EN
EN

נדרים

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

טניסארו בהיקהו הוא נזיר ממוצא אמריקני במסורת נזירי היער של תאילנד. הוא הוסמך לנזירות בשנת 1976 על-ידי מורו אג’אהן פואנגג’וטיקו, מתלמידיו של מאסטר המדיטציה הנודע אג’אהן לי דהמהדארו. בשנת 1991 הוא סייע בהקמת מנזר Metta Forest Monastery בסן דיאגו, קליפורניה, שהוא עומד בראשו. טניסארו בהיקהו הוא מתרגם פורה של רבים מכתבי הקאנון הפאלי, ומחברם של ספרים חשובים רבים.

* * *

כשאתם קוראים את האוטוביוגרפיה של אג’אהן לי, תוכלו לשים לב למספר הנדרים שנָדַר: נָדר לשבת במדיטציה כל הלילה, נדר לשבת כך וכך שעות, נדר לעשות את זה, נדר לוותר על זה. המילה בתאית לנֶדר (שבועה, הבטחה, התחייבות) היא אדהיטאן [אַדְהִיטַאנׇה], שאפשר לתרגם אותה גם כנחישות. אתם מקבלים החלטה, אתם נחושים לעשות איזה דבר. קבלת החלטות מסוג זה מחזקת את התרגול שלכם. אחרת אתם פשוט יושבים במדיטציה פרק זמן מסוים, וכשזה מתחיל להיות קשה – “טוב, זה מספיק להיום”. אינכם חורגים מאזור הנוחות שלכם. לכן אינכם זוכים לטעום ממה שנמצא מחוץ לגבולות הציפיות שלכם.

כפי שאמר הבודהה, מטרת התרגול היא לראות מה שלא ראיתם קודם מעולם, להבין מה שלא הבנתם קודם מעולם, ורבים מהדברים האלה שלא ראיתם או לא הבנתם מצויים מעבר לגבולות הדמיון שלכם. כדי לראות אותם, עליכם ללמוד כיצד לדחוף את עצמכם יותר מכפי שאתם יכולים לדמיין. אך זה צריך להיעשות במיומנות. לכן אמר הבודהה שנחישות איתנה צריכה לכלול ארבע איכויות: הבחנה, אמת, ויתור ושלווה.

בהבחנה כאן הכוונה לשני דברים. ראשית פירושה להציב מטרות חכמות: ללמוד כיצד לזהות נדר שיש בו תועלת, נדר שמכוון לדבר שיש לו ערך ממשי, נדר שבו אתם דוחפים את עצמכם לא מעט מדי ולא יותר מדי – משהו שמצוי מעבר לציפיות הרגילות שלכם אבל לא רחוק עד כדי קריסה. שנית, בהבחנה הכוונה להבנה בהירה מה עליכם לעשות כדי להשיג את מטרותיכם – אילו גורמים יקרבו אתכם לתוצאות שאתם מבקשים.

חשוב שיהיו לכם מטרות ברורות בתרגול שלכם. בעניין הזה רבים טועים. רבים חושבים שהצבת מטרה פירושה שאתם תמיד מדוכאים כי אינכם משיגים את מטרותיכם. אבל זו אינה הדרך הנכונה להתייחס למטרות באופן מיומן. אתם מציבים מטרה שהיא מציאותית אך מאתגרת, אתם מעריכים אילו גורמים, אילו פעולות יביאו אתכם לשם, ואז אתם מתמקדים באותן פעולות.

אינכם יכולים לתרגל ללא מטרה, מפני שללא מטרה הכול יתמוטט ואתם עצמכם תתחילו לתהות מדוע אתם כאן, מדוע אתם יושבים במדיטציה, ולמה אתם לא יושבים כעת בחוף הים. המפתח מצוי בלימוד כיצד להתייחס למטרתכם באופן נבון. זהו חלק מההבחנה המהווה את הגורם הזה בנחישות.

לעתים מלמדים אותנו לא להציב מטרות בישיבת המדיטציה. בדרך כלל זה כך בריטריטים של מדיטציה. אתם נמצאים בסביבה מלחיצה מאוד, עומד לרשותכם זמן מוגבל, ולכן אתם דוחפים, דוחפים, דוחפים. ללא הבחנה אתם עשויים לגרום לעצמכם נזק. ולכן, במסגרות מוגבלות כאלה יהיה חכם יותר לא להתמקד בתוצאות מסוימות שתרצו להתפאר בהן אחרי הריטריט: הייתי שבועיים במנזר ההוא, או שבוע אחד במרכז המדיטציה הזה, וחזרתי עם הג’הַאנה הראשונה. כמו פְּרס. לרוב זה יסתיים – אם קיבלתם משהו שאתם יכול לכנות ג’האנה כשאתם חוזרים הביתה – במנגו לא בשל. יש לכם מנגו ירוק על העץ ומישהו בא ואומר, “מנגו בשל הוא צהוב והוא רך”. אז אתם מועכים את המנגו שלכם כדי שיהיה רך וצובעים אותו בצהוב כדי שייראה בשל, אבל זה לא מנגו בשל. זה מנגו הרוס.

הרבה מ”הג’הַאנות המוכנות להגשה” הן בדיוק כאלה. אתם קוראים שזה אמור להיות ככה, להכיל מרכיב כזה ואחר, ולכן אתם מוסיפים קצת מזה וקמצוץ מזה, ומיד! – הנה לכם: ג’האנה. כשאתם מציבים לעצמכם מגבלות זמן כאלה, אתה מקבלים בסופו של דבר משהו שלא ברור מהו בעצם.

כשאינכם בריטריט, כשאתם מתבוננים במדיטציה כחלק יומיומי בחייכם, אתם צריכים שיהיו לכם מטרות כלליות, לטווח ארוך. וָלא, התרגול שלכם מאבד מיקוד, ו”התרגול של חיי היומיום” נעשה לביטוי מפואר למה שהוא למעשה חיי היומיום הפשוטים שלכם כפי שהיו תמיד. עליכם להתמיד ולהזכיר לעצמכם מדוע אתם יושבים במדיטציה, מהי בעצם משמעות המדיטציה בטווח הארוך, בעתידכם. אתם רוצים שמחה אמיתית, שמחה שתוכלו לסמוך עליה, סוג השמחה שתישאר איתכם בכל מצב, בטוב וברע.

וכשברורה לכם מטרתכם, עליכם להשתמש בהבחנה גם כדי להבין כיצד להגיע אליה ולעודד את עצמכם להישאר בנתיב שבחרתם. פירוש הדבר לעיתים קרובות הוא להסב את תשומת הלב מהמטרה ולמקד אותה בצעדים שיביאו אתכם לשם. אתם מתמקדים במה שאתם עושים יותר מאשר בתוצאות שאתם מקווים להשיג. לדוגמה, אינכם יכולים לשבת כאן ולומר, “אני עומד להשיג את הג’הַאנה הראשונה”, או הג’האנה השנייה, או כל דבר שהוא, אבל אתם כן יכולים לומר, “אני מתכוון להישאר כאן ולהיות בתשומת לב מלאה לכל נשימה במשך השעה הקרובה. כל נשימה ונשימה”. זוהי התמקדות בגורמים. אם תשיגו או לא תשיגו רמה מסוימת של ג’האנה – זה כבר בתחום התוצאות. ללא הגורמים, התוצאות לא יושגו, כך שהבחנה מתמקדת בגורמים ומניחה לגורמים לדאוג לתוצאות.

היסוד הבא – מרגע שהחלטתם מהי מטרתכם ואיך אתם מתכוונים לגשת אליה – הוא להישאר נאמנים להחלטתכם זו. במילים אחרות, אתם באמת דבקים בשבועתכם ולא משנים פתאום את החלטתכם באמצע הדרך. הסיבה הטובה היחידה לשנות את דעתכם תהיה אם תראו שאתם גורמים לעצמכם נזק ממשי. אז אולי תרצו לשקול שוב את המצב. אבל, אם אלה רק אי-נוחות או קושי, אתם דבקים בהחלטתכם ויהי מה.

זוהי דרככם ללמוד לסמוך על עצמכם. אמת, “סַצָ’ה”, אינה רק אמירת אמת. משמעותה גם באמת לדבוק בדבר שהחלטתם לעשות. אם אינכם דבקים בו באמת, אתם בוגדים בעצמכם. וכשאינכם יכולים לסמוך על עצמכם, על מי תסמכו? אתם מקווים שיימצאו אחרים לסמוך עליהם, אבל הם אינם יכולים לעשות את מה שאתם צריכים לעשות. כך שאתם לומדים להיות נאמנים לנחישותכם.

היסוד השלישי בנחישות הוא ויתור. במילים אחרות, בד בבד עם היותכם נאמנים לנחישותכם, יש דברים שיהיה עליכם לוותר עליהם. יש פסוק בדהמפדה: “אם אתם מוצאים שמחה גדולה יותר בוויתור על שמחה פחותה ממנה, היו נכונים לוותר על השמחה הפחותה למען השמחה הגדולה יותר”.

חוקר פאלי מפורסם התעקש פעם שזו אינה יכולה בשום אופן להיות משמעות הפסוק מאחר שהוא כל כך מובן מאליו. אך אם אתם מתבוננים בחייהם של בני אדם, אין זה מובן כלל וכלל. פעמים רבות הם מוותרים על שמחה לטווח הארוך ובוחרים בסיפוק מיָדי. אם אתם בוחרים בדרך הקלה ליום אחד, אתם תבחרו בדרך הקלה גם ביום הבא וגם בזה שאחריו, והמטרה ארוכת הטווח לעולם לא תתגשם. התנופה לעולם אינה נבנית.

הדברים שלמעשה מושכים אתכם לסטות מהדרך הם אלה שנראים טוב ומבטיחים סיפוק מהיר. אך מרגע שהשגתם את מבוקשכם, פעמים רבות אינכם שבעי רצון כלל – הכול היה אשליה. או שאתם אולי זוכים למעט סיפוק, אבל זה לא היה שווה את זה.

זו אחת הסיבות מדוע הבודהה מציג את הדימויים החזקים האלה לחסרונות של עונג חושי. טיפת דבש על להב סכין. לפיד בוער שאתם מחזיקים לפניכם, נגד כיוון הרוח, בזמן שאתם רצים. פיסת בשר זעירה שציפור קטנה אוחזת בטפריה בעוד אחרות, ציפורים גדולות יותר, מתקרבות כדי לגזול אותה ממנה, והן מוכנות להרוג את הציפור הקטנה אם לא יזכו בפיסת הבשר.

אלה הם דימויים קשים, אבל הם קשים במכוון, מפני שכשהתודעה מתקבעת על עונג חושי היא אינה מוכנה להקשיב לאף אחד. היא לא תושפע מדימויים רכים, עדינים. אתם צריכים להמשיך ולהזכיר לעצמכם במילים ברורות שאם תתבוננו באמת בתענוגות חושיים, תמצאו שאין שם הרבה: לא שביעות רצון אמיתית והרבה מאוד סכנה אמיתית.

פעם היה לי חלום שהציג את ממלכת החושים כאילו יש בה רק שני סוגים של בני אדם: חולמים ופושעים. יש מי שיושבים וחולמים על מה שהיו רוצים, ויש אחרים שמחליטים שלא יקבלו “לא” כתשובה, הם ישיגו את מה שהם רוצים גם אם יצטרכו לפעול באלימות. זה עולם שלא נעים להיות בו. כזה הוא באמת עולם החושים, אבל אנחנו נוטים לשכוח את זה מכיוון שאנחנו שקועים כל כך בחלומות שלנו, שקועים כל כך בתשוקות שלנו, עד שאיננו רואים את מציאות מעשינו במהלך החלום, את מעשינו במהלך הניסיון שלנו להשיג את מה שאנו משתוקקים לו.

כך שעליכם ללמוד להרהר לעיתים קרובות בדברים האלה. זו אחת הסיבות מדוע הנחישות צריכה להתחיל בהבחנה. עליכם להשתמש בהבחנה לכל אורך הדרך כדי להזכיר לעצמכם שהתענוגות הפחותים הם באמת פחותים. הם אינם שווים את המאמץ ובמיוחד הם אינם שווים את הדבר שאתם מוותרים עליו במונחים של עונג רב יותר, שמחה רבה יותר, חיים טובים יותר.

היסוד הרביעי והאחרון בנחישות נכונה הוא שלווה. אתם מנסים לשמור את התודעה רגועה כשאתם צועדים בדרך להגשים את מטרותיכם. אל תתרגזו בגלל קשיים, אל תתרגזו בגלל הדברים שעליכם לוותר עליהם, אל תתרגזו בגלל הזמן שכבר העברתם בדרך וכמה נותר עוד ללכת. היו שלווים והתמקדו בצעד הבא, זה שממש לפניכם, ונסו לשמור על מצב רוח מאוזן לכל אורך הדרך.

המשמעות השנייה של שלווה כאן היא שמרגע שהשגתם את המטרה צריכה להיות לכם תחושה יציבה של שקט. אם השגתם את המטרה והתודעה עדיין מרוגשת, סימן שבחרתם במטרה הלא-נכונה. צריכים להיות הַשקטה עמוקה יותר, רוגע עמוק יותר שעולה כשמטרתכם מושגת.

כפי שאמר הבודהה, ברור מאליו שבזמן שאתם פועלים למען מטרה תהיה מידה כלשהי של חוסר סיפוק. אתם רוצים משהו אבל אתם עדיין לא שם. יש מי שאומרים שכדי להיפטר מאותו חוסר סיפוק, עליכם פשוט להנמיך את הרף. אל תציבו לכם מטרות. אבל זה באמת אומר לוותר לעצמכם בקלות, וזו דרך מאוד לא מיומנת להיפטר מאותה תחושה של אי-שביעות רצון. הדרך המיומנת היא לעשות את מה שצריך להיעשות, צעד אחר צעד, כדי להגיע למטרה, להשיג את מה שאתם רוצים. אז, אם המטרה נכונה, חוסר הסיפוק יתחלף בשלווה עמוקה.

כך, כשאתם מתבוננים במטרות ישיבת המדיטציה שלכם, במטרות חייכם, נסו לזכור את ארבע האיכויות האלה: הבחנה, אמת, ויתור ושלווה. בחרו את מטרתכם ואת הדרך שבה תלכו כדי להגיע אליה מתוך הבחנה נכונה. משתגיעו להחלטה כי זו אכן מטרה ראויה, היו נאמנים לנחישותכם; אל תבגדו בה. היו נכונים לוותר על ההנאות הפחותות העומדות בדרככם, ונסו לשמור את תודעתכם מאוזנת בעת שאתם צועדים בדרך להשגת מטרתכם. כך תמצאו שאתם מותחים את גבולות יכולתכם – לא עד נקודת שבירה אלא בדרכים שמאפשרות לכם לצמוח.

כשאתם לומדים לדחוף את עצמכם קצת יותר, וקצת יותר, ועוד קצת יותר ממה שחשבתם לאפשרי, תמצאו שכל דחיפה קטנה כזו, ועוד אחת, ועוד אחת, מצטברות בסופו של דבר, מתווספות זו לזו, ואתם נוכחים לדעת שהתרגול יכול להביא אתכם למקומות שאלמלא כן לא הייתם מעלים בדמיונכם.

נדרים

טניסארו בהיקהו הוא נזיר ממוצא אמריקני במסורת נזירי היער של תאילנד. הוא הוסמך לנזירות בשנת 1976 על-ידי מורו אג’אהן פואנגג’וטיקו, מתלמידיו של מאסטר המדיטציה הנודע …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו