EN
EN

כיצד לשמר את התשוקה ולקבל את חיינו במלואם ללא העדפה?

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

Zenkei Blanche Hartman  – ראש מנזר הזן של סן פרנסיסקו

Geshe Tenzin Wangyal Rinpoche  – ממשיך שושלת של מסורת בון דזוגצ’אן טיבט  

Narayan Helen Liebenson  – מורה במרכז המדיטציה בקיימברידג’ 

 

* * *

 

שאלה: איך לשמר את התשוקה בחיינו ועדיין ליישם את הלימוד על פיו עלינו לקבל את הפנים השונות של החיים באיזון נפש?

 

הלן ליבנסון:

איני חושבת שיש קונפליקט מובנה בין חיים בתשוקה וחיים באיזון נפשי. לא רק שתשוקה ואיזון נפשי  יכולים להתקיים יחדיו, הם אף יכולים לעבוד ביחד בהרמוניה.

כאשר אני משתמשת במילה “תשוקה”, אני מתכוונת למערכת יחסים אוהבת, ולהתמסרות. מדובר על תחושה של חיות וחיוניות פנימית, אהבה ללימוד, ויכולת להתמודד עם קשיים בדרך יצירתית.

 

הקלה על סבל, עיסוק בכל סוג שהוא של אומנות, חיים בעולם הזה עם כל הלב, וגילוי טבעם האמתי של הדברים – כל אלה מחייבים תשוקה, דבקות ומסירות.

 

אתם שואלים על “שימור התשוקה.” אני חושבת שמדובר יותר בשאלה איך לטפח תשוקה נבונה שמבוססת על תשומת לב ואהבה. אם סוג התשוקה שמטפחים נגוע בהיאחזות, חווית החיים תהיה צרה ומוגבלת. כאשר אנחנו נאחזים ברעיון שדברים צריכים להיות בדרך מסוימת המתאימה להעדפותינו האישיות, אנו יוצרים בעיות לאחרים ולעצמנו. בניגוד לכך, אי היאחזות מביאה מרחב והכלה.

 

אין “כך צריך” לגבי איזון נפש. אנו מטפחים איזון נפש כי זה מקל על הסבל בחיים. איזון נפשי משמעותו תגובה למצבים שבהם אנו נתקלים תוך שמירה על איזון פנימי ונינוחות. משמעותו להגיב בחוכמה וחמלה במקום בדחייה והיאחזות. להיות באיזון נפש אינו אומר להיות כנוע, שבע רצון מעצמך, או מנותק. ואין לזה שום קשר לאדישות. הבודהה אמר שאדישות היא האויב הקרוב של איזון נפש, כי אפשר  בקלות רבה לטעות בין השניים, אולם איזון נפש הינו איכות תודעה מאוד שונה. כפי שאמר פעם אחד ממורי המוקדמים טֲארָה טולְקו רינפוצ’ה, משמעותו של איזון נפש היא שהכול “קרוב בצורה שווה” דבר המעיד על אינטימיות עם כל הדברים.

 

אנו מפתחים תשוקה לדימוי כיצד הדברים יכולים להיות, ובאותו הזמן אנו לומדים כיצד להיות באיזון נפש ולא להתנגד לדברים כפי שהם. יש לנו תמיד הפוטנציאל לעודד את הדברים היפים, אם בין שני אנשים, או בין שתי ארצות, או אם הם עולים מעיסוק  באומנות או פשוט מישיבה במדיטציה.

 

התשוקה לתרום ככל יכולתנו היא צורה של אהבה. תשוקה הופכת לבעיה רק כשאנו מנסים לשלוט על התוצאות של מאמצינו. אז, אם אנו מגלים שאחרים לא משתפים פעולה עם החזון שלנו, או אף מתנגדים לו בצורה ישירה, מה שאולי התחיל כתשומת לב, תשוקה ואהבה עלול להפוך לשחיקה, כעס, תסכול, אכזבה, רוגז וקוצר רוח. זו היאחזות, לא אהבה.

 

בסופו של דבר אנו מנסים לטפח תשוקה לחיים ולא תשוקה לדברים שבחיים, תשוקה שמרחיבה את ליבנו ואת ההבנה שלנו לגבי מה אפשרי בעולם הזה. תשוקה מסוג זה היא אהבה, לא רק למתי מעט, אלא לכולם. בדרך זו תשוקה ואיזון נפש צועדים יחדיו באהבה ובחוכמה.

 

בלאנש הרטמן: 

 

ה”תשוקה בחיים” הזאת שאתם רוצים לשמר, האם היא שונה מדבקות ומסירות לתרגול של דרך הבודהה למען רווחתם של כל היצורים? האם היא שונה מהערכה עמוקה והכרת תודה מעומק הלב למתנת החיים? האם יש לה קשר לרעיונות של הישג או רווח, או להשגת דבר מה שאתה חושב שאין לך?

 

לפי המילון שלי מקור המילה passion  הינו בפועל הלטיני passus  שמשמעותו “לסבול.”  באנגלית המילה תשוקה(passion) , מתייחסת לרגש רב עוצמה, שיכול להיות חיובי או שלילי, אהבה או שנאה. “איזון נפש” לעומת זאת, פרושה איזון של התודעה. נינוחות, רוגע, שלווה. זה נכון שהדרך הבודהיסטית מעודדת אותנו לטפח את ארבעת הלכי הרוח הנעלים (הברהמה ויהארה, “המשכנים השמימיים”): התכוונות אוהבת, חמלה, שמחה בשמחת האחר ואיזון נפש. איני רואה שטיפוח איזון נפשי פוגע באהבת החיים, או אהבת העולם, או  בשמחה, אולם הוא יכול אולי לרכך את אחיזתנו העזה בהעדפות ודעות ואת הרגשות הכרוכים בהם.

 

המורה שלי סוזוקי רושי, עודד אותנו להעריך את “הדברים כפי שהם”. הוא אמר גם “רק להיות חי זה מספיק”. סיפורי זן רבים מסתיימים בשורת המחץ “רק זה” או “זה רק כך.” הלימוד הזה של קבלת החיים באיזון נפש, או אף בהכרת תודה, הוא לימוד מלא חמלה. האירועים בחיינו יהיו אשר יהיו, תלויים בגורמים ובתנאים בכל רגע נתון. ברור שכוונותינו ופעולותינו בגוף, בדיבור ובמחשבה הינם חלק מהגורמים והתנאים. ביחס לכל מה שעולה אנו חופשיים לבחור, האם להגיב בתשוקה או באיזון נפש.

 

טנזין וונגיאל רינפוצ’ה:

התעוררות אינה מצב של פסיביות או אדישות. איזון נפש משמעותו ראיה דרך עין החוכמה ולא דרך הרגשות השליליים כמו כעס או היאחזות. חשוב להבין שאפשר לחיות חיים באיזון נפש, וגם בהתלהבות, השראה, ולב אוהב.

 

נראה שבמערב אנו מקשרים תשוקה עם רגשות בלתי נשלטים. רגשות דוחפים אותנו לכיוון מה שנראה נוצץ ומבטיח. אבל אפשר להרגיש רגש חזק, או התלהבות עזה, או השראה, מבלי להיות נתון לדחפים רגשיים. עליך לכוון את הרגשות – אתה הנך המקור של הרגש, ואתה גם הנהג. אתה מכוון את הרגש חי ופועל אתו, אבל אתה בשליטה. משמעותה של השתוות הרוח היא שליטה מלאה  ברגשותינו.

 

אמנם אנו נוהגים בדרך כלל לקשר בין שליטה למתח ומאמץ, אולם אין זה כך במקרה זה. אתלט טוב יתפקד בחן ובעוצמה, בלי מתח מיותר. נהג מנוסה ובעל ביטחון ינהג ברכב בשליטה טובה, אבל לא במתח. אם אתה נוהג בצורה משוחררת מידי, וללא התחשבות בתנאי הדרך והיכולות של רכבך, אתה תאבד שליטה ברכב. אבל אם אתה נהג טוב, אתה מתייחס לכל התנאים שמתקיימים מבלי להיות מתוח. הדרישה הבסיסית לשליטה היא פתיחות. אתה פתוח ואתה מודע מתוך אותה פתיחות.

 

בבודהיזם הטיבטי יש אמרה שיצורים סמסאריים נשלטים על ידי הקרמה והרגשות שלהם, בעוד יצורים ערים, אינם כך. אם אנו כנים עם עצמנו איננו יכולים לומר שאנו לא נשלטים על ידי הרגשות שלנו, אבל השאלה עד כמה אנו סובלים תלויה בעד כמה אנו נשלטים על ידי רגשותינו. האם אתה מכוון את הרגשות שלך או האם הרגשות שלך מניעים אותך לכיוונים מסוימים? עם מודעות פתוחה אתה אינך קורבן של תנאים; להיפך, אתה יכול לכוון את האנרגיות הרגשיות שלך, ולכן אתה חופשי לחוות סקרנות, התלהבות, ושמחת חיים.

 

אתה יכול להיות פתוח ולאהוב מישהו מבלי להיאחז. אתה יכול להתלהב ממשהו מבלי להיות כבול על ידי ציפיות לתוצאה מסוימת. לרוע המזל לעיתים קרובות אנשים מתלהבים מתוצאה מדומיינת במקום לחוות שמחה מהרגע הזה כפי שהוא. אתה יכול להיות פשוט נלהב. התלהבות פתוחה! שמחה פתוחה! פתיחות זו היא שהופכת את חווית האהבה לחזקה. אפשר לקרוא לזה תשוקה, אבל הפתיחות היא זו שמבדילה בין אהבה מיטיבה ואהבה שגורמת לנו לסבל. כאשר אתה פתוח יש לך יכולת רבה יותר לכוון את אהבתך ואתה הופך פחות קורבן של כאבי האהבה, כי אם משהו משתבש אתה משחרר אותו בקלות. פתיחות קשורה מאד ביכולת לשחרר. כאשר אתה משחרר אתה מתחבר מחדש עם פתיחות בלתי מותנת ומגלה אהבה, שמחה וחמלה הנובעים באופן טבעי.

 

איזון הנפש שלנו מקורו במודעות הפתוחה עצמה, וכאשר אנו מתחברים עם המקור הזה שוב ושוב, חיינו הם דינמיים וחיוניים – לא פסיביים, משמימים או מנותקים. כל פעם שאתה משחרר את ההיאחזות שלך אתה מתחבר מחדש למודעות פתוחה. זה מה שמוכר כ”דרך”. אנו שבים ומגלים שמקור אהבתנו אינו באדם האחר ושהמקור של התלהבותנו הוא לא בתפקיד זה או בפרויקט זה. זה משחרר אותנו לחוות את החיים במלואם ולאפשר לחיינו להפוך לדרך שלנו.

כיצד לשמר את התשוקה ולקבל את חיינו במלואם ללא העדפה?

Zenkei Blanche Hartman  – ראש מנזר הזן של סן פרנסיסקו Geshe Tenzin Wangyal Rinpoche  – ממשיך שושלת של מסורת בון דזוגצ’אן טיבט   Narayan Helen

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו