EN
EN

הסוטרה אודות ארבעת יסודות המודעות – סטיפַּתְהַאנַה סוטה

« בחזרה אל: סוטרות

« בחזרה אל:

« בחזרה אל: חנות הספרים

 

  1. כך שמעתי. פעם אחת שהה המבורך בין בני הקורו, שלהם עיר מסחר בשם קמסדמה, ושם פנה המבורך אל הנזירים: “בהיקו!”

“אדוני,” הם השיבו. והמבורך אמר:

בהיקו, יש דרך אחת המובילה לטיהור הרוח, להתגברות על הצער והייאוש, להיעלמות הכאב והעצב, להגיע אל הדרך הנכונה להגשמת הניבאנה – דרכם של ארבעת יסודות המודעות.

 

מה הם הארבעה? הנה, בהיקו, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם. הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם.

 

[התבוננות בגוף]

  1. ואיך, בהיקו, נזיר מתבונן בגוף כגוף? הנה נזיר, לאחר שהלך ליער או לרגלי עץ או לבקתה ריקה, יושב כשרגליו מסוכלות, מחזיק את גופו זקוף, תוך שהוא מרכז את מודעותו. במודע הוא שואף, במודע הוא נושף. כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא יודע: “אני שואף שאיפה ארוכה.” וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא יודע: “אני נושף נשיפה ארוכה.” כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא יודע: “אני שואף שאיפה קצרה.” וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא יודע: “אני נושף נשיפה קצרה.” הוא מאמן את עצמו בחשיבה: “אשאף במודעות לכל הגוף.” הוא מאמן את עצמו בחשיבה: “אנשוף במודעות לכל הגוף.” הוא מאמן את עצמו בחשיבה: “אשאף להרגיע את כל התהליך הגופני.” הוא מאמן את עצמו בחשיבה: “אנשוף להרגיע את כל התהליך הגופני.”

בהיקו, בדיוק כפי שחרט עץ מיומן או שולייתו, בעוד הוא חורט חריטה ארוכה, מודע לכך שהוא חורט חריטה ארוכה, או בעודו חורט חריטה קצרה, מודע לכך שהוא חורט חריטה קצרה, כך גם נזיר, כאשר הוא שואף נשיפה ארוכה… וכך הוא מאמן את עצמו בחשיבה: “אנשוף להרגיע את כל התהליך הגופני.”

 

כך, בהיקו, הוא מתבונן בגוף כגוף התבוננות פנימית, מתבונן בגוף כגוף התבוננות חיצונית; הוא מתבונן בגוף התבוננות פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בגורמי ההיווצרות בגוף, מתבונן בגורמי ההיעלמות בגוף ובשניהם, גורמי ההיווצרות וגורמי ההיעלמות בגוף. אז המודעות ש”יש גוף” נמצאת בו במידה מספקת לידיעה ולהכרה. והוא חי עצמאי, לא נתלה ולא נאחז בדבר בעולם. וכך בהיקו, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

 

  1. ועוד בהיקו, כאשר נזיר הולך, הוא יודע: “אני הולך.” כאשר הוא עומד, הוא יודע: “אני עומד.” כאשר הוא יושב, הוא יודע: “אני יושב.” כאשר הוא שוכב, הוא יודע: “אני שוכב.” בכל תנוחה שגופו נמצא בה, הוא יודע שכך היא.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ועוד, בהיקו, כאשר נזיר הולך קדימה או אחורה, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא מביט קדימה או הצדה, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא מתכופף או מתמתח, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא נושא את גלימתו התחתונה והעליונה ואת קערתו, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס וטועם, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא מטיל צואה או שתן, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא הולך, נעמד, מתיישב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא מודע בבהירות למעשהו.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ועוד, בהיקו, נזיר בוחן את הגוף מכפות רגליו מעלה, ומקודקוד ראשו מטה, כעטוי בעור ומלא באיברים לא טהורים שונים: “בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מוח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הקיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלב, רוק, נזלת, ריר, שתן.”

כאילו היה שק עם פתחים בשני קצותיו, מלא בסוגים שונים של דגנים וקטניות, כגון אורז גבעות, אורז שדה, עדשים, שעועית, אפונה, סומסום, אורז מקולף, ואדם בעל ראייה חדה היה פותח את השק, בוחן את תכולתו, ואומר: “זה אורז גבעות, זה אורז שדה, אלה עדשים, זו שעועית, זו אפונה, זה סומסום, זה אורז מקולף.” כך, בהיקו, גם נזיר בוחן את הגוף: “בגוף זה מצויים שערות ראש… שתן.”

כך הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ועוד, בהיקו, נזיר בוחן את הגוף, בכל תנוחה שהוא נמצא בה, על פי היסודות: “בגוף זה מצויים יסוד האדמה, יסוד המים, יסוד האש, יסוד הרוח.”

בהיקו, כפי שקצב מיומן או שולייתו, לאחר ששחט פרה, היה יושב בצומת דרכים עם הגווייה המבותרת לנתחים, כך גם נזיר בוחן את הגוף בכל תנוחה שהוא נמצא בה, לפי היסודות: “בגוף זה מצויים יסוד האדמה, יסוד המים, יסוד האש, יסוד הרוח.”

כך הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ועוד, בהיקו, אם נזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח, קבורה, יום, יומיים או שלושה, מתה, נפוחה, חיוורת, מלאת מוגלה, הוא משווה את גופו עם זו, כשהוא חושב: “גוף זה הוא בעל טבע זהה; הוא יהיה כמו זה; אין הוא יכול לחמוק מגורל זה.”

כך הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ועוד, בהיקו, אם נזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, נאכלת בידי עורבים, נצים או נשרים, בידי כלבים, תנים או תולעים למיניהם, הוא משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: “גוף זה הוא בעל טבע זהה; הוא יהיה כמו זה; אין הוא יכול לחמוק מגורל זה.”

כך הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ועוד, בהיקו, אם נזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד עם בשר ודם מחובר בגידים… שלד חסר בשר מרוח בדם מחובר בגידים… שלד חסר בשר ודם מחובר בגידים… עצמות מחוברות בגידים מפוזרות בכל הכיוונים – עצם יד כאן, עצם רגל שם, עצם קרסול כאן, עצם שוק שם, עצם אגן כאן, עמוד שדרה שם, עצם בית חזה כאן, זרוע שם, עצם כתף כאן, עצם גרון שם, לסת כאן, שיניים שם, גולגולת כאן – הוא משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: “גוף זה…”

 

  1. ועוד, בהיקו, אם נזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, העצמות כבר לבנות כמו קונכיות… ערמת עצמות בנות שנה… עצמות רקובות שהפכו לאבקה, הוא משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: “גוף זה הוא בעל טבע זהה; הוא יהיה כמו זה; אין הוא יכול לחמוק מגורל זה.”

כך, בהיקו, הוא מתבונן בגוף כגוף…

 

  1. ואיך, בהיקו, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות? הנה נזיר כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה, הוא יודע: “אני מרגיש הרגשה נעימה.” כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה, הוא יודע: “אני מרגיש הרגשה לא נעימה.” כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית, הוא יודע: “אני מרגיש הרגשה נייטרלית.” כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה בחושים, הוא יודע: “אני מרגיש הרגשה נעימה שמקורה בחושים.” כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה אינו בחושים, הוא יודע: “אני מרגיש הרגשה נעימה שמקורה אינו בחושים.” כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה בחושים…; כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה אינו בחושים…; כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה בחושים…; כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה אינו בחושים הוא יודע: “אני מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה אינו בחושים.”

 

כך, בהיקו, הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות התבוננות פנימית; מתבונן בהרגשות כהרגשות התבוננות חיצונית; מתבונן בהרגשות התבוננות פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בגורמי ההיווצרות בהרגשות; הוא מתבונן בגורמי ההיעלמות בהרגשות; ושניהם גורמי ההיווצרות וגורמי ההיעלמות בהרגשות; או, לחילופין, המודעות ש”יש הרגשה” נמצאת בו במידה מספקת לידיעה ולהכרה. והוא חי עצמאי, לא נתלה ולא נאחז בדבר בעולם. כך, בהיקו, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות.

 

  1. ואיך, בהיקו, נזיר מתבונן בתודעה כתודעה? הנה נזיר יודע תודעה אחוזת השתוקקות כאחוזת השתוקקות, תודעה נטולת השתוקקות כנטולת השתוקקות, תודעה אחוזת שנאה כאחוזת שנאה, תודעה נטולת שנאה כנטולת שנאה; תודעה מבולבלת כמבולבלת, תודעה נטולת בלבול כנטולת בלבול; תודעה מכוונת כמכוונת, תודעה מוסחת כמוסחת; תודעה מפותחת כמפותחת, תודעה לא מפותחת כלא מפותחת, תודעה נעלה כנעלה, תודעה לא נעלה כלא נעלה; תודעה מרוכזת כמרוכזת, תודעה לא מרוכזת כלא מרוכזת, תודעה משוחררת כמשוחררת ותודעה לא משוחררת כלא משוחררת.

 

כך, בהיקו, הוא מתבונן בתודעה כתודעה התבוננות פנימית, הוא מתבונן בתודעה כתודעה התבוננות חיצונית… הוא מתבונן בהופעת תופעה בתודעה… ולחילופין המודעות “יש תודעה” נמצאת בו במידה מספקת לצורך ידיעה והכרה. והוא חי כשאינו כבול, לא אוחז בדבר בעולם. וכך, בהיקו, נזיר מתרגל הבנה נכונה של תודעה כתודעה.

 

  1. ואיך, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה?

 

[חמשת המכשולים]

הנה, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה בהתייחס לחמשת המכשולים. איך הוא עושה זאת?

כך, בהיקו, אם תאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע: “תאווה חושית נמצאת בי.” אם אין תאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע: “אין בי תאווה חושית.” והוא יודע איך מופיעה תאווה חושית שטרם הופיעה, והוא יודע איך ננטשת תאווה חושית שכבר הופיעה, והוא יודע איך לא תופיע בעתיד תאווה חושית שננטשה.

אם סלידה נמצאת בו, הנזיר יודע: “סלידה נמצאת בי.” והוא יודע איך לא תופיע בעתיד סלידה שננטשה.

אם קהות חושים או עצלות נמצאות בו, הנזיר יודע: “קהות חושים או עצלות נמצאות בי.” והוא יודע איך לא יופיעו בעתיד קהות החושים או העצלות שננטשו.

אם דאגה ואי מנוחה נמצאות בו, הנזיר יודע: “דאגה ואי מנוחה נמצאות בי.” והוא יודע איך לא יופיעו בעתיד דאגה ואי מנוחה שננטשו.

אם ספק נמצא בו, הנזיר יודע: “יש בי ספק.” אם לא נמצא בו ספק, הוא יודע: “אין בי ספק.” והוא יודע איך ספק שטרם הופיע מופיע, והוא יודע איך לנטוש ספק שכבר הופיע, והוא יודע איך לא יופיע בעתיד ספק שננטש.

כך, בהיקו, הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה, התבוננות פנימית…”

 

[חמשת המרכיבים]

ועוד, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה בהתייחס לחמשת מרכיבי האחיזה. איך הוא עושה זאת? הנה הנזיר חושב: “כך היא צורה, כך היא הופעתה של צורה, כך היא היעלמותה של צורה; כך היא הרגשה, כך הופעתה של הרגשה, כך היעלמותה של הרגשה; כך היא תפיסה, כך הופעתה של תפיסה, כך היעלמותה של תפיסה; כך הן התפיסות הקודמות, כך הופעתן של התפיסות הקודמות, כך היעלמותן של התפיסות הקודמות; כך היא הכרה, כך הופעתה של הכרה, כך היעלמותה של הכרה.”

כך הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה פנימית…

 

[ששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים]

ועוד, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה בהתייחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים. איך הוא עושה זאת? הנה, בהיקו, נזיר יודע את העין, יודע מראות ויודע כל קשר שלילי המופיע כתלוי בשניהם. והוא יודע איך מופיע קשר כזה שטרם הופיע, והוא יודע איך לנטוש קשר כזה שכבר הופיע, והוא יודע איך לא יופיע בעתיד קשר כזה שננטש. הוא יודע את האוזן ויודע צלילים… הוא יודע את האף ויודע ריחות… הוא יודע את הלשון ויודע טעמים… הוא יודע את התודעה ויודע מושאי תודעה ויודע כל קשר שלילי המופיע כתלוי בשניהם. והוא יודע איך קשר כזה שטרם הופיע מופיע, והוא יודע איך לנטוש גורם כזה שכבר הופיע, והוא יודע איך לא יופיע בעתיד קשר כזה שננטש.

כך, בהיקו, הוא מתבונן במושאי התודעה…

 

[שבעת גורמי ההתעוררות]

ועוד, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה בהתייחס לשבעת גורמי ההתעוררות. איך הוא עושה זאת?

הנה בהיקו, אם גורם ההתעוררות “מודעות” נמצא בו, הוא יודע שהוא נמצא. אם אין בו מודעות, הוא יודע שאין בו מודעות. והוא יודע איך מודעות שטרם הופיעה מופיעה, והוא יודע איך נעשה פיתוח מלא של מודעות. אם גורם ההתעוררות “חקר מושאי התודעה” נמצא בו… אם גורם ההתעוררות “נמרצות” נמצא בו… אם גורם ההתעוררות “שמחה” נמצא בו… אם גורם ההתעוררות “שלווה” נמצא בו… אם גורם ההתעוררות “ריכוז” נמצא בו… אם גורם ההתעוררות “השתוות הנפש” נמצא בו, הנזיר יודע שהוא נמצא, אם גורם ההתעוררות השתוות הנפש איננו, הוא יודע שאיננו. והוא יודע איך השתוות הנפש שטרם הופיעה מופיעה, והוא יודע איך נעשה פיתוח מלא של גורם השתוות הנפש.

כך הוא מתבונן במושאי התודעה…

 

[ארבע האמיתות הנאצלות]

ועוד, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה בהתייחס לארבע האמיתות הנאצלות. איך, בהיקו, הוא עושה זאת? הנה, נזיר יודע זאת כהווייתו: “זהו סבל.” הוא יודע זאת כהווייתון: “זהו מקור הסבל.” הוא יודע זאת כהווייתו: “זהו קץ הסבל.” הוא יודע זאת כהווייתו: “זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל.”

כך, בהיקו, הוא מתבונן במושאי התודעה…

 

כך, בהיקו, הוא מתבונן התבוננות פנימית במושאי התודעה כמושאי התודעה; מתבונן התבוננות חיצונית במושאי התודעה כמושאי התודעה; מתבונן במושאי התודעה התבוננות פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בגורמי ההיווצרות של מושאי התודעה; הוא מתבונן בגורמי ההיעלמות של מושאי התודעה; ושניהם גורמי ההיווצרות וגורמי ההיעלמות של מושאי התודעה; או, לחילופין, המודעות ש”יש מושאי תודעה” נמצאת בו במידה מספקת לידיעה ולהכרה. והוא חי עצמאי, לא נתלה ולא נאחז בדבר בעולם.  וכך, בהיקו, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי התודעה.

 

בהיקו, כל מי שיתרגל את ארבעת יסודות המודעות האלה במשך שבע שנים בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם זה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

וגם אם לא יתרגל שבע שנים, כל מי שיתרגל אותם במשך שש… חמש… ארבע… שלוש…שנתיים… שנה אחת בלבד, יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם זה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

וגם אם לא יתרגל שנה אחת, כל מי שיתרגל אותם במשך שבעה… שישה… חמישה… ארבעה… שלושה… חודשיים… חודש… חצי חודש בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם זה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

וגם אם לא יתרגל חצי חודש, כל מי שיתרגל אותם במשך שבוע אחד בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם זה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

 

כך נאמר: בהיקו, יש דרך אחת המובילה לטיהור הרוח, להתגברות על הצער והייאוש, להיעלמות הכאב והעצב, להגיע אל הדרך הנכונה, להגשמת הניבאנה – דרך ארבעת יסודות המודעות.

 

כך אמר המבורך. והנזירים היו מאושרים ושמחים בדבריו.

 

Majjhima Nikāya, 10

הסוטרה אודות ארבעת יסודות המודעות – סטיפַּתְהַאנַה סוטה

  כך שמעתי. פעם אחת שהה המבורך בין בני הקורו, שלהם עיר מסחר בשם קמסדמה, ושם פנה המבורך אל הנזירים: “בהיקו!” “אדוני,” הם השיבו. והמבורך

תגובות

רשמו תגובה
שתפו
שתפו