EN
EN

סוטרה: הדרשה על [הנזירה] סוֹמָא

« בחזרה אל: סוטרות

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

מתוך ‘דברי הבודהה, תרגומים מתוך הכתבים הבודהיסטים המוקדמים’

אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור ע”ש חיים רובין

 

Somasuttam

SN I.129

 

בסַאוַוטְהִי. בבוקר התלבשה הנזירה סוֹמָא, נטלה את הגלימה העליונה ואת הקערה ונכנסה לסאווטהי לאסוף אוכל. לאחר ששוטטה בסאווטהי ואספה אוכל, חזרה לאכול את הארוחה היומית. לאחר הארוחה שמה פעמיה לחורשת האיש העיוור לשהייה היומית. לאחר שנכנסה לחורשה התיישבה הנזירה סומָא מתחת לעץ כדי לבצע את התרגול. אז ניגש אליה מארה הרשע, אשר ביקש לעורר בה פחד, בהלה וקהות חושים ולערער את הסמאדהי שלה. לאחר שניגש אליה פנה אליה מארה בשיר:

“את המצב שקשה להשיג (השחרור), אך החכמים משיגים אותו

אישה אינה יכולה לממש עם חוכמה של שתי אצבעות.”[1]

בדעתה של הנזירה סומָא עלתה השאלה: מיהו המדקלם את השיר הזה, אדם או שֵד?

אז חשבה הנזירה סומָא: מארה הרשע הוא המדקלם את השיר הזה, משום שהוא מבקש לעורר בי פחד, בהלה וקהות חושים ולערער את הסמאדהי שלי. לאחר שהבינה הנזירה סוֹמָא שזה מארה הרשע, ענתה לו בבית שיר:

“מה חשובה הנשיות, כאשר התודעה אסופה ויציבה?

ההבנה היא מנת חלקו של מי שרואה נכוחה את התופעות.

מי [שהמחשבה] ‘אני אישה’, ‘אני גבר’ או ‘אני משהו’ עולה בדעתו ראוי שמארה יפנה אליו בדברים.”

אז הבין מארה הרשע, “הנזירה סוֹמָא מכירה אותי”, ונעלם משם עצוב ומיוסר.

 [1] מארה מציג את ההשקפה המסורתית הסבורה כי חוכמתן של נשים מוגבלת ונחותה. הפרשנות מסבירה שהביטוי “חוכמה של שתי אצבעות” נובע מכך שכבר מגיל צעיר למדו הנשים לבדוק אם האורז מוכן על ידי מעיכת גרגר אורז בין שתי אצבעות, ובזאת התמצתה חוכמתן.

סוטרה: הדרשה על [הנזירה] סוֹמָא

מתוך ‘דברי הבודהה, תרגומים מתוך הכתבים הבודהיסטים המוקדמים’ אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור ע”ש חיים רובין   Somasuttam SN I.129   בסַאוַוטְהִי. בבוקר התלבשה הנזירה סוֹמָא,

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו