EN
EN

מהי פפנצ'ה?

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

אנדרו אולנדצקי (Andrew Olendzki), Ph.D., מלומד בודהיסטי, מורה וסופר. התמחה בלימודים בודהיסטיים באוניברסיטת לנקסטר באנגליה, כמו גם באוניברסיטת הרווארד ובסרי לאנקה. מנהל בפועל של Barre Center ללימודים בודהיסטיים, במסצ׳וסטס. הוא העורך של Insight Journal.

 

* * *

 

"אנשים נהנים מהתרבוּת [המחשבות],

הטטהאגטה מאי-התרבוּת"

דהמפדה 254

 

פַּפַַַּנְצָ'ה היא אחת מאותן מלים בפאלי שמענגות, מתגלגלות על הלשון (או פורצות מבעד לשפתיים, במקרה זה) וממש מכות על ראש המסמר. היא מצביעה על משהו כה מיידי, כה חודר וכה ערמומי, שמן הראוי שיצטרף לשפה האנגלית וייכנס לשימוש שגור. המקור המדויק של פפנצ'ה אינו ברור לחלוטין, אך משמעותו נמצאת היכן שהוא בין שלושת הצמתים: 1) להתפשט ולהתרבות; 2) אשליה או אובססיה ו – 3) מכשול או מגבלה. את המקום שבו שלוש המשמעויות אלה מתלכדות בחוויה לא קשה למצוא. שבו בגב ישר וברגליים מקופלות סביב הקרסוליים, עצמו את עיניכם, ושימו לב היטב לחוויה שלכם. מה אתם רואים? פפנצ'ה.

 

משתמשים במונח זה כדי לתאר את נטיית התודעה 1) להתפשט החוצה ולפרט כל אובייקט חושי שמתעורר בחוויה, תוך שהיא מטביעה אותו בגל אחרי גל של עיבודים מנטליים, 2) משהו שרובו הוא אשלייתי, חוזר על עצמו ואפילו כפייתי, 3) משהו שחוסם ביעילות כל סוג של רוגע או צלילות מנטלית.

 

אלה הן הלולאות הנרטיביות שמתנגנות שוב ושוב בתודעה, רכבות המחשבה שיוצאות מהתחנה בזו אחר זו ונושאות אותנו למסע ארוך עוד לפני שאנו שמים לב בכלל שעלינו עליהן. בהיקהו בודהי, רהוט כתמיד, מכנה את הפפנצ'ה "נטיית הדמיון הארצי להתפרץ בזרם של פרשנות מנטלית שמערפלת את הנתונים העירומים של ההכרה." (מהערה 229 במג'הימה ניקאיה).

 

האם זה כבר נשמע לכם מוכר?

מדיטציית ויפסנא עוסקת בהתבוננות לעומק בתודעה ובגוף כדי להבחין בתהליכים השונים שנפרשים בכל רגע ומייצרים את העולם הווירטואלי של החוויה שלנו. המהומה של ההתרבות המושגית היא לרוב הראשונה בה אנו מבחינים, מפני שהיא החלק הרדוד והעסוק ביותר של התודעה. עבור רובנו, תודעת הקוף מפטפטת ללא הפסק בזמן שהיא קופצת מענף לענף, התודעה. עבור רובנו, התודעה נאחזת תחילה במחשבה זו, אחר כך ברעיון ההוא, ואז בצבר של אסוציאציות, זיכרונות ופנטזיות שונים. הנושאים הבסיסיים שסביבם מתפתחת כל הפעילות הזו, לפי התובנות של הבודהה, הם השתוקקות, יהירות והשקפות. יכולנו לצפות במופע זה כל היום וללמוד רק מעט מאד.

 

אולם, ככל שהתודעה מתייצבת, בהדרגה, על הנשימה או על אובייקט עיקרי אחר של תשומת לב, היא צוברת חוזק מסוים והופכת לרגועה יותר. ואז היא מסוגלת יותר לראות את זרם התודעה כפי שהוא, סדרה של מצבי תודעה שמופיעים בזה אחר זה במהירות. ככל שהבסיס שעליו מתפתחת תשומת הלב מתייצב, ניתן להתבונן על זרם החוויות השוצף במקום להיסחף על ידו. בנקודה זו אנו יכולים להתחיל לחקור את הנוף הפנימי, ובהדרכתם של לימודי הבודהה, לגלות כיצד הדברים הופכים להיות כפי שהם בעולמנו הקטן.

 

מסתבר שהתודעה היא שכבתית, מגוונת ועמוקה. כשמתחילים מפני השטח ומתקדמים לעומק, אנו רואים בהתחלה שהפפנצ'ה, הנגזרת מעיסוק בהתרבות המנטלית, מבוססת על מחשבות. כפי שנאמר בדרשת כדור הדבש (MN18), "הדבר עליו אנו חושבים, הוא הדבר שמשגשג מנטלית". התרבות מנטלית היא פשוט מחשבה שנטרפה עליה דעתה. אפילו שחשיבה אינה מהווה בהכרח בעיה (למרות ש"מחשבה מיטיבה" עדיפה על "מחשבה לא מיטיבה"), ברגע שמגיעים לשלב של התרבות מנטלית אנו סוטים בהרבה מהדרך ושום דבר טוב לא ייצא מזה.

 

כשבוחנים זאת יותר מקרוב, אפשר להבחין שהחשיבה עצמה מבוססת על תפיסה. "מה שאדם תופס, על זה הוא חושב", נאמר ב-כדור הדבש. תפיסה היא הפעילות המנטלית שמפרשת מה אנו רואים, שומעים, מריחים, טועמים, חשים או חושבים. היא מספקת מידע קוגניטיבי על מושאי החוויה בצורת תמונות, מלים, או סמלים, שנלמדים בדרכים שמיוחדות לתרבות. אנו רואים את עולמנו דרך ובאמצעות התפיסות, ולרוב מקרינים אותן על העולם.

 

עמוק מתחת לכל השכבות האלה של התודעה ישנו רגע פשוט של מגע, הפעילות הסימולטנית של איבר חישה, מושא חישה, ורגע של מודעות שמכירה באחד באמצעות האחר. מודעות בסיסית זו היא רק ארוע חולף של ידיעה, שאינו נושא לא תוכן ולא תכונות משל עצמו. כל הצבע והמרקם של החוויה, אם אפשר לומר כך, מסופקים בו-זמנית על ידי גורמים מנטליים אחרים, כגון תחושה, תפיסה והשינויים האינסופיים של תבניות רצוניות. התודעה עצמה, אם נצליח להגיע אליה מתחת לכל המהומה המסתחררת, היא שלווה, קורנת וללא קישוטים.

 

כשהתודעה נעה דרך השלבים של הרכבת החוויה, ממודעות לתפיסה להמשגה ולהתרבות, היא נעה רחוק יותר ויותר לתוך הממלכה של בניית המאקרו. בכל צעד אנו רואים פחות את הדברים כפי שהם ויותר דברים כפי שאנו מפרשים אותם. אימון המדיטציה פועל להפוך את כיוון התהליך הזה. בנוסח בו משתמשים בכתבים המוקדמים, האדם נוטש תפיסות ומחשבות כפייתיות, חותך את השגשוג המנטלי, ושוהה בנוחות בתוך אי-הריבוי. ולא יפתיע אותנו לשמוע שאלה שמתגברים על פפנצ'ה חוצים אל מעבר לאבל ולצער. גם אם מן העבר הזה המצב נראה עמוס ביותר, יש אור בקצה המנהרה.

מהי פפנצ'ה?

אנדרו אולנדצקי (Andrew Olendzki), Ph.D., מלומד בודהיסטי, מורה וסופר. התמחה בלימודים בודהיסטיים באוניברסיטת לנקסטר באנגליה, כמו גם באוניברסיטת הרווארד ובסרי לאנקה. מנהל בפועל של Barre Center ללימודים

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו