EN
EN

פחדים

« בחזרה אל: מאמרים

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

אנחנו מפחדים מכל כך הרבה דברים. יש כל כך הרבה פחד בחיים שלנו. ועדיין, כל הטקסטים (הבודהיסטים) אינם מתייחסים לפחד במיוחד, בעיקר משום שישנם כל כך הרבה סוגים של פחד – פחד הקשור לחמדנות, פחד הקשור לכעס, פחד הקשור לאשליה – והטקסטים מתמקדים יותר ברגשות מאחורי הפחדים מאשר בפחדים עצמם. המשמעות היא שעל מנת להבין את הפחדים שלכם – עליכם להבין את הרגשות מאחוריהם. עליכם לנתח את הפחד, לא כדבר יחיד ומוצק, אלא כדבר מורכב מהרבה גורמים שונים, לראות איזה חלק של הפחד תלוי בחמדנות או תשוקה, איזה חלק תלוי בסלידה ואיזה חלק תלוי באשליה. אז, כאשר דאגתם לטפל ברגשות החבויים, בעצם טיפלתם בפחד.

אם ישנה חמדנות לדבר מסוים, או תשוקה למשהו, ישנו הפחד שאינכם הולכים להשיג את זה, או את הפחד שברגע שיהיה לכם את זה – זה ילקח מכם. ישנו הפחד המבוסס של כעס. אתם יודעים שאם משהו מסוים יקרה זה הולך לכאוב, אתם הולכים לסבול. אתם סולדים מכך, כך שאתם מפחדים מזה. וישנו גם כל אזור האשליה, של מה שאינכם יודעים, של הבלתי-ידוע הגדול שם בחוץ. פחד מבוסס-אשליה יכול להיות בכל התחומים, החל מפחד מרוח רפאים בחדר הסמוך, אדם זר בחדר הזה ועד לחרדה קיומית: תחושה שמשהו נדרש מכם ואינכם יודעים מה. החוויה האנושית נראית כמו "ריק" ענקי, משהו נורא זר. ישנה תחושת הפחד הגדולה הזו שייתכן ואין שום משמעות או תכלית לחיים, וזה הכל רק סבל חסר-תכלית.

עליכם לחלק ולהבחין בין הסוגים השונים של הפחדים, משום שעליכם לעבוד יותר על עקירת שורש הפחד מאשר על הפחד עצמו. אם לא תחפרו עמוק ותגיעו לגורמים השונים – לא תדעו איזה סוג פחד אתם חווים. לא תוכלו להגיע לשורשי הסיבה.

הפחד הופך מסובך בגלל העובדה שהוא כזה רגש פיזיולוגי (גופני). כאשר פחד מתעורר, ישנן כל מיני תגובות גופניות. קצב הלב מתגבר, הקיבה מתהפכת ולעתים קרובות אנחנו מבלבלים את התגובות הפיזיולוגיות שלנו עם המצב המנטלי. במילים אחרות, הבזק יחיד של פחד מציף את התודעה ואז שוכך ונרגע, אך הוא מניע סדרה של תגובות פיזיולוגיות אשר לפעמים יקח זמן ניכר עד שיחלפו. ומשום שתגובות אלו אינן חולפות מייד, ישנה התחושה של "אני כנראה עדיין פוחד בגלל שכל הסימפטומים הפיזיולוגיים של הפחד עדיין כאן". כך שהדבר הראשון בהתמודדות עם פחד, במיוחד פחדים חזקים כמו זה, הוא להבדיל את המצב המנטלי שלנו מהמצב הפיזיולוגי.

חלק מהאנשים יאמרו שאין להם שום בעיה להחלץ מהפחדים שלהם בעצמם דרך חשיבה הגיונית, אך מגלים שהם עדיין פוחדים. ייתכן וזה (המחשבה שהם עדיין פוחדים) מבוסס על חוסר-הבנה, בבלבול הסימפטומים הפיזיולוגיים של הפחד עם המצב המנטלי. עלינו להפריד את ההיבט הגופני של הפחד מהמצב המנטלי, משום שאם אתם פותרים את המצב דרך חשיבה, הפחד עצמו עדיין יכול להיות נוכח. מה שנראה שממשיך להתקיים, או נראה כחסר-רצון להיעלם, הוא ההיבט הפיזיולוגי, וכמובן שלוקח לו זמן להיעלם בגלל ההורמונים הזורמים בזרם הדם שלכם. לוקח להם זמן להישטף החוצה. כך שקו ההגנה הראשון שלכם הוא ללמוד להבין מתי באמת ישנו פחד בתודעה ומתי אין פחד בתודעה למרות שישנם עדיין סימנים ניכרים של פחד בגוף. כאשר ביכולתכם לעשות את ההבחנה הזו, לא תרגישו כל כך מוצפים על ידי הרגש. אתם נושמים את דרככם בצורה הכי טובה שאתם יכולים דרך ההתגשמות הפיזיולוגית של הפחד. ואז באופן מודע מרחיבים את תחושת הרווחה הגופנית להיפתח ולנגוד את הסימפטומים הפיזיולוגיים של הפחד.

באותו זמן, שאלו את עצמכם "מהו בדיוק הפחד הזה?", "מה בדיוק נמצא תחת איום?", "היכן אני מרגיש חלש?", "מה בדיוק הסכנה?". למדו לפרק את הסיבות לפחד, משום שהמון מהפחד נמצא בבלבול. אינכם יודעים בדיוק ממה אתם מפחדים, או שאינכם יודעים בדיוק מה לעשות. כל הדרכים נראות חסומות ואינכם יכולים לנתח מה בדיוק מתרחש. וזה מעצים ומכפיל את הפחד.

כך שעליכם לשבת, אם יש לכם את ההזדמנות לשבת, או לפחות לרשום בתודעתכם: "מהו הפחד הזה? מה בדיוק הצית אותו?". למדו להתבונן בפחד לא בתור משהו שאתם מרגישים אלא בתור משהו שפשוט נמצא שם. ונסו להתבונן בסיבות מדוע הוא ממשיך לצעוק עליכם שוב ושוב בתוך הראש.

חלק מהפחדים נוירוטיים. הם מבוססים על אשליה ויחסית קל להתמודד איתם. אלו הפחדים שפסיכותרפיסטים מסוגלים להתמודד איתם. היתה לכם חוויה רעה בתור ילדים ובאופן אינסטינקטיבי מאז אתם נמנעים מנושא מסוים, מתחושה מסוימת, אך זה הגיע למצב שבו זה לגמרי לא מציאותי. ומשום שהפחד אינו מציאותי, הטיפול בו הוא פשוט להתבונן במצב כפי שהוא. אתם מתעמתים איתו (עם המצב), אתם משתדלים לא להימנע ממנו, אך למעשה שמים עצמכם בנסיבות שיעלו את אותו הפחד שוב ומתבוננים בהפרדה בין הפחד לבין המציאות. אתם לומדים שהמציאות היא לא גרועה כמו שחשבתם שתהיה. ככל שההבחנה גוברת בבהירות שלה, הפחד הופך לרגוע יותר, חלש יותר, ויותר "ניתן לניהול". זו הדרך להתמודדות עם פחדים נוירוטיים.

פחדים מציאותיים דורשים תרגול יותר עמוק. אחת החברות בקהילה שלנו איבדה את אמא במלחמה, הגיעה לארה"ב והפכה להיות פסיכותרפיסטית. כחלק מההכשרה שלה היא היתה צריכה לעבור פסיכותרפיה. לאחר מספר שנים של פסיכותרפיה, המטפל אמר "נראה שהפחדים שלך מאוד מציאותיים. אין שום דבר שאני יכול לעשות עבורך". זה המקום בו תרגול הדְהַמַּה נכנס: בעמידה מול הפחדים המציאותיים שלנו, הפחדים שלנו מזקנה, מחלה, פרידה ומוות. הדברים האלה אמיתיים והם אכן גורמים לסבל – אם אינכם עובדים באמת לגלות את שורשי ההיאחזות שלכם. זוהי בדיוק האבחנה הבודהיסטית על הפחד: הוא נובע מהצמדות והיאחזות. וההצמדות מאוימת על ידי הארעיות, על ידי המתח והסבל, על ידי העובדה שישנם דברים מחוץ לשליטתכם. המטרה של האימון שלנו כאן הוא ללמוד כיצד לא לתת לשמחה שלנו להיות מבוססת על דברים שמחוץ לשליטתנו, משום שככל שנשים מבטחנו בהם – אנחנו טווים בעצמנו את הסבל שלנו, מכינים עצמנו לפחד.

זו הדרך בה מדיטציה בפני עצמה היא דרך להתמודדות עם הפחדים – הפחדים העמוקים, המציאותיים. שאלו את עצמכם, "במה למעשה תלויה השמחה שלי?". באופן נורמלי, אנשים ירשו לשמחה שלהם להיות תלויה בהמון תנאים. וככל שתחשבו על אותם תנאים, כך תבינו שהם לגמרי מחוץ לשליטתכם: הכלכלה, האקלים, המצב הפוליטי, המשך-פעימתם של לבבות מסוימים, היציבות של הקרקע מתחת לרגלינו, כל אלו מאוד לא וודאים. אז מה עושים? אתם לומדים להתבונן פנימה. נסו ליצור תחושת רווחה שיכולה לבוא פשוט מלהיות עם הנשימה. אפילו שזה לא המרפא המוחלט – זהו שביל המוביל אל המרפא. אתם לומדים לפתח שמחה פחות ופחות תלויה בדברים חיצוניים, ויותר ויותר פנימיים, משהו שנמצא תחת השליטה שלכם, משהו שאתם יכולים להתנהל איתו בצורה יותר טובה. וכשאתם עובדים על אותה שמחה אתם מגלים שהיא לא השמחה השניה בגודלה. זוהי למעשה שמחה טובה יותר מכל סוג של שמחה שהיתה תלויה בגורמים חיצוניים. היא הרבה יותר מספקת, הרבה יותר יציבה. היא מחלחלת עמוק יותר אל תוך התודעה.

למעשה, היא מאפשרת לתודעה להיפתח, משום שעבור רבים מאיתנו התודעה קופצת כמו חתול. כשהיא נוחתת, היא תמיד הולכת להישאר מתוחה, כי היא יודעת שהיא צריכה להיות מוכנה לקפוץ שוב בכל רגע. אך כאשר אתם מוצאים משהו שאתם יכולים להישאר איתו לתקופות ארוכות של זמן, התודעה יכולה להרשות לעצמה להרגע. כשהיא יודעת שהיא לא תצטרך לקפוץ בקרוב, היא יכולה להתרכך מעט. וכשהיא מרוככת תמצאו שקל יותר להכיר את התודעה: מה טבעה, היכן ההיאחזויות שלה, היכן יש עדיין היצמדות. וזה מאפשר לכם להגיע למצב דומם עמוק יותר.

אנחנו מגלים שהפחד האולטימטיבי שלנו הוא פחד מהמוות – שהוא מאוד מציאותי. זה הולך לקרות בוודאות, ועבור רובינו זוהי תעלומה גדולה. פה הפתרון חייב להיות בתוך המדיטציה, משום שרק מדיטציה יכולה לקחת אתכם למקום שמעבר-למוות, מעבר למרחב או זמן. המוות הוא משהו המתקיים בתוך מרחב וזמן, אך יש דבר אשר ניתן לחוויה מחוץ למימדים והגבולות האלו. זהו הדבר אותו אנחנו מחפשים.

כפי שהטקסטים מתארים, ישנן ארבע סיבות מדוע אנשים מפחדים מהמוות. הראשונה – הם נאחזים בגוף שלהם – הם יודעים שהם הולכים לאבד את גופם במוות. השניה – הם נאחזים בתענוגות חושים – הם יודעים שהם הולכים לאבד אותם במוות. שני סוגי פחד אלו מבוססים על תשוקה: תשוקה לגוף ותשוקה לתאבון חושי. הסוג השלישי של הפחד מבוסס על סלידה, כאשר אנשים יודעים שהם עשו מעשים אכזריים בעבר וייתכן ויאלצו להיענש לאחר המוות. הסוג הרביעי של פחד מבוסס על אשליה, שבה אנשים אינם בטוחים באמת הדְהַמַּה: "האם הבודהה צדק? האם באמת יש דבר שמעבר-למוות?". ככל שאינכם מכירים דברים אלו בצורה ישירה בעצמכם, תמיד הולכים להיות חוסר-ודאות, מידה ניכרת של בורות ואשליה הסובבות את המוות ואשר יוצרים פחד.

כל מטרת התרגול היא לנגוד את הגורמים הללו לפחד, כך שאינכם תלוים בגוף, אינכם חייבים להיאחז בגוף עבור האושר שלכם, אינכם חייבים להצמד לתענוגות-חושים עבור האושר שלכם, ואתם מאמנים עצמכם בעשיית מעשים טובים ומגיעים לנקודה בה אתם מקבלים טעימה מאותו הדבר שמעבר-למוות ויודעים לבטח שאתם בדרך הנכונה עם המטרה הנכונה.

על מנת לעשות כן, עליכם לפרק את אבני הבניין הבסיסיים של החוויה, כשם שאתם נתקלים בהם, עם ריכוז: צורה, תחושה, תפישות, דפוסי מחשבות (סנקרות) ומודעות. אתם מתבוננים היכן דברים אלו חסרי-עקביות. במקום בו הם חסרי-עקביות, הם מובילים למתח. ישנו מתח ולחץ ממש שם בתוך חוסר-העקביות. אז, כאשר אתם מתבוננים במתח, מתבוננים בסבל – למרות שברמה זו – זה יותר מתח מאשר סבל – אתם שואלים עצמכם "מה אני עושה שיוצר את המתח הזה? שמגביר את המתח הזה? אילו פעילויות מלוות במתח?" אתם מחפשים אחר הסיבה, והיא ממש שם עם הפעולות המכוונות שלכם.

וכאשר אתם מסוגלים לפרק כוונות אלו, דברים מתחילים להיפתח. וברגע שהם נפתחים, אתם מבינים שהגעתם למשהו לגמרי שונה, למימד שונה לגמרי, מחוץ למרחב ולזמן. ואתם מבינים שהמוות לא יכול לגעת בכך. רק דרך החוויה הישירה הזו אתם יכולים להגיד שהתגברתם על הפחד מהמוות. הפחד היחיד שנותר לכם הוא שאולי יהיו לכם רגעים שבו תאבדו את תשומת-הלב הקשובה ותהיו עלולים לבצע פעולה בלתי-מיומנת. כך שיש עדיין עבודה לעשות. לכל הפחות, במובן של חמשת כללי המוסר, לא תבצעו פעולה מכוונת בלתי-מיומנת.

כך שזוהי הדרך בה מדיטציה מתמודדת עם פחד. היא מפרקת את הפחד לתוך רגשות אחרים, בחיפוש אחר הגורמים החבויים במונחים של חמדנות, תשוקה, כעס ואשליה התורמים לעלייתו של הפחד ומקיימים אותו. באותו הזמן, המדיטציה מצביעה ישירות על הדרך בה אנחנו תולים את התקוות שלנו לאושר ושמחה על דברים שלא ניתן לסמוך עליהם, ופותחת בפנינו דרך לתלות את התקוות שלנו, לא על משהו משתנה הנמצא מחוץ לשליטתנו, אלא על מימד מחוץ להישג ידם של הדברים שיכולים לפגוע בהן. כך התרופה לפחד היא לא פשוט עניין של "לדבר-דרככם-החוצה" ממנו, אלא לשים עצמכם בעמדה של כוח, היכן שאין באמת שום סכנה, שום דבר לפחד ממנו.

אלו מספר מחשבות על התמודדות עם הרגש של הפחד כאשר הוא מופיע:

  • למדו להפריד את ההיבט הפיזיולוגי מהמנטלי, כך שלא תפרשו בצורה לא נכונה את מה שמתרחש בגוף כך שזה לא יגרום לבלבול נוסף בתודעה.

  • למדו להתמקד ישירות בתודעה, לראות בדיוק מהי הבעיה, היכן תחושת החולשה, היכן ההיצמדות, מכיוון שהיכן שיש היצמדות – ישנה חולשה. וזה מה שמכונן פחד.

  • אז הביטו לראות אם הסכנה היא מציאותית. אם היא לא, ישנה דרך אחת להתמודדות עם זה; אם היא מציאותית, ישנה דרך עמוקה יותר להתמודדות איתה.

בדרך זו אתם מגלים שלא רק שאתם יכולים לאחוז ולשלוט בפחד שלכם או ללמוד להתמודד איתו, אלא אתם שמים עצמכם במצב שבו באמת אין שום דבר לפחד ממנו. וזה מה שהופך את התרגול לכל כך מיוחד. פרויד אמר פעם שהמטרה של פסיכותרפיה היא להוציא אנשים אל מחוץ לסבל הנוירוטי ולהשאיר אותם עם האומללות הפשוטה של החיים הרגילים. הדְהַמַּה, למרות זאת, לוקחת אתכם מהאומללות הרגילה של החיים האנושיים ומובילה אתכם מעבר, למימד שבו אין שום אומללות, אין סבל, בכלל. היא מתמודדת לא רק עם הפחדים הבלתי-מציאותיים או הפחדים שהם לגמרי לא בפרופורציה, אלא גם עם הפחדים שהם לגמרי מציאותיים ומבוססים היטב. הדְהַמַּה יכולה לקחת אתכם אפילו מעבר לכך לנקודה שבה, בכל המציאות, אין שום דבר לפחד ממנו.

פחדים

אנחנו מפחדים מכל כך הרבה דברים. יש כל כך הרבה פחד בחיים שלנו. ועדיין, כל הטקסטים (הבודהיסטים) אינם מתייחסים לפחד במיוחד, בעיקר משום שישנם כל

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו