הצעות לאימון בוויתור (נקהמה פארמיטה)

אג’אהן סוצ’יטו (Ajahn Sucitto), יליד אנגליה, מבכירי הנזירים המערביים במסורת נזירי היער התאילנדים. הוסמך לנזירות ב-1976 בתאילנד, ב-1978 חזר לאנגליה, והיה שותף לייסוד מנזר Cittaviveka (במערב סאסקס, אנגליה) – המנזר המערבי הראשון במסורת הזו. בשנים 1992–2014 הוא כיהן כאב המנזר הזה. אג׳אהן סוצ׳יטו מנחה ריטריטים ברחבי העולם, והוא מחברם ועורכם של פרסומים רבים.

* * *

ויתור יוצר בהירות במה שקשור לצרכים ולתשוקות. יש לו השפעה מחזקת כי הוא מציע לנו הזדמנות להשתחרר מלחצים שצריכה ומעמד יוצרים. הוא גם טוב ללב ודרוש למדיטציה, מפני שהוא מחזיר את תשומת הלב שלנו לכאן ועכשיו. כך הוא משרה בנו רגיעה, כי איננו עסוקים אז בבעלות על דברים או בהיותנו מיוחדים. ההווה הזה צומח בנו מעצמו, וכשאנו מאפשרים בזמן הזה לרעיונות ולהלכי רוח להתעורר ולחלוף ומקבלים אותם בלב אוהב, נוכל להגיע לתובנות ולשלווה תמידית.

התבוננות

דמיינו שאתם צריכים לשאת אִתכם, על גבכם, כל מה שאתם זקוקים לו באמת. מה תיקחו? ומכל מה שנותר, מה יהיה ראוי בעיניכם לחזור ולקחת גם אותו? ואם זה כל מה שיש לכם, איך תרגישו?

חִשבו שעכשיו יש לכם דברים – כמו מכשירי חשמל ומוצרי נוחות – שעוד לא הומצאו לפני עשר או עשרים שנה. אתם, וגם אחרים, הסתדרתם יפה בלעדיהם. בדומה לזה, בעוד כמה שנים יהיה אפשר לקנות מוצרים שלא תוכלו לעמוד בקסמם – ובכל זאת היום החיים מתנהלים כסדרם גם בלעדיהם. איפה הלחץ?

בכל פעם שיש לכם תחושה ש”לא מספיק”, שאלו “מתי זה היה ‘מספיק'”? ו”מתי זה יהיה ‘מספיק'”?

“כל מה שהוא שלי, יקר ומהנה, ייהפך למשהו אחר, נפרד ממני”. נכון או לא נכון? חִשבו שכשנמות לא נוכל לקחת איתנו דבר – למעט המצב התודעתי שלנו. במה אתם רוצים להחזיק? איך תרגישו כשהדבר הזה לא יהיה עוד בידיכם? האם אתם יכולים עכשיו לאמן את עצמכם להרפות מעט מההיאחזות שלכם בדברים?

פעולה

שימו לב לחפץ שלא הבחנתם בו שנים, או לספר על מדף הספרים שלכם שכבר קראתם לפני שנים. העבירו אותו לחדר אחר או סגרו אותו במגירה. מה חסר? מהי ההרגשה?

בפעם הבאה שתצאו לקניות, החליטו מה אתם רוצים לקנות וקנו רק את הדברים שהחלטתם עליהם. אם יש איזה דבר אחר שמושך את ליבכם, צאו מהחנות והמתינו כמה דקות לפני שתחליטו אם לחזור פנימה כדי לקנות אותו. מהי ההרגשה?

הפסיקו לעבוד כשאתם מתעייפים, או קצת לפני כן. חִשבו על ההרגשה ש”עדיין לא סיימנו”. מתי דברים מסתיימים בכלל? אַמנו את עצמכם לעבוד לפי ההנחיות האלה: היו מוכנים להניח היום למשימות שלא סיימתם, ובמקום לנסות להשלים אותן, הקדישו כמה דקות להשלטת סדר כדי שלמחרת יהיה לכם קל יותר להתחיל שוב בעבודתכם. וללא קשר לעיסוקכם, חִשבו שיבוא יום שבו לא תהיו מסוגלים עוד להמשיך לעסוק בו. מה יקרה אז? האם בלתי אפשרי שמישהו אחר יתפוס את מקומכם? או שעבודתכם תוכל להיעשות בשיטה אחרת כלשהי?

מדיטציה

עִמדו ברגלים ישרות. רַככו את הברכיים כך שרגליכם לא יהיו נעולות ומשקל גופכם יתחלק באופן שווה על כפות הרגליים. אפשרו לזרועות להיתלות במרחק מה לצידי גופכם והרפו את הכתפיים ואת הפנים. עִמדו כך כחמש דקות. עמדו בתשומת לב, אך הרפו מהדחף לעשות משהו, לדעת משהו, או להרגיש משהו מיוחד. פשוט קבלו את היותכם במקום שאתם נמצאים בו עכשיו.

אם יש לכם זמן, אתם יכולים להשתמש בהנחיות האלה גם בישיבה. דרך אחת לפתח ריכוז והתמסרות במדיטציה היא פשוט להמשיך ולראות מה אתם עושים, פסיכולוגית, שאינכם צריכים לעשות – לדאוג, לתכנן, לקוות לתוצאות – ולהפסיק לעשות זאת. בה בעת, את הדברים שאתם מיומנים בהם – לשבת זקוף, להתרכז בנשימה, בשאיפה ובנשיפה – “עשו” ביסודיות (מכל פעילות אחרת, זה בעיקר עניין של אימון והסתגלות), ותיהנו מכך.