EN
EN

נדיבות

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

גיל פרונסדל (Gil Fronsdal) הוא המורה הבכיר ב-Insight Meditation Center ברדווד סיטי, קליפורניה. הוא מתרגל ויפסנא וזן, באסיה ובארה”ב, מאז 1975. הוא היה נזיר במסורת התהרוואדה בבורמה, ומאוחר יותר הוסמך ככומר זן. הוא בעל תואר דוקטור בלימודי דת מאוניברסיטת סטנפורד, ומחברם של ספרים ומאמרים רבים. 

* * *

“לו ידעו הבריות, כפי שאני יודע, את תוצאותיהם של נתינה ושיתוף, לא היו אוכלים מבלי לתת, ולא היה כתם האנוכיות מכסה את תודעתם. אפילו אם הייתה זו נגיסת המזון האחרונה שתמלא את פיהם, לא היו אוכלים ללא שיתוף, אם היה לידם מישהו לקבל את תשורתם.”

איטיווטקה 26 

התרגול של נתינה, או דאנה בפאלי, תופס מקום מרכזי בלימודיו של הבודהה. כאשר לימד  סדרה הדרגתית של תרגולים שמלווים את האנשים בהתקדמותם בדרך, הוא תמיד התחיל בשיחה על החשיבות והיתרונות שבתרגול נדיבות. על בסיס זה, הוא דיבר על החשיבות של והיתרונות של תרגול אתיקה. לאחר מכן שוחח על שיטות להשקטת התודעה, ולבסוף הוא תיאר את תרגולי התובנה, שכאשר הם נתמכים על-ידי תודעה רגועה ויציבה, מובילים להארה. לעיתים קרובות, כאשר אדם הגיע להתעוררות, הבודהה הנחה אותו לצאת ולהיטיב עם הזולת, לתת שירות. ניתן לראות בשירות לזולת פעולה של נדיבות, כך שהדרך הבודהיסטית מתחילה ונגמרת במעלה הזו.

דאנה מתייחסת לפעולה של הנתינה ולתרומה עצמה. הבודהה השתמש במילה צַ’אגָה בהתייחסות למעלה הפנימית של נדיבות שמבטיחה שהדאנה מקושרת לדרך. השימוש בצ׳אגה הוא משמעותי במיוחד כי היא גם מתפרשת כ”וויתור” או “שמיטה”. פעולה של נדיבות מצריכה נתינה מעבר למה שנדרש, מקובל, או מצופה ביחס למשאבים או הנסיבות של הנותן. בוודאי שהיא כוללת ויתור על קמצנות, היאחזות וחמדנות. בנוסף, נדיבות מצריכה ויתור על היבטים מסוימים של אינטרס עצמי ובכך היא נתינה של העצמי. הבודהה הדגיש שהערך הרוחני של מתנה תלוי לא בכמה ניתן אלא בגישה של הנתינה. תרומה קטנה של מי שאמצעיו מוגבלים נחשבת בעלת משמעות רוחנית גדולה יותר מתרומה גדולה אבל חסרת משמעות אישית מאדם בעל אמצעים.

לאנשים רגילים, הבודהה החשיב צבירה של עושר בדרכים מוסריות כמקור מיומן לאושר. אולם הוא לא ראה בעושר מטרה בפני עצמה. הערך טמון בשימוש בעושר. הבודהה השווה אדם שנהנה מעושרו בלי לחלוק אותו עם אחרים למי שכורה בעצמו את קברו. הבודהה גם השווה אדם שהרוויח ביושר את עושרו ומחלק ממנו לנצרכים לאדם עם שתי עיניים. הקמצן הושווה לאדם בעל עין אחת בלבד.

הבודהה הבין את הנתינה כמקור רב-עוצמה לאיכות שנושאת תועלת לטווח ארוך בחיים האלה ובחיים הבאים. למרות שהלימודים על איכות פחות משמעותיים לרבים ממתרגלי הדהרמה המערביים, הלימודים האלו מצביעים על דרכים נסתרות שבהן ההשלכות של מעשינו חוזרות אלינו.

דרך אחת שבה הנותן רואה את הנדיבות שלו חוזרת אליו היא “קרמה מידית”, שהיא הרעיון הבודהיסטי שלמעשיך יש השלכה ישירה על מצב התודעה והלב שלך גם מידית כאשר אתה עושה אותם. ההשלכות של נתינה הן מופלאות עכשיו בהווה. אם אנו נוכחים ופתוחים להן, אנו יכולים לקבל את ההשלכות הנפלאות האלו בעת פעולת הנתינה.

הבודהה הדגיש את השמחה שבנתינה. דאנה אינה חובה ואין כוונה שתינתן בחוסר רצון. ההפך, דאנה צריכה להיעשות כאשר הנותן “שמח לפני, בעת, ואחרי הנתינה”. 

ברמה הבסיסית ביותר, משמעותה של דאנה במסורת הבודהיסטית היא נתינה מרצון ללא ציפייה לתמורה כלשהי. הפעולה של הנתינה נובעת מחמלה ומרצון טוב, או הרצון ברווחתו של האחר. אולי דאנה נוגעת יותר באיך אנחנו עושים מאשר במה שאנו עושים. באמצעות הנדיבות אנו מפתחים רוח נדיבה. נדיבות של הרוח תוביל לנדיבות בפעולה, אבל היות אדם נדיב יותר חשוב מפעולה מסוימת של נדיבות; שהרי אפשר לתת מבלי שזו תהיה פעולה של נדיבות.  למרות שנתינה כדי לעזור לזולת היא חלק חשוב של המוטיבציה והשמחה שבנתינה, הבודהה התייחס לנתינה למען השגת ניבאנה ככוונה העילאית. למטרה זו “אדם נותן מתנות כדי לעטר וליפות את התודעה”. בין העיטורים האלה נמצאים אי-היאחזות, אהבה חומלת, ודאגה לרווחתם של אחרים. 

נדיבות

גיל פרונסדל (Gil Fronsdal) הוא המורה הבכיר ב-Insight Meditation Center ברדווד סיטי, קליפורניה. הוא מתרגל ויפסנא וזן, באסיה ובארה”ב, מאז 1975. הוא היה נזיר במסורת …

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו