EN
EN

קולו של האושר

« בחזרה אל: סיפורי זן

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

לאחר מותו של בָּנְקֵיי, סיפר אדם עיוור שגר בשכנות למקדשו של המורה לחברו: “מאחר שהנני עיוור, אינני יכול לראות את פניו של אדם, ולכן עלי לשפוט את אופיו לפי קולו. בדרך כלל כאשר אני שומע מישהו מברך מישהו אחר על שמחה או הצלחה כלשהי, אני שומע בנוסף קול סמוי של קנאה. כאשר ניחומים נאמרים לנוכח חוסר מזלו של מישהו אחר, אני שומע הנאה וסיפוק, כאילו האדם המנחם בעצם שמח שעוד נשאר לו משהו להשיג בעולם.

עם זאת, למיטב ניסיוני, קולו של בנקיי תמיד היה כן. בכל פעם שהביע שמחה, שמעתי אך ורק שמחה, ובכל פעם שהביע צער, רק צער נשמע”.

קולו של האושר

לאחר מותו של בָּנְקֵיי, סיפר אדם עיוור שגר בשכנות למקדשו של המורה לחברו: “מאחר שהנני עיוור, אינני יכול לראות את פניו של אדם, ולכן עלי

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו