EN
EN

האמת הנאצלת השלישית

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

א. הכחדת ה”צמא” (טהנהא)

הבודהא מגדיר כך את הפסקת דוקהא:

“הו נזירים, מהי האמת הנאצלת על הפסקת דוקהא?
זוהי ההפסקה המוחלטת, ההכחדה של אותה השתוקקות, של התקווה לה, (זהו) הוויתור עליה, החופש ממנה וההתרחקות ממנה”

הכחדת ההשתוקקות (אותו “צמא”) נחוצה כדי להגיע להפסקה (נירודהא) של הלידה מחדש ושל הסבל (דוקהא) – כלומר (להגשים שחרור/חופש (ניבאנה/ נירוואנה)

ב. מהי “ניבאנה”

בעזרת השפה שאנו מדברים (מילים) לא ניתן להסביר או להגדיר את האמת המוחלטת או המציאות המוחלטת – את נירוואנה. מילים הן סמלים שמייצגים רעיונות ודברים שאנו מכירים, אך מילים אלו אינן יכולות למסור את טבעם האמיתי של הדברים

“אנשים בורים מסתבכים במילים – כפי שהפיל מסתבך בבוץ” (וכך, משל הצב והדג), לכן נירוואנה מתוארת בדרך כלל במונחים “שליליים” (ולכן – “פחות מסוכנים”) – כמו: “הכחדת הצמא”, “לא ניתנת לחלוקה”, “לא מותנה”, “עצירת ההשתוקקות”, “הפסקה”, “כיבוי”, “הכחדה”

כפי שמגדיר אותה הבודהא-במקומות שונים:

“זוהי הפסקתו המוחלטת של אותו “הצמא”, הוויתור עליו, ההתנכרות לו, השחרור ממנו, הניתוק ממנו”

“השקטת כל הדברים המותנים, ויתור על כל המכשולים, חיסול “הצמא”, ניתוק, נירוואנה”.

“הו ראדא, הכחדת ה”צמא” היא נירוואנה”

גם תשובתו של סאריפוטא (תלמידו הבכיר של הבודהא) לשאלה הישירה: “מהי נירוואנה”? היא: “הכחדת ההשתוקקות, הכחדת השנאה, הכחדת האשליה”

ג. . האם ה”ניבאנה” היא שלילית/ השמדה עצמית

משום שהנירוואנה מתוארת במונחים שליליים – רבים אימצו את הרעיון המוטעה שהנירוואנה היא שלילית – והיא באה לידי ביטוי בהשמדה עצמית.

נירוואנה אינה השמדה עצמית בשום פנים ואופן, מכיוון שאין “עצמי” שאותו צריך להשמיד. (אם בכלל) נירוואנה פירושה השמדה של האשליה, של הרעיון המוטעה של ה”אני”.

שלילת מצבים שליליים – אינה בהכרח שלילית – למשל: “בריאות” בסנסקריט היא “א-רוגיייה”– שפרושה “העדר מחלה”, “בן אלמוות” הוא – “אמראטה” שפרושו “לא בן מוות”

איש לא יאמר שחופש הוא דבר שלילי – אבל, אפילו לחופש יש צד שלילי – הוא תמיד שחרור ממשהו רע, משהו שמפריע. כך גם נירוואנה, החופש המוחלט – חופש מכל מונחי הדואליות, היחסיות, הזמן והחלל

הבודהא מסביר כיצד ניתן להתגבר על ההשתוקקות:

“יהא זה בעבר, בהווה או בעתיד, מי מהנזירים (ביקהוס) אשר מבין ומתייחס לתאווה ולתענוגות שבעולם בתור ארעיות (אניצ’א), סבל ( דוקהא) ולא -אני (אנאטה), כאל מחלות וגורמים לדעיכה והתפרקות, הוא זה שיתגבר על ההשתוקקות”

“דרך ההעלמות וההכחדה של ההשתוקקות  (טנהא)- ההיצמדות (אופאדנה) מוכחדת.  דרך ההכחדה של ההיצמדות – התהליך של התהוות (בהאווא) נכחד. דרך ההכחדה של התהליך (הקראמטי) של התהוות – לידה מחדש  (ג’אטי)  דעיכה ומוות, צער, קינה, סבל, מצוקה וייאוש מוכחדים. כך נוצרת הכחדה מלאה של כל הסבל (דוקהא)”

“לכן ההעלמות, הכחדה והתגברות על חומר, תחושות, תפישות, מבנים מנטליים והכרה (הכוונה להיצמדות/ההזדהות עם חמשת המיצרפים): זוהי ההכחדה של סבל (דוקהא), הסוף למחלה, ההתגברות על זקנה ומוות”

ד. גם הפסקת דוקהא טמונה בדוקהא עצמו

כפי שראינו “באמת הנאצלת השנייה” (ההתעוררות/המקור של דוקהא) גם הפסקת ה- דוקהא (והגשמת ניבאנה) – טמונה בטבע הדוקהא עצמו

אין “חוק טבע” או “צו אלוהי” שדורש מאיתנו לסבול, אלא  ישנה אפשרות, שפתוחה לכל אחד מאיתנו, לסיים את מעגל ה”סאמסרה” והדבר מצוי (רק) באחריותנו

כיצד לעשות זאת? מהי הדרך המובילה המוביל להפסקת דוקהא? זאת היא “האמת הנאצלת הרביעית”

האמת הנאצלת השלישית

א. הכחדת ה”צמא” (טהנהא) הבודהא מגדיר כך את הפסקת דוקהא: “הו נזירים, מהי האמת הנאצלת על הפסקת דוקהא? זוהי ההפסקה המוחלטת, ההכחדה של אותה השתוקקות, …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו