’הנא

הג’הנא – מצב התודעה הגבוה, מורכבת מחמישה אלמנטים אשר עוזרים לדכא/להתגבר (באופן זמני, כי ההכחדה הסופית, הוא בהתאם לאמור בסעיף קודם) את “חמשת המכשולים”: (#)

1.היקשרות לתאוות החושים: מרוסנת ע”י “ריכוז בנקודה אחת” = אקאגאטא

2.דחיה/שנאה: מרוסנת ע”י “שמחה, עליזות” (פיטי)

3. עצלות וקהות: מרוסנת ע”י “אנרגיה ומרץ” (וירייה)

4.חוסר שקט: מרוסן ע”י “שביעות רצון, אושר, שמחה”(סוקהא)

5. ספק: מרוסן ע”י “יישום/ החזקה מתמשכת (/המשכיות/שקדנות (ויצ’ארה)

(#) “ויטאקא” שהיא האלמנט השישי של הג’האנא, אינו מוזכר כאן

ו. כלים מעשיים – ריסון/ דיכוי חמשת המכשולים

לכל אחד מחמשת המכשולים קיימים שישה תנאים, אשר מובילים לריסון/התגברות זמנית על אותו  מכשול:

היקשרות לתאוות החושים:

1. אבחנת/ראיית החלק הדוחה של האובייקט (מה שתמיד קיים… למרות שלעיתים אנו מרוכזים בחלק הנעים ולא שמים לב לכך)
2. מדיטציה מתמשכת/קבועה על נושאים הקשורים לדחייה
3. ריסון/איפוק החושים
4. מתינות באכילה
5. חברות טובה (#)
6. דבור בעל ערך (#)

דחיה/שנאה:

1. אבחנת/ראיית  החלק הנעים של האובייקט (שמלווה עם מחשבות חיוביות)
2. מדיטציה מתמשכת/קבועה של נדיבות חומלת (מֶטָה)
3. מחשבה על כך שקארמה שייכת לי/ אני אחראי לקארמה שלי (ולכל אדם אחריות שלו)
4. הידבקות/לדגול בדעה זו (ADHERENCE) לגבי האחריות לקארמה
5. חברות טובה (#)
6. דיבור בעל ערך (#)

עצלות וקהות:

1. התבוננות על (האובייקט של) מתינות באוכל במדיטציה
2. שינוי של תנוחות הגוף
3. התבוננות על (האובייקט של) אור– במדיטציה
4. חיים במקום פתוח
5. חברות טובה (#)
6. דיבור בעל ערך (#)

חוסר שקט ודאגה:

1. השכלה (במובן של תוספת ידע) ולימוד
2. תישאול/לשאול שאלות  או דיון (DISCUSSION)
3. הבנת של הטבע/העקרונות/הבסיס של המשמעות של הוינאייה (קוד ההתנהגות של הסנגה/הנזירים)
4. התרועעות/התחברות עם נזירים בכירים
5. חברות טובה (#)
6. דיבור בעל ערך  (#)

ספקות:

1. ידע של הדהרמה (התורה של הבודהא) ושל וינאייה (ההנחיות לנזירים)
2. דיון או שאלות
3. הבנת העקרונות של המשמעת של הוינאייה
4. אמון מוגבר
5. חברות טובה (#)
6. דיבור בעל ערך(#)

(#) כפי שניתן לראות – שני כלים אלו קיימים עבור כל “חמשת המכשולים

 ז. סיכום – החשיבות בעבודה עם “חמשת המכשולים

ברמה הבסיסית (שאין לזלזל בה…) העבודה עם חמשת המכשולים וההצלחה לרסן ולדרג אותם (אפילו באופן זמני) משפרת את איכות החיים שלנו. זאת מכיוון שכל אחד מאותם חמשת המכשולים פוגע בנו ברמה היומיומית

ברמה הגבוהה יותר, יש כאן תהליך הכרחי: עבודה על חמשת המכשולים וריסונן הזמני הופכות את התודעה לטהורה/מטוהרת יותר, מה שמאפשר לנו לעבוד עם הג’האנות
תודעה מטוהרת היא כמו מראה משויפת שמאפשרת לשקף באופן מושלם ובפרופורציות הנכונות כל דבר
חשוב להבין: עדיין אין חופש מוחלט מ”מחשבות שליליות” – היות והריכוז עליהם רק מדכא/מכבה באופן זמני את הנטיות (סאנקהארות) השליליות
החופש המוחלט – הדיכוי הסופי של “חמשת המכשולים”, הוא “ראיית הדברים כפי שהם באמת” או “ניבאנא”, אשר מושגת בשלב מתקדם הרבה יותר של הדרך (4 שלבים: סוטאפאטאנא, סאקאדאגאמא, אנאגאמי,  ארהנט)

כלומר, אם נחזור ל”אמת הנאצלת הרביעית” ולשלושת “הקבוצות”:

1.  מוסר/התנהגות מוסרית/משמעת מוסרית ( סילה) שמכוונת את הדיבור ואת המעשה
2.  ריכוז/משמעת מנטלית (סמאדהי) שולט על התודעה
3. אבל רק חוכמה/תובנה (פאנייה) שהיא השלב הסופי מאפשרת (להולך בדרך) להכחיד סופית את הזיהומים אשר רוסנו/ הוכחדו זמנית בעזרת סמאדהי (הריכוז והעבודה עם הג’האנות)
תזכורת: ויוכחדו סופית רק בהשגת אחד מ 4 שלבי ההארה.

התהליך הזה של “השגת תובנה/חכמה” (בעזרת סמאדהי) מחייב עבודה על חמשת המכשולים, כבסיס הכרחי להתקדמות:בחינת מה שקרוי “אני”, אשר מביאה להבנה שזהו לא יותר מאשר “קומבינציה/תרכובת של גוף ותודעה שמשתנה ללא הרף”

ה”ניוואראנא” – חמשת המכשולים

א.  מהם חמשת המכשולים חמשת הניוואראנא (המכשולים) הם חמש תכונות המהוות מכשולים לתודעה  ו”מעוורים” את היכולת לראיה מנטאלית.(#) ההופעה שלהם אינה מאפשרת להגיע ל: – …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו