EN
EN

היאחזויות, התמכרויות ואובססיות

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

כפי שהבודהה אמר, חמשת מצרפי-ההיאחזות הם סבל. המצרפים עצמם קשורים לדרך בה אנחנו ניזונים (feed), וההיאחזות גם היא קשורה לדרך בה אנו ניזונים. המילה עבור היאחזות – אופאדאנה (upadana) משמעותה גם "מחיה" או "תמיכה" או פעולה של התקיימות וקבלת תמיכה מדברים. כמובן שבדרך כלל אנחנו לא חושבים על אכילה כסבל. עבור רובנו, זו אחת הדרכים בה אנחנו משיגים הנאה בחיים, זו הדרך בה אנחנו ממשיכים להתקיים כישויות. אנו מוצאים הנאה רבה במחשבה על אכילה, תכנון תוכניות לאכילה ואז במעשה האכילה עצמו.

בנקודה זו, תורת הבודהה הולכת נגד הזרם. הסבל שלנו חזק, כך שאם אנו רוצים לסיים אותו, אנו זקוקים למשהו בעצמה רבה כנגדו, כנגד ההתקשרויות שלנו אליו. כפי שאג'הן סוואט (Suwat) נהג לומר, "הדברים שאנחנו אוהבים הם גורמי הסבל שלנו". אוכל הוא אחד מהנאות החיים הגדולות ופעולת האכילה היא אחת מהנאות החיים גם. כך שאנחנו זקוקים לתרופה מאוד חזקה על מנת לנגוד את ההיאחזות שלנו אליהם.

כאשר תתבוננו בסוגי היאחזות, תראו שהם קשורים במידה רבה לדרך בה אנו ניזונים. היאחזות בתענוגות חושים קשורה לצורה בה אנו מוקסמים מהמחשבה על המזון שאנו עומדים לאכול – מה אנו הולכים לאכול מחר; איך אנחנו הולכים להכין אותו; כמה טוב הטעם עומד להיות. אנחנו יכולים לחשוב על כך תקופות ארוכות של זמן, הרבה יותר ארוכות מהזמן בפועל הנדרש לאכילת המזון.

בנוסף ישנה היאחזות בהרגלים ודפוסים: הצורה בה אנו ניזונים; סוג הדברים שאנו עושים על מנת להשיג מזון; הרעיונות והתפישות שלנו לגבי אילו דרכים לחיפוש מזון לגיטימיות ואילו לא; וברגע שאנו משיגים את המזון, איך להכין אותו. אנו נוטים לזהות עצמנו כך בצורה מאוד חזקה: אנשים טבעונים; אנשים שנמנעים מגלוטן; אנשים שלא אוכלים סויה; אנשים שאוכלים רק סויה. הרשימה מאוד ארוכה. ונראה כאילו היא רק מתארכת ומתארכת. לגבי איך המזון אמור להיות מוכן, יש הרבה השקפות בעולם: מה נחשב כמזון; מה לא נחשב כמזון; אילו מזונות ראויים למאכל, ואילו לא. הבוקר הזכרתי באזני קבוצה של מבקרים שאני נוטל סטטינים (תוספי מזון להורדת כולסטרול) וקיבלתי סדרה ארוכה מאוד של הרצאות על האם הם מועילים או לא. אותו הדבר קורה עם שאר סוגי המזון.

לבסוף, ישנה תחושת העצמי שלכם בתור האדם שניזון מכל זה: מי אתם; איזה סוג אדם מחפש אחר מזון בצורה מסויימת; איזה סוג אדם אוכל סוגים מסוימים של מזון; איזה סוג אדם מוטב מהמזון; איזה סוג אדם תהפכו כתוצאה מאכילה בצורה מסויימת. אנו נאחזים בדברים אלו במידה רבה.

ניתן לראות את זה בעיקר עם האובססיות שלנו, עם ההתנהגות ההתמכרותית שלנו – משום שאנו ניזונים לא רק ממזון אלא גם מסוגי התנהגויות, רעיונות ויחסים שלנו עם אנשים אחרים. חלק מאותם דברים יכולים להפוך לדי ממכרים ומושאים לאובססיה, ולמרות שאנחנו יודעים שהם לא בריאים – אנחנו שבים וחוזרים אליהם.

אלו דוגמאות עיקריות לדברים שהבודהה התייחס אליהם כאשר הוא דיבר על היאחזות, כך שיהיה נבון לנתח אותם במונחי הבודהה. ראו איך עוצמת ההתמכרות נמצאת בסוגים השונים של ההיאחזות. לדוגמה, תענוגות חושים: ההיקסמות שלכם עם המחשבה כמה טוב זה הולך להיות; העונג שאתם הולכים להפיק מחשיבה מסויימת או מהתמכרות מסוימת. ואפילו כאשר חלק גדול מהתודעה שלכם מבין שזה רע עבורכם, ישנו חלק אחר שממש נופל בפח ומשוכנע לגמרי שזה דבר טוב. עליכם לחשוף אותו ולהתווכח עם אותו חלק.

ישנם ההרגלים והדברים שאנו נוטים לעשות. אנו נוטים ליפול מהר מאוד לדפוסי התנהגות ישנים. ומשום שפעלנו לפיהם לעתים קרובות כל כך והקשבנו להם פעמים כה רבות – הם נראים כמעט כלא-דורשים מאמץ. כל דרך אחרת לחיפוש עונג נראית כהולכת נגד הזרם.

ההשקפות שלנו לגבי אילו סוגי תענוגות ישנם בחוץ, ההשקפות שלנו אודות מידת האחריות שלנו למה שהולך לקרות בעתיד: זוהי התמכרות גדולה, משום שמצב התודעה ההתמכרותי, אותו מצב תודעה אובססיבי, פשוט אומר: "ובכן, אני הולך להתמקד בתענוג שלי ברגע זה, ולמי אכפת בכלל מהעתיד משום שהעתיד הוא חסר-ודאות, אבל 'מנה' זו או סוג התנהגות זה נראה לי די ודאי". זוהי גם סוג של השקפה.

ותחושת-העצמי שלכם: כאשר אתם מתחילים להזדהות עם החלק ההתמכרותי באישיות שלכם, זה הופך להיות חלק מהזהות שלכם, ואתם מגלים שזה יותר ויותר קשה לחשוב על דרכים אחרות לעשות דברים, על להיות אדם שעושה דברים בצורה אחרת. אתם נוטים לחשוב שאינכם מסוגלים לעשות אותם. או שאתם מנסים לתקופה ואז מוותרים ואומרים שזו הוכחה לכך שאינכם מסוגלים לעשות זאת, או שאינכם באמת יכולים להתרחק מההרגלים הישנים שלכם.

כך שאנו זקוקים לתרופה חזקה על מנת לנגוד מצבי תודעה אלו. וזה בדיוק מה שהדרך הנאצלת בת שמונת האיברים נועדה לו: היא נועדה לתקוף את סוגי ההיאחזות השונים האלו.

תאוותנות (sensuality) צריכה להיות מוחלפת עם כוונה נכונה (או "החלטיות נכונה"). עליכם ללמוד כיצד להניע עצמכם לומר "לבטח יש משהו יותר טוב בחיים". ראוי שתחשבו על כמה טוב יהיה אילולא הייתם נכנעים לאותו סוג תענוג. כוונה והחלטיות לפרישות (ויתור), לאי-פגיעה: אינכם רוצים להזיק לעצמכם. אינכם רוצים להיות בעלי סלידה/עוינות כלפי עצמכם, משום שלעתים קרובות זהו היבט נוסף להתמכרות: אתם הופכים אפאתיים כלפי ההשפעות של חיפוש התענוגות שלכם, ומתייחסים אל עצמכם כחסרי-ערך. במקום זאת, חשבו על כמה טוב יהיה להיות חופשיים. שני הגורמים האלו – כוונה נכונה ומאמץ נכון – עוזרים להחליף את ההיאחזות בתאוותנות.

באשר להרגלים ודפוסים, דרך התרגול ממליצה שנאמץ לעצמנו הרגלים חדשים: ההרגלים של פעולה נכונה, דיבור נכון, פרנסה נכונה. אמצו את חמשת כללי המוסר ותמצאו שאתם באמת יכולים לשמור עליהם, ושהחיים באמת יכולים להשתפר כתוצאה מכך. אתם יוצרים פחות ופחות בעיות עבור עצמכם. ישנו גם התרגול של הריכוז: זוהי תשומת-לב נכונה וריכוז נכון. תגלו שאלו דרכים אלטרנטיביות לעונג שהרבה יותר משתלם ללכת בהן ושניתן להתחבר אליהן.

השקפות התמכרותיות, כמובן, צריכות להיות מוחלפות על ידי השקפות נכונות. אחד השיעורים של השקפה נכונה היא שהנושא החשוב בחיים הוא לא אותו תענוג שאתם מנסים לרדוף אחריו, אלא הדברים שאתם עושים והתוצאות של מעשיכם במורד השביל. עליכם לקחת דברים אלו מאוד ברצינות. משום, כפי שאג'הן סוואט אהב לומר "תענוגות חושים אלו שהיו לכם שבוע שעבר: היכן הם היום?" הם לגמרי נעלמו; אבל אתם נשארים עם הקַמָה (קרמה). אם אינכם מאמינים בקַמָה, פשוט הסתכלו על ההרגלים שפיתחתם. אתם נכנסים לאותם חריצים ישנים: אותם דרכים ישנות של מחשבה, דרכים ישנות של התנהגות. ככל שתתענגו בהם יותר, כך יהיה לכם קשה לצאת מהם. וזה מה שאתם נשארים איתו: ההרגל, שמלווה על ידי תחושה ענקית של חוסר. אתם נותרים עם הפעולה. כך שעליכם לראות דבר זה בצלילות, ולהבין שזה גורם לכם להמון סבל.

זה משהו שאנו נוטים להתעלם ממנו – גם הסבל שאנו גורמים לעצמנו וגם הסבל שאנו גורמים לאחרים. זה מאוד קל לומר "ובכן, זה לא משנה" או "זה בלתי-נמנע", או "זה חלק מלחבק את כל החיים" – זה אחד הגדולים. לאחרונה קראתי מישהו שאמר שהחיים נפלאים, ולכן עלינו לראות את כל החיים כנפלאים, כולל הזדקנות, מחלה, מוות וכל אותם דברים נוראיים שאנשים עושים אחד לשני. אך הבודהה מעולם לא אמר זאת. עלינו לקחת ברצינות את העובדה שהפעולות שלנו מובילות לסבל, והרבה מאותו סבל הוא חסר-תועלת. הוא משיג שום דבר מלבד לענות אותנו ואחרים.

כך שעלינו להחליף את ההשקפות של המחשבה ההתמכרותית שלנו עם השקפה נכונה, ולהתחיל עם ההשקפה הנכונה הגשמית על קַמָה, ואז להשקפה נכונה אודות הסבל והגורמים לו. עלינו לראות את הסבל בכך שאנו מזינים את ההתנהגויות הישנות שלנו. ממש שם ישנו סבל, ועליכם לראות אותו. וכך יש בידינו את כל גורמי הדרך.

באשר לדוקטרינות-העצמי, הן גם קשורות להשקפה נכונה, ובמיוחד לתחושת העצמי שלכם במערכת היחסים עם סוגי התענוגות השונים שאתם אוהבים לחשוב עליהם, על המיומנות שיש לכם. עבור רובנו, התנהגות התמכרותית באה ממחסור בהתנהגויות מיומנות יותר. אך אם אתם מתרגלים את אותן מיומנויות, אתם הופכים לאדם חדש: לסוג האדם שיש לו את אותן המיומנויות. כפי שאג'הן לי נהג לומר לעתים קרובות "אל תהיו מהירים כל כך בנהירה אחרי חוסר-יציבות, מתח ולא-עצמי". הוא אמר: "עליכם לרצות לפתח ריכוז כך שיש לכם תחושת יציבות בתודעה, משהו שאתם יכולים להיאחז בו. משהו שהוא נעים; משהו שהוא תחת שליטתכם".

תחושת-עצמי (תפישת-עצמי) הולכת להיבנות סביב זה. ואז זו הופכת להיות תחושת-העצמי החדשה אשר יותר קל עבורה להתנגד לעצמי-ההתמכרותי הישן שלכם; עם הדרכים והמחשבה ההתמכרותית שלו.

כך שאתם לוקחים את הדרך ומשתמשים בה על מנת לנגוד את צורות ההיאחזות שלכם. וזה חשוב שתראו ששיעורים אלו אודות ההיאחזות הם לא מאוד מופשטים; הם קשורים בצורה רבה לדרך בה אנחנו ניזונים מדברים. הדרך קיימת על מנת להעניק לנו דרך אלטרנטיבית להיות מוזנים, דרך שבמקום להתיש את כוחנו – למעשה בונה אותו והופכת את התודעה ליותר רגישה בנוגע למהותו של אושר אמיתי.

משום שהכל, בסופו של דבר, מגיע לתשוקה לאושר. מישהי אמרה היום שהיה לה קשה לראות שבאמת הגיע לה להיות מאושרת. אך הבודהה מעולם לא דיבר על להיות ראויים או לא-ראויים לאושר. הוא בא על מנת להביא קץ לסבל, בין אם מגיע לנו או לא. אנחנו יכולים לחשוב על המון דרכים שונות שבהם אולי נהיה ראויים לסבול, או אנשים אחרים ראויים לסבול, אך אלו בדיוק חלק מההשקפות שמביאות אותנו לסבל, ללא שום צורך. ההזדמנות להפסיק לגרום סבל לעצמכם היא כאן. ובכך שאתם נמנעים מנטילת מעמסת הסבל על עצמכם, אתם מעמיסים פחות על אחרים. אתם למעשה יותר מסוגלים לעזור להם.

כך למדו ליישר את ההשקפות שלכם סביב כל הנושא הזה של הזנה. שנו את דרכי החשיבה שלכם המוקסמות מתאוותנות; התחילו לחשוב על נושאים כמו כוונה נכונה ומאמץ נכון. ישנה תשוקה שם במאמץ נכון. למעשה, זהו גורם חשוב מאוד. עליכם ללמוד לרצות זאת.

למדו כיצד לשכנע עצמכם ללכת בדרך התרגול. אותם חלקים בתודעתכם שלא אוהבים לתרגל מדיטציה מעלים טיעונים ותירוצים, אך עליכם להביא טיעוני נגד, כך שלא רק תעמידו פנים שאתם מתרגלים. באמת התבוננו בצורה ישירה בנשימה שלכם; התבוננו בתודעה שלכם כאשר היא מתייחסת לנשימה באופן שאתם יכולים להבין אותה. הבינו את התודעה הזו המתנגדת בקולניות. אתם חושבים שהיא אתם, אתם חושבים שהיא שלכם, אך יש שם כל כך הרבה דברים שפועלים בניגוד לאינטרס שלכם. למדו כיצד להיות מוקסמים מהנסיון להבין את התהליך הזה. אמצו את ההרגלים של שמירה על כללי המוסר, התרגול של תשומת-לב קשובה וריכוז, יישרו את השקפותיכם לגבי מה חשוב בחיים, מה *אפשרי* בחיים, והפכו לאדם שונה לגמרי. אותו אדם שונה יעזור לכם לצלוח – לא רק דרך ההתנהגות ההתמכרותית שלכם, אלא גם דרך הלמידה כיצד לשלוט במיומנויות, כך שיביאו אתכם יותר ויותר גבוה.

באמת ישנו פוטנציאל בכולנו למשהו שהוא מעבר-למוות, אז מדוע אנו מהססים ותקועים עם דברים שאנחנו יודעים שהם מזיקים לנו? הדבר שמעבר-למוות הוא כאן. ניתן להשגה. כאשר אתם מפתחים תחושת עצמי שאומרת "אוקי, אני יכול לעשות זאת. אני רוצה לעשות זאת" – אז אתם יכולים ללמוד את המיומנויות ולגלות שזה אפשרי.

לבסוף, תחושת-העצמי הזו בעצם תיקח אתכם לנקודה בה אינכם זקוקים לה עוד. וכאשר תלמדו לשחרר גם אותה, תעשו זאת לא בגלל שאתם נגעלים ממנה או כועסים עליה, שזו הדרך בה אנחנו נוטים להשתחרר מ"חברי מועצה" מסוימים אצלנו בראש. זוהי רפסודה. כאשר היא הביאו אתכם לחוף הרחוק, אתם משאירים אותה על החוף, עם תחושה של הוכרה והערכה. זה משהו שאתם נאחזים בו על מנת לחצות את הנהר, ואז אתם יכולים לשחרר את האחיזה. אתם עומדים כעת על קרקע יציבה, כפי שהבודהה אמר.

אז השתמשו בדרך התרגול על מנת להתגבר על אותם צורות שונות של היאחזות. ולמרות שייתכן ואתם עדיין לא על הקרקע היציבה של ההארה, תמצאו שדברים הם הרבה יותר מוצקים, הרבה יותר אמינים משום שיש לכם את הדרך להיאחז בה. ואתם הופכים להיות יותר ויותר יציבים ואמינים גם: אדם יותר טוב לחיות איתו, גם עבור עצמכם וגם עבור הסובבים אתכם.

היאחזויות, התמכרויות ואובססיות

כפי שהבודהה אמר, חמשת מצרפי-ההיאחזות הם סבל. המצרפים עצמם קשורים לדרך בה אנחנו ניזונים (feed), וההיאחזות גם היא קשורה לדרך בה אנו ניזונים. המילה עבור

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו