EN
EN

מחשבות ללא-מגבלות

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

כל ערב לפני המדיטציה, אנחנו מבצעים את הצ'אנטינג של "הרצון הטוב" (goodwill): רצון טוב עבור עצמנו, רצון טוב עבור האנשים הסובבים אותנו. אך זה יותר מ"סתם" צ'אנטינג. אנו מנסים לפתח את הגישה השלובה בצ'אנטינג – באמת לאחל אושר אמיתי לעצמנו, לאחל אושר אמיתי לאנשים הסובבים אותנו. אנו עושים זאת מכיוון שאיחול רצון-טוב הוא אחת מאותן מחשבות אשר לא צריכות להיות מוגבלות. כמה אושר אמיתי שתשיגו – אינכם לוקחים דבר ממישהו אחר. כמה אושר אמיתי שישיגו אחרים – הם אינם לוקחים דבר מכם. זה טוב להיות מסוגל להביא את התודעה למצב בלתי-מוגבל על ידי חשיבה על דברים ללא-גבולות כמו זה.

הבודהה מדבר אודות חמדנות, כעס/סלידה ואשליה בתור הגורמים המגבילים אותנו – פמאנה-קראנה (pamana-karana) בפאלי. ככל שנאפשר לחמדנות, כעס/סלידה ואשליה לשלוט בתודעה שלנו – כך נגביל עצמנו. וכמובן שישנה השאלה הגדולה של זיהוי-העצמי (תפישת-העצמי): זוהי מגבלה נוספת. הבודהה אמר שכל צורה שבה תזהו ותגדירו את עצמכם – היא מגבלה. אם אתם מזדהים עם הגוף שלכם, לפתע אתם מוגבלים בתוך הגוף. אם אתם מזדהים עם התחושות, התפישות, התבניות המחשבתיות או המודעות שלכם – אתם מוגבלים על ידי דברים אלו גם כן.

כך שבזמן שאנחנו מתרגלים מדיטציה, אנחנו מנסים לפשוט ולהסיר מעצמנו את אותן המגבלות שאנו מניחים על עצמנו, מכיוון שמגבלות אלו הרבה יותר מגבילות מאשר אלו שאחרים מניחים עלינו. אנו נוגדים מגבלות אלו על ידי המחשבות הבלתי-מוגבלות שלנו, בתחילה עם מחשבות על רצון טוב או כל אחד מ"ארבעת המשכנים השמיימים" (או ארבע ההשגות-חסרות-הגבולות – הברהאמה-ויהארה). במילים אחרות, כאשר התודעה שלכם שוהה עם הרעיון של רצון-טוב עבורכם ועבור אחרים – אינכם יוצרים פתח כניסה בתודעתכם למגבלות של חמדנות או כעס. בצורה זו אתם עוזרים לדברים להיפתח, לפתוח את החלונות בראשכם ולתת לאוויר להיכנס.

דבר זה מביא אותנו להלך הרוח המתאים למדיטציה, להתמקדות בנשימה. אחרי הכל, מדוע אנחנו כאן פשוט יושבים פה מסתכלים על הנשימה נכנסת ויוצאת, כאשר אנו יכולים לעשות כל כך הרבה דברים אחרים? משום שאנחנו רוצים אושר אמיתי. ראיתם את האושר בדברים האחרים שלעולם יש להציע, וזה לא הרבה. זה בא והולך. אג'הן סוואט (Suwat) לעתים אהב לשאול: תענוגות החושים שהיו לכם שנה שעברה, היכן הם היום? הם נעלמו. ומה הם השאירו אחריהם? הם השאירו מעט זכרונות. לעתים אפילו זה לא נותר. יש כל כך הרבה שאנחנו שוכחים. ואת הדברים שאנו כן זוכרים, אילו סוג זכרונות הם? או שאנחנו מתגעגעים לדברים הללו ומשתוקקים שיהיו שוב, או שאנחנו חושבים על מה היינו צריכים לעשות על מנת להשיג אותם, ולפעמים מעורבת חרטה במחשבה על הדברים האלו. כמו טעם לוואי רע. כשתהרהרו בכך – תבינו שזה לא הכיוון שעליכם ללכת בו אם אתם רוצים אושר אמיתי.

פסיכולוגים מדברים על הצורה בה בני אדם נוטים לשכחה סביב נושא האושר. הם מחפשים אחר האושר במקום מסוים, ולאחר שלא מצאו אותו שם, הם חוזרים לאותו מקום ומחפשים שוב, כאילו שהוא פתאום יצוץ ויופיע שם. בדומה לסיפור על האיש שישב ואכל ערימת ענקית של פלפלים חריפים ובכה. אנשים שאלו אותו: "מדוע אתה בוכה?". "מכיוון שהפלפלים כל כך חריפים", ענה האיש. "אז מדוע אתה ממשיך לאכול אותם אם הם כל כך חריפים?". האיש ענה: "כי אני מחפש אחרי האחד שהוא מתוק". זוהי הצורה בה תענוגות חושים מתקיימים בחיים. אתם ממשיכים לקוות ש(תענוג) אחד מתוק יקרה בדרככם, אחד שיחזיק מעמד, מחפשים באותם מקומות שלא מצאתם בהם כלום בעבר מלבד תענוגות מתנדפים. אתם שוכחים שמה שקובע את מידת הכאב והעונג בתודעה, את מידת המתח והרווחה אשר בתודעה, את מידת הצער והשמחה בתודעה, מגיע מהמעשים שלנו. לא מחפצים ודברים.

כך בזמן שאנחנו יושבים למדיטציה, אנו לומדים כיצד למקד את תשומת הלב בפעולות שלנו לראות מה אנו עושים, להבחין היכן יש מעידות במודעות שלנו, הפסקות בתשומת-הלב הקשובה ה"מאפשרות" לנו לעשות דברים שנוגדים את האינטרס שלנו. זו הסיבה מדוע מדיטציה מתמקדת בפיתוח תשומת לב רצופה וערנות. אלו הן שתי האיכויות הכי מועילות בתודעה. והן מאוד בסיסיות: תשומת-לב משמעותה הפשוטה היא להחזיק משהו בתודעה. זוהי מיומנות בסיסית מאוד. ערנות משמעותה להבחין מה אתם עושים ומה מתרחש סביבכם. שתי איכויות אלו קיימות אצלנו במידה מסויימת, אך מעולם לא פיתחנו אותם במלואן על מנת לראות עד כמה רחוק הן יכולות להביא אותנו.

אז כשאנחנו מתרגלים מדיטציה, זה מה שאנחנו עושים: מפתחים את שתי האיכויות המועילות הללו בתודעה שלנו. החזיקו את הנשימה בתודעה והתבוננו בה, היו רגישים אליה. ככל שתהיו יותר רגישים, כך תראו יותר, לא רק במונחים של הנשימה, אלא גם במונחים של התודעה. מכיוון שרגישות עירנית דורשת מאיתנו להיות נוכחים באופן מלא, וגם להיות מאוד פתוחים בהבחנה מה מגיע דרך קצוות החושים שלנו. חשבו על כל העצבים בגופכם נפתחים. החזיקו דימוי זה בתודעה שלכם לרגע. דרך המוח עד למטה לרגליים, במורד הכתפיים והזרועות עד לכפות הידיים. חשבו על כל מערכת העצבים שלכם נפתחת. אז הבחינו מה אתם מרגישים בהקשר של הנשימה, איך תהליך הנשימה מרגיש. על מנת לעשות זאת, עליכם להיות נוכחים לגמרי. בכך שאתם נוכחים לגמרי, אתם מביאים את כל התודעה יחד איתכם. כשאתם לא באמת מעניקים תשומת-לב לרגע הנוכחי, ישנן הרבה פינות נסתרות שבהן דברים אחרים מתרחשים, והם קוטעים את תשומת-הלב שלכם. אך ככל שתהיו שרויים ברגע הנוכחי, יהיה פחות מקום לאותן פינות נסתרות. זוהי גם הסיבה מדוע הרגישות לנשימה מאפשרת לכם גם להיות רגישים לתודעה. התודעה באה יחד איתכם לרגע הנוכחי כך שתוכלו להתבונן בה, ולהתחיל לראות אותה בפעולה.

הגישה של הבודהה להתמודדות עם הבעיות בתודעה היא לאו דווקא לחזור אחורה למה שעשיתם כשהייתם ילדים, כפי שעושים בפסיכותרפיה. הוא יותר מתמקד בהתבוננות בהרגלים שלכם *ברגע זה*, כשהם חוזרים ומופיעים שוב ושוב ושוב. אין צורך שתשאלו "מה שקרה כשהייתי ילד, מדוע זה קרה?". עליכם רק להתבונן במה שאתם עושים *עכשיו*, לראות את הסבל הבלתי-הכרחי שאתם גורמים לעצמכם. או שביכולתכם לפקוח עין ולהבחין בכל חוסר פתיחות או כנות בתודעה: מה דבר זה עושה לתודעה שלכם? האם אתם רוצים שזה יעשה כך? האם אתם ממשיכים לרצות לעשות זאת למרות שאתם רואים את המתח שזה מביא?

לפעמים זה אולי נראה מאיים, לפתוח את כל הקופסאות הנסתרות האלו, אך כשאתם מתמודדים עם הנשימה, עובדים עם הנשימה, הופכים אותה לנוחה, אתם גם מפתחים באותו זמן את הגישה של העדינות, להיות עדינים עם הנשימה, לא לכפות משהו מסויים, אלא פשוט לאפשר לה להרגיש טוב. ועדינות זו, כפי שאג'הן סוואט נהג לומר, היא עדינות פרדוקסלית. ככל שתהיו עדינים יותר עם הנשימה, כך התודעה שלכם הופכת ליותר מבוססת. וככל שהתודעה הופכת ליותר מבוססת, כך אתם מסוגלים להתבונן ולראות מה באמת מתרחש, עם עדינות שלא מבריחה את אותם דברים ובצורה שלא תיסחף איתם. בדרך זו אינכם חייבים לפחד מהדברים שצפים. אינכם חייבים להיות בהכחשה. אתם יכולים להודות ולהכיר בכך, כן, זה קיים בתודעה. אם זה משהו שביכולתכם להתמודד איתו עכשיו,עשו זאת. אם אתם מבינים שאינכם מסוגלים כרגע להתמודד, ובכן, לפחות אתם יודעים שזה שם. אתם יכולים להיות בטוחים בכך שככל שתטפחו את תרגול המדיטציה שלכם – תהיו מסוגלים בסוף לפתח את המיומנות להתמודד עם מה שיעלה ויצוף.

כך ההתבוננות בנשימה היא תרגיל פשוט, אך הוא מביא הרבה דברים טובים לתודעה. הוא מביא את התודעה למקום מאוד טוב, כך שאתם יכולים לראות מה אתם עושים. אנו מגיעים לרגע הנוכחי לא בגלל שהרגע הנוכחי הוא רגע נפלא. אחרי הכל, הרבה דברים שקורים ברגע הנוכחי הם אינם נפלאים כלל וכלל. אך הרגע הנוכחי הוא רגע מאוד חשוב, מכיוון שהוא המקום בו אנחנו מקבלים את ההחלטות שמעצבות את החיים שלנו. החלטות שנעשו בעבר הם דברים שאינכם יכולים לשנות יותר. החלטות אלו נעשו כבר. החלטות שאתם הולכים לקבל בעתיד תלויות במידה רבה במה שאתם עושים *ברגע זה*. כך שזהו המקום הכי חשוב להיות בו.

העולם מספר לנו שדברים שאנשים אחרים עושים בקצה האחר של העולם הם הדברים הכי חשובים המתרחשים כרגע. אך אינכם חייבים להאמין בכך, משום שעולמכם נוצר ומעוצב על ידי הפעולות שלכם ממש עכשיו. ראוי שתבינו את התהליך הזה של פעולה. מה המשמעות שהתודעה פועלת? מה ההבדל בין אירוע פשוט בתודעה, הופעת תחושה, פעולה וכוונה? כיצד כוונות נוצרות? מה מתרחש בתוך התהליך הזה? אלו סוג תפישות, אלו שאלות אתם שואלים את עצמכם? איזה סוג של מגע בתודעה ובגוף מקבל את ההחלטות?

לעתים תתפסו את עצמכם עושים משהו, ותאמרו "רגע, מאיפה זה הגיע?". ההחלטה כאילו קרתה מעצמה, ודברים מאוד קטנים הניעו אותה. זה הדבר שעליכם להתבונן אל תוכו, כך שתוכלו להיות יותר רגישים ובאמת לראות את הגורם המניע. לעתים אותו מניע, בהתבוננות קרובה, לא יראה כראוי מספיק. מדוע מניע זה גרם לכוונה הזו, גרם לפעולה הזו? זה אולי אחד הדברים הכי מפחידים בתודעה שלנו: התודעות שלנו מעצבות את חיינו, ועדיין איננו יודעים כיצד ואיך הן עושות זאת.

בתור מתרגלי מדיטציה, אנו שמים עצמנו בעמדה יותר טובה לראות את ה"כיצד והמדוע", ולקבל יותר שליטה על טיב הפעולות. אך לפני שתוכלו לראות ולהבחין בתזוזות התודעה, עליכם להיות מאוד דוממים. והדרך בה אנו מביאים את התודעה לאותה דממה היא על ידי התמקדות בנשימה, בתשומת לב קשובה לנשימה, להיות ערניים לנשימה. נסו לשהות בנשימה ככל האפשר ברגע הנוכחי. ככל שתהיו שרויים בה יותר, כך יהיה קשה יותר להתנתק ממנה ולהתחיל לנדוד במחשבות לדברים אחרים. אפשרו לעצמכם להיות שרויים לגמרי בתוך הגוף ממש כאן ועכשיו: נשימה נכנסת, נשימה יוצאת, כל הגוף נושם פנימה, וכל הגוף נושם החוצה. במודעות לגוף כולו, לכל מערכת העצבים שנפתחת, כל כלי הדם, כל אותם שרירים קטנטנים וזעירים בכלי הדם: אפשרו להם להירגע כך שאנרגיית הנשימה תוכל לזרום בחופשיות לכל מקום בגוף. זוהי דרך מאוד מיידית לגלות ולתרגל רצון טוב כלפי עצמכם, משום שזהו מקום טוב לשהות בו וזהו תהליך של פיתוח תשומת הלב והערנות שאותו תצטרכו ללמוד אפילו עוד יותר ככל שהמדיטציה שלכם תתקדם.

מחשבות ללא-מגבלות

כל ערב לפני המדיטציה, אנחנו מבצעים את הצ'אנטינג של "הרצון הטוב" (goodwill): רצון טוב עבור עצמנו, רצון טוב עבור האנשים הסובבים אותנו. אך זה יותר

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו