EN
EN

שיחה תמורת אירוח

« בחזרה אל: סיפורי זן

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

כל נזיר יכול לקבל אירוח במנזר זן אם הוא יכול לנהל דיון על בודהיזם עם אלה הגרים במקדש ולנצח בו. אם הוא מנוצח, עליו לעזוב.

במנזר אחד בצפון יפן חיו יחד שני אחים נזירים. האח הבכור היה מלומד, אך האח הצעיר היה טיפש ושתום עין.

נזיר נודד הגיע למנזר וביקש להתארח, בהציעו באופן המקובל להתמודד מול הנזירים בנושאי הלימוד הנעלה. האח הבכור, בהיותו עייף אחרי יום לימודים ארוך, ביקש מהאח הצעיר למלא את מקומו. “לך אליו ובקש ממנו בשתיקה שתנהלו את השיחה בשתיקה”, הורה לו. וכך הלכו הזר והאח הצעיר למקדש וישבו שם.

זמן קצר לאחר מכן הנוסע התרומם והלך אל האח המבוגר יותר ואמר: “אחיך הצעיר הוא בחור נהדר. הוא הביס אותי”.

“הצג את לפני בפניי את השיחה”, אמר האח המבוגר.

“ובכן”, הסביר הנוסע, “ראשית הרמתי אצבע אחת, המסמלת את בודהה, המואר. ואז הוא הרים שתי אצבעות, המסמלות את הבודהה ואת הוראותיו. אני הרמתי שלוש אצבעות, המסמלות את הבודהה, את הוראותיו ואת ההולכים בדרכו, החיים חיי הרמוניה. ואז הוא הניף את אגרופו הקפוץ בפני, לסמן כי כל השלושה באים מאותה ההכרה. כך הוא ניצח. אין לי זכות להישאר כאן”. בסיימו, הנוסע קם ועזב.

“איפה הבחור הזה?” שאל האח הצעיר בעודו רץ לחדרו של אחיו הגדול.

“הבנתי שניצחת בדיון”

“לא ניצחתי בכלום. אני הולך לתת לו מכות”.

“ספר לי על הדיון”, ביקש האח המבוגר יותר.

“אז ככה: ברגע שראה אותי הוא הרים אצבע אחת, כדי להעליב אותי על זה שיש לי רק עין אחת. מאחר שהוא זר חשבתי שעלי להיות מנומס כלפיו, אז הרמתי שתי אצבעות, כדי לברך אותו על שיש לו שתי עיניים. ואז חדל האישים הלא מנומס הזה הרים שלוש אצבעות, לרמוז שביחד יש לנו שלוש עיניים. אז התרגזתי והתחלתי להכות אותו, אבל הוא ברח וזה סוף הסיפור!”

שיחה תמורת אירוח

כל נזיר יכול לקבל אירוח במנזר זן אם הוא יכול לנהל דיון על בודהיזם עם אלה הגרים במקדש ולנצח בו. אם הוא מנוצח, עליו לעזוב.

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו